"אנחנו ה'שילב' של בעלי הכלבים וה'חבר הכי טוב' שלהם. היתרון שלנו הוא שחיות נשארות עם הרשת לכל משך חייהם, בעוד שאת שילב פוקדים ההורים עד גיל שנתיים-שלוש בלבד". הדוברים הם האחים ערן (47) ועודד (43) שילון, מבעלי רשת אניפט המפעילה 37 סניפים לציוד ומזון לחיות מחמד, הגדולה מסוגה בארץ. השותף השלישי הוא בן אפרתי (42). בשבוע שעבר הם חתמו על ההסכם הסופי לאקזיט שביצעו: מכירה של 80% ממניותיהם, לפי הערכות בשווי של כ־100 מיליון שקל, לחברת מעברות שבשליטת קיבוץ מעברות.
130 מיליון במכירות
"אנחנו גם הסופר־פארם של חיות המחמד, ומציעים מוצרים להדברה, שמפו, ויטמינים ועוד", מוסיף ערן. "אני מרגיש שאנחנו יותר קרובים בחוויית הקנייה לסופר־פארם. אנחנו מבצעים 13,540 משלוחים בחודש". מחזור מכירותיה השנתי של אניפט עומד על כ־130 מיליון שקל והיא מייבאת 70% ממוצריה. בנוסף, היא מנהלת את קטגורית מזון חיות מחמד ברשת שופרסל וספקית המותג הפרטי של הרשת במזון כלבים וחתולים. את עסקת המכירה למעברות ביצעו באמצעות חברת הבת, "ביופט", יבואנית גדולה של מזון לבע"ח ויצרנית המותגים "בונזו" ו"לה קט". במקביל רכשה ביופט, שמתעצמת בתחום, גם את חטיבת בע"ח של חברת כ.צ.ט, שעסקה ביבוא מזון לכלבים בשם "פרמינה" ועוד רשת קטנה לחיות מחמד בשם "תו לחיות". חלק גדול מסכום הרכישה הוזרם לחברה וחלק אחר להחזר חובות.
מי תהיה "השופרסל" של הקטגוריה?
500 חנויות לציוד ומזון לחיות מחמד פועלות ברחבי הארץ, רובן פרטיות, ובניגוד לשוק המזון, לא שולטות בתחום זה רשתות גדולות דוגמת שופרסל או רמי לוי. שוק חיות המחמד מגלגל בשנה שני מיליארד שקל - יותר משוק התינוקות עד גיל שנתיים, אך עד לאחרונה לא זכה לתשומת לב מצד משקיעים. התעוררות מסוימת נרשמה כשבמקביל לרכישת אניפט, רכשה קרן אייפקס ישראל בראשות זהבית כהן את המתחרה של אניפט, רשת "זו ארץ זו", שמפעילה 30 סניפים, לפי שווי שוק בסך 70 מיליון שקל. עכשיו בגיבוי הבעלים החדשים, כל אחת תנסה להיות "השופרסל" של הקטגוריה.
לדברי ערן, מדובר בשוק צומח. "גידול חיית מחמד חוצה מגזרים ואופייני גם בפריפריה. גם במגזר הערבי יש גידול בחנויות לחיות מחמד" הוא מבהיר. "בקורונה התחום תפס תאוצה, כשהמשפחה הייתה בבית והילדים היו משועממים ומילאו את הבית בחתולים וכלבים, והיום זאת אחת הקטגוריות שעולות בעולם בעקביות בשיעור של 5% בשנה, כחלק מתרבות הפנאי הצומחת".
התחילו מחנות אחת
ההתחלה של אניפט הייתה בשנת 2004: בזמן שעודד למד מינהל עסקים, הוא החליט לרכוש את חנות החיות שבה עבד בקניון ערים בכפר־סבא. ערן, שמעיד על עצמו שרצה להיות עצמאי ועבד כמנהל פרויקטים בנס טכנולוגיות, הצטרף אליו. "אנחנו מסתדרים טוב ביחד", הם מעידים. הם הכירו את בן אפרתי, שהייתה לו חנות בצור יגאל, התמזגו ופתחו חנויות בקצב של שתיים בשנה. כעת, לאחר המכירה, שלושתם יישארו בחברה כסמנכ"לים, והמנכ"ל יהיה מטעם הרוכשת.
למה לכם להיות תחת חברה ציבורית גדולה שגם תנהל אתכם?
בן: "אנחנו רוצים לעשות את הקפיצה לשלב הבא בעזרת הגב של מעברות והיתרון לגודל. לא באנו לעסקה עם חלום לקנות מגדלי נדל"ן, אלא להמשיך לפתח את החברה. בארה"ב ובאירופה יש רשתות ענק לחיות מחמד, והצרכן עושה את כל הרכישות שלו במקום אחד. האופי של הישראלים שונה - אנחנו צריכים אדם מולנו כדי לדבר אתו, להתייעץ, להתגאות 'בילד'. שופרסל, שגם ראו מה הולך בעולם, נכנסו לתחום, ואחרי תקופה שניהלו אותו לבד החליטו שהם רוצים גורם מקצועי שינהל להם את הקטגוריה. בזכות העובדה שאנחנו נהיה עכשיו הזרוע הקמעונאית של אניפט, נחסוך יד באמצע ונוכל לתת ללקוח הצעת ערך שווה יותר".
"חיפשנו שותף"
למה אתם העדפתם את מעברות?
בן: "חיפשנו שותף אסטרגי. לא רצינו קרן השקעות. אני נהנה לקום בבוקר ולעבוד באניפט. היה חשוב לי שהעסקה תתבשל כך שגם ביום שאחרי אני אעבוד כמו קודם".
מה ההוצאה הממוצעת למזון לכלב בחודש?
ערן: "שק מזון ממוצע לחודש לכלב בינוני-גדול עולה בין 250 ל־300 שקל, לרמה סבירה של מזון. היום יש מודעות גוברת לנושא האיכות, ואנחנו מחזיקים 23 מותגי מזון. אם פעם היו מאכילים את הכלב בשאריות משולחן האוכל המשפחתי, היום הצרכן ער לרכיבים התזונתיים ולכן מותגי הפרימיום בעלייה. יש גם מודעות לנושא הטיפוח במיוחד לקהל האינסטוש והטיקטוק. גם כל הנושא של צעצועים, קולרים ואביזרים לכלב נמצא במגמת עלייה. למרות יוקר המחיה לדבריו הפדיון רק עולה.
