כשהבת שלי הייתה קטנה סיפרתי לה שכשאני הייתי קטנה, נהגנו לייבש פרחים בתוך האנציקלופדיה. הילדה תייקה את המידע, אבל משהו כנראה לא הסתדר לה. כעבור כמה דקות חזרה לסלון ושאלה אותי: "אבל תגידי, אמא, איך הכנסתם את הפרחים לתוך המחשב?"
כל כך הרבה ערכים קרסו מאז היו "תרבות", "מכלל", "בריטניקה", "טיים לייף" ועוד סמל סטטוס בכל סלון ומאז ערכו ישעיהו ליבוביץ, בנציון נתניהו ובני דורם את האנציקלופדיה העברית. מה שהיה פעם עשרות כרכים עמוסי ידע שמילאו את המדפים, הוא היום מקבץ של מיליוני ערכים דיגיטליים שנמצאים במרחק נגיעת סמארטפון ושכל העולם המערבי נסמך עליהם, בלי שיש לנו דרך באמת לדעת אם הוא עובדתי ואמין או פייק שמתודלק באופן נמרץ. אין לנו גם מושג מי כתב את מה שאנחנו מסתמכים עליו כי במקרים רבים יש לכל ערך גרסאות רבות, המדגישות עובדות שונות. וזה עוד לפני שדיברנו על מלחמת הדעת שמתנהלת בחצר האחורית של האנציקלופדיה הגדולה בעולם, בדמות מנהיגים כמו ארדואן, פוטין, טראמפ ואחרים, שחוסמים את הגישה אליה ומטילים דופי במקורות המידע כדי להנדס את תודעת ההמונים.
אז ברוכים הבאים ליום הולדת 20 של הוויקיפדיה בעברית, שנכון לכתיבת שורות אלה כוללת 337,390 ערכים (אגב, הערך הראשון שנכתב הוא "מתמטיקה" והאחרון קשור בפוליטיקה ביוון). בחודש האחרון נכנסו לוויקיפדיה בעברית יותר ממאה מיליון פעמים. שני שלישים מתוך הנכנסים היו משתמשים מישראל, והשאר ממקומות אחרים בעולם. הערכים מתוחזקים בידי כמה מאות עורכים, שעוברים הכשרה מיוחדת. כן, הרבה יותר עורכים מעורכות, ולכן גם יש מי שטוענים שבין הבייטים של ויקיפדיה העברית נודף ניחוח חריף של מיזוגיניה והגמוניה זכרית. עוד נגיע לזה.
הורדת ידיים
על פי ההגדרה שמצאתי, ובכן, בוויקיפדיה, "ויקיפדיה היא מיזם רב־לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית חופשית ומהימנה שכולם יכולים לערוך". מיכל ונדר שוורץ, מנכ"לית ויקימדיה, העמותה המנגישה תוכן חופשי ברשת ובכלל זה גם את תכני ויקיפדיה, אומרת ש"ויקיפדיה היא קהילה של עורכים מתנדבים שמנהלת את עצמה, שמהווה, אולי לא במתכוון, תשובה רעיונית לעולם העתידי של בינה מלאכותית שאליו אנחנו שועטים ועדיין לא ידוע איך ישפיע על הוויקיפדיה עצמה. מדובר במיזם שיתופי וחברתי, שנכתב בידי אנשים מהשורה כדי לאפשר תוכן בסיסי למען כל המין האנושי ולקדם חברה שוויונית".
כאן בעצם נעוצים המקל וגם הגזר: כיוון שכל אחד יכול לכתוב ולערוך, נערמים בוויקיפדיה עוד ועוד ערכים, ואוקיינוס הידע מעמיק. באותה הנשימה, מתחדדות גם השאלות בנוגע לאמינות ומהימנות המידע שאנו טובעים בו, זהותם של הכותבים ומניעיהם, אמינות מקורות המידע, מי בודק ומתכלל, מתעדף וממסגר את מה שמתפרסם, וכמובן איך מחליטים איזה ערך בסופו של דבר למחוק ואיזה להשאיר.
