"לא יכול להיות מצב שיבואנים לא יסמנו את המוצרים שלהם ואני כן. זאת אפליה", כך אמרה אתמול ל"ממון" ליאורה בירנהק מרקוס, בעלת מפעל "מנעמים" לוופלים, בתגובה ליוזמה של משרד הכלכלה לבטל את חובת המדבקות האדומות מיבואנים כדי להקל על הייבוא.
מתברר שלמרות הצלחתה של הרפורמה לסימון מוצרים המכילים כמות עודפת של שומן, סוכר ונתרן, במשרד הכלכלה רוצים לבטל אותה כדי לאפשר את רפורמת היבוא על פי התקן האירופי ללא צורך באישור מחודש בישראל או סימון של המוצרים במדבקות אדומות - מה שלטענת משרד הכלכלה עלול לייקר את המוצרים. מנכ"ל משרד הכלכלה אמר ל"ממון" כי במשרד לא נגד סימון המוצרים אבל הוויכוח הוא על השיטה. באירופה, בחלק מהמדינות, מסמנים מוצרים על פי ניקוד לערכים התזונתיים בשיטת רמזור מירוק ועד אדום, אולם מאחר והסימון לא מחייב - אי־אפשר להבטיח שכל המוצרים שיגיעו לארץ אכן יכילו סימון. במשרד הציעו שמי שרוצה להמשיך לעבוד על פי שיטת המדבקות הישראלית - יוכל להמשיך לעשות זאת אולם לכולם ברור שבפועל מדובר במותה של רפורמת המדבקות.
מה עמדתך בנושא?
בירנהק מרקוס: "לא יכול להיות מצב שהיבואן לא יסמן ואני כן. זאת אפליה. אני לא אסכים כי ברור שהקהל הרחב יבחר את המוצר ללא המדבקה. מהניסיון שלי הציבור לא מסתכל על רכיבים אלא על סימנים ולכן יושיט יד ללא מסומן. ואגב לפני שמשנים עוד פעם משהו - קודם כל שייתנו לנו מה שהמדינה הבטיחה למפעלים הקטנים בזמנו, 200 מיליון שקל, לסייע בהוצאה על החלפת האריזות, שכמובן לא קיבלנו עד היום. זאת הוצאה גדולה להחליף אריזות. לא רק העיצוב מחדש, הייתי צריכה להשמיד מלאי קיים של אריזות. זה בנוסף לפגיעה מהגברת היבוא. הממשלה הקיימת וגם אלו שלפני, לא עוזרות למפעלים קטנים. אם היו מטפחים מפעלים קטנים - יוקר המחיה היה כעת נמוך יותר. ואם היו נותנים למפעלים קטנים להתמזג עם מפעל קטן אחר היה לנו יותר כוח מול הגדולים ופחות ריכוזיות בענף המזון. אבל גם לא עוזרים וגם רשות התחרות אסרה מיזוג של מנעמים עם מפעל ופלים קטן אחר שיכל לחזק אותנו. יש כיום יבוא ופלים אפילו מהודו. שלא לדבר על סחורה מהרשות שמחקה אותנו תחת המותג טעמים".
המדבקות האדומות השפיעו על הציבור?
"לא הרגשנו ירידה משמעותית במכירות, אולי כי מי שקונה ממתק יודע שהוא לא קונה ברוקולי. זה לא כמו בקטשופ שאנשים גילו שהמוצר מכיל המון סוכר. זה מקומם שהממשלה תמיד מפילה מטלות והוצאות על התעשיינים. במקום להשקיע בחינוך הציבור מגיל צעיר לתזונה בריאה, ממציאים על חשבוננו 'רמזורים' ותוקעים מדבקות. עלה לי מאות אלפי שקלים להחליף את כל האריזות ועכשיו שוב רוצים לשנות? ובכלל מה זה מוצר בריא? האם סוכר פחות בריא מממתיק? אני חוץ מחסה לא יודעת מה בריא".
המדבקות לא אמורות לעשות סדר?
"המדבקות גם יצרו בלבול. אנשים שאלו אותי אם מדבקה אדומה על שומן אומרת שיש שומן טרנס, ואנחנו מזמן כבר הוצאנו טרנס מהמוצר. בסוכר ומלח זה פשוט, יודעים שהרבה סוכר ומלח זה לא בריא. לגבי שומן הציבור חושב שמדובר על שומן שאינו בריא ולא מבינים שמדובר על אחוזי שומן. כל חודש יוצא מחקר חדש איזה שומן טוב ולמה. במשרד הבריאות לא מבינים שהצרכן הוא לא איזה מומחה תזונה. בסוף עוברים ליד מדף הוופלים ומה שיהיה בלי מדבקה יקנו. לא יסתכלו אם יש חצי אחוז שומן או לא".
מה הכי מרגיז אותך?
"שלא עוזרים למפעלים הקטנים ובכך מחזקים את הגדולים. שלושת המפעלים הכי גדולים מתוך ששת הגדולים במדינה בבעלות זרה. עכשיו מתחיל הטרנד גם ברשתות השיווק עם כניסת קרפור. לדעתי זה מצב מסוכן למדינה כי כבר ראינו כשקורים דברים פוליטיים יש החרמות (בן אנד ג'ריס, נ.ז). תעשיית המזון עברה לבעלות לא ישראלית ואת הקטנים מחסלים ועכשיו היא גם תפלה אותנו לרעה עם המדבקות? זה חבל. שפשוט יכריזו 'לכו תמותו'. רק הממשלות אשמות ביוקר המחיה. הבעיה שהממשלות שלנו שולטות לתקופה קצרה וכל שר חדש מביא אג'נדה חדשה. במפעל שלי הכי חשוב הידע המצטבר, בממשלה כל שר רוצה להמציא את הגלגל מחדש ולעשות רעשי עשייה כי הוא יודע שלא יהיה לו הרבה זמן להוכיח עצמו ואנחנו התעשיינים כל פעם מחדש סופגים את זה. כל יבואן רוצה שהרגולציה בארץ תותאם או תהיה זהה לזו שבארץ ממנה הוא מייבא. אי־אפשר לשגע אותנו כל פעם, כי בסוף נהיה תלוים רק במזון מחו"ל. שוכחים שאנחנו אי ולא יכולים להרשות לעצמנו תלות ביבוא".
"במקום להשקיע בחינוך לתזונה בריאה, ממציאים על חשבוננו 'רמזורים' ותוקעים מדבקות. עלה לי מאות אלפי שקלים להחליף את האריזות ועכשיו רוצים שוב לשנות?"
