המהפכה המשפטית מתקדמת בצעדי ענק: ביום שני תצביע מליאת הכנסת בקריאה ראשונה על הצעת החוק לביטול עילת הסבירות. אלא שבניגוד לטענות של גורמים פוליטיים, יושב ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן מצהיר שאינו מתכוון לרכך את הצעת החוק שתובא בהמשך לקריאה שנייה ושלישית. ההערכה במערכת הפוליטית היא שסירובו של רוטמן לרכך את נוסח החוק עשוי לגרום למשבר קואליציוני. נתניהו, ככל הנראה, ירצה לרכך את הנוסח לקראת ההצבעה הסופית, מחשש להתגברות המחאה ולביקורת בינלאומית - מה שיוביל להתנגשות מימין.
רוטמן טוען כי נוסח הצעת החוק מרוכך כבר עתה. "רק החלטות של נבחרי ציבור המבטאות עמדות ערכיות וציבוריות ועומדות במבחן הציבור לא תובאנה להכרעות בג"ץ". לדבריו, עילת הסבירות אינה משמשת את בית המשפט או את היועץ המשפטי למניעת שחיתות או למניעת פעילות בלתי חוקית. "באמצעות עילת הסבירות, בית המשפט חייב שר לתת פרס ישראל למי שתמך בהחרמה של אקדמאים ישראלים, או למנות לתפקיד רשמי רם מעלה את מי שקראה לסרבנות. באמצעות עילת הסבירות ניסה מנדלבליט לחייב את אוחנה למנות לתפקיד פרקליט המדינה את למברגר, המינוי היחיד הסביר בשירות המדינה, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה טענה שממשלת לפיד היוצאת חייבת למנות את מזוז לכהונה של שמונה שנים כיו"ר הועדה למינוי בכירים, שתסנדל שתי ממשלות עתידיות, כי זו האופציה הסבירה היחידה". רוטמן טוען שמדובר "בכלי משפטי רב עוצמה - לא דמוקרטי, שמעיף מההגה את נבחרי הציבור, וקובע ששיקול הדעת הסופי והבלעדי בכל סוגיה נמצא רק בידי בית המשפט, בניגוד מוחלט לעיקרון הפרדת הרשויות".
רוטמן הביע התנגדות לחידוש השיחות בבית הנשיא, בניגוד לקריאות של ראשי האופוזיציה. "ידועים דבריו של אלברט איינשטיין על מי שעושה אותו דבר שוב ושוב אך מצפה לתוצאות אחרות. מי שביזבז את כל הזמן בבית הנשיא לטובת התנגדות טוטאלית ופיצוץ הדיונים ללא כל סיבה".
מבין התוכניות הרבות של לוין ורוטמן, ביטול עילת הסבירות הוא החוק היחיד שמקודם בכנס הנוכחי של הכנסת. אבל הקואליציה כבר מתחילה לסמן מטרות לאחרי פגרת הקיץ - ובראשן שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. כפי שרוטמן הצהיר השבוע, אחרי סיום החקיקה בכנסת על ביטול עילת הסבירות, בקואליציה יפעלו לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. ההערכה הרווחת במערכת המשפט היא ששיטת הסניוריטי בבחירת נשיא העליון תבוטל, נציגי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה ויבוטל "הרוב החוסם" של שופטי בית המשפט העליון בבחירת שופטי עליון. ההערכה היא שלאחר שעילת הסבירות תעבור, ראש הממשלה בנימין נתניהו יחל לבנות יחד עם לוין את הנוסחה שעל פיה יוגש תיקון לחוק שישנה את הרכב הוועדה.
בחודש אוקטובר הקרוב יסיימו את כהונתן נשיאת בית המשפט העליון חיות והשופטת ברון. כל עוד לא תוקם הוועדה לבחירת שופטים, לא ימונו שופטים במקומן ובית המשפט העליון יתפקד בהרכב של 13 שופטים. בהתאם להתנגדותו הנושנה של השר לוין לשיטת הסניוריטי, השופט הוותיק ביותר יצחק עמית לא ימונה לנשיא העליון, ולכן, מי שיכהן כנשיא בפועל יהיה המשנה של חיות, עוזי פוגלמן.