דוד שי, פעיל מרכזי ועורך בוויקיפדיה העברית, מעיד ש"כמו שכל אחד יכול לכתוב, כל אחד יכול להיכנס לעמוד השיחה הצמוד לכל ערך וגם לבקר, וזה מה שקורה בפועל. ערכים נתונים לבקרה גם של הפעילים בוויקיפדיה וגם של עורכים מזדמנים, שמעירים בעיקר על טעויות או על מידע לא תקין, כך שיש בקרה ויש גם מחיקה של ערכים שנעשית על ידי העורכים. ואם באמת מישהו רוצה להטות ערך אז סביר שמישהו עם דעה נגדית יבטל, ינסה לשנות את העריכה או גרוע מזה, ינסה להטות את הערך לצד השני. עד שהם ייפגשו באמצע".
נשמע כמו הורדת ידיים.
"זה קורה כל הזמן, בוודאי בערכים פוליטיים או כאלה שיש בהם מחלוקת דתית. אבל בסופו של דבר הערך מתאזן".
איך בדיוק זה מתאזן?
"עובדה שזה מצליח. במחשבה ראשונה זה באמת נראה כמו רעיון חסר סיכוי. זה מיזם שטוח ולא היררכי, מאוד דמוקרטי. אבל התוצאה הסופית בהחלט משביעת רצון".
המשמעות של "מתאזן" היא שבעלי העמדות המנוגדות, מכאן ומכאן, כותבים ומוחקים, כותבים ומוחקים עד שמגיעים לסוג של הסכמה על ניסוח כלשהו, ואז הם עוזבים את הערך לנפשו. אם העורכים בוויקיפדיה מגלים שזה לא קורה, הערך עולה ל"הצבעת מחלוקת", הליך שבו העורכים הפעילים מצביעים בעד או נגד שינוי כזה או אחר בערך.
בוויקימדיה חושבים שככל שיותר עורכות ועורכים פועלים בנאמנות סביב האנציקלופדיה, כך עולה איכות המידע ואמינות הערכים מובטחת. למשל, הריבוי של הכותבים והעורכים בוויקיפדיה באנגלית או בערבית הקנה להן את הרמה הגבוהה והדימוי האמין. הרבה מאוד כותבים, מהרבה מקומות בעולם, מוסיפים ומנדבים מידע רב ממקור ראשון או ממחקרים עצמאיים. בכך הם מעמיקים את איכותו של כל ערך ותורמים לתרבות האנושית בכללותה. גם אם כל כותב יוסיף ויביא רק את האמת מנקודת המבט שלו – בסופו של דבר יגיעו כלל העורכים והכותבים של הערך לפשרה מוסכמת על ניסוחו, שתתגבר על כל המחלוקות. כך, התוצאה הסופית תהיה מורכבת ממגוון הדעות.
בעברית, שהיא שפה "קטנה" ומשתמשים בה מעט, ויקיפדיה לא מצליחה להתנקות מהמתחים המאפיינים את החברה הישראלית. למעשה היא משקפת אותם ומשמשת לא אחת פלטפורמה למלחמת עריכה וגרסאות. ככל שהנושא יותר שנוי במחלוקת, כך אפשר לסמוך פחות על המידע שמופיע בערך ועל הניטרליות שלו. לא מעט בעלי עניין מכל צד מושכים לכיוון האג'נדה שלהם.
את ההמחשה המדויקת ביותר אפשר למצוא בוויכוחים סביב יוזמת הרפורמה המשפטית (או המהפכה המשטרית, תלוי מאיזה צד מתבוננים על התהליך הזה). עורכים וכותבים משני צידי המפה הפוליטית התערבו בערכים פוליטיים ומשפטיים ויצרו השלכה בעייתית על עיצוב דעת הקהל.
200 עורכים פעילים קבועים בעלי זכות הצבעה פועלים בוויקיפדיה. במקרים של מחלוקות קיצוניות, הם נקראים להכריע בהצבעה מיוחדת. 200 האנשים האלה, ברובם גברים, קובעים את הנוסח הסופי שעליו יסתמכו כל קוראי העברית. זה אולי מסביר את הביקורת שנשמעת על התנהלות מיזוגינית בוויקיפדיה ועל מיעוט הכותבות והעורכות בה והמיעוט הפוצע של ערכים שעוסקים בנשים ובהישגים של נשים.
אני מציינת באוזני שי את הפרויקט המחקרי החשוב שהובילה ד"ר שרון גבע, ששלחה את הסטודנטים שלה לכתוב ולהעלות לוויקיפדיה ערכים על נשים, ומזכירה לו שהגם שגויסו למהלך סטודנטים להיסטוריה שכתבו ערכים חדשים, עדיין אין בוויקיפדיה מספיק ערכים שקשורים לנשים. "זו לא ויקיפדיה שמפלה את הנשים", מתגונן שי. "ויקיפדיה משקפת את העולם המציאותי, ולצערנו העולם הוא זה שמפלה נשים לאורך כל ההיסטוריה".
עכשיו ממש נרגעתי.
"אני יכול לתת דוגמאות. למשל, יש לנו ערכים על מתמטיקה. עד תחילת המאה ה־20 היו מעט מאוד נשים מתמטיקאיות. לכן ברור שברשימה הכללית של המתמטיקאים, נדיר יהיה למצוא נשים כי זה המצב במציאות. מה לעשות".
את התשובה אני מנסה למצוא אצל מגי רוזמן, אחת הוויקיפדיות הבולטות, בוגרת הקורס לגמלאיות שעמותת ויקימדיה ערכה בתקופת הקורונה. "ניגשתי לקורס כי זה נראה לי עיסוק יצירתי ומעניין לאור העבר שלי כאשת הייטק במשך 30 שנה", היא אומרת. "הקורס היה מעולה, ברמה מאד גבוהה. לימדו אותנו איך לאסוף ולכתוב את החומרים. אחרי הקורס נסעתי לטיול במצרים, שם נכבשתי בדמותו של המלך הפרעוני תות ענח' אמון. כשחזרתי, גיליתי שאין עליו ערך בוויקיפדיה".
אז את כתבת את הערך עליו?
"כן. ומאז כתבתי עוד הרבה מאוד ערכים על מצרים העתיקה. גם את הערך על אלכסנדר מוקדון, שאותו לקח לי לכתוב חצי שנה כי הייתי חייבת לקרוא הרבה מאוד חומר רקע וספרים, גם בשפות זרות. לצד אלה, עשיתי 800 עריכות, רובן בנושאי היסטוריה וארכיאולוגיה. המשמעות של עריכה היא תיקון של ערך קיים. המהלך הזה דורש העמקה וקריאה של מקורות שונים והצלבת המידע העובדתי לפני שהערך מתפרסם, כי מיד עם פרסומו יש המון קוראים שקופצים על הערך החדש ומעירים הערות".
אף אחד לא עובר על מה שאת כותבת?
"יש לנו קבוצות של מומחים שאנחנו ככותבים מתייעצים איתם לפני שמפרסמים. יש ביקורת חברים מבפנים וגם ביקורת של קוראים שמומחים בנושא ואנחנו מקבלים אותה".
ומה דעתך על זה שאין מספיק ערכים על נשים ואין מספיק כותבות?
"יאללה, תכתבו. זו לא מגמה מכוונת, זו פלטפורמה שבנויה על התנדבות. מי שרוצה כותב על נושאים שמעניינים אותו".
עושים ספורט
אין מספיק נשים בין הכותבים והעורכים, אבל משמח לגלות שבני נוער יש ויש. אחד מהם הוא ארז לוסטיג, בן 17.5 מראשון־לציון, שכותב ערכים בוויקיפדיה כבר שלוש שנים. "נולדתי לתוך עולם שוויקיפדיה היא חלק משמעותי ממנו", הוא אומר. "כילד קראתי הרבה בוויקיפדיה וזה מאוד משך אותי. החלטתי שגם לי בא לתרום למיזם".
זה לא קצת מוזר שנער בן 14 כותב ערכים שמצטטים אחרי זה בבחינות ובספרים?
"החלטתי שאני מספיק בוגר להיכנס לזה. חבר'ה צעירים כמוני שפועלים בוויקיפדיה תורמים לא פחות מאנשים מבוגרים. אני קורא המון כתבות ומאמרים, גם מדעיים, לפני כל ערך שאני כותב או עורך".
אבל לא צריך גם ידע כללי נרחב שמגיע עם הגיל?
"כמובן שכן. אני משתדל לכתוב על דברים שאני מתעסק בהם ושאני מכיר אותם. אני למשל סטודנט לכימיה באוניברסיטה הפתוחה ויוצר ערכים על מה שלמדתי".
דוד שי מתייחס לערכים הכי מעניינים שמופיעים בוויקיפדיה: "יש הרבה פעילות סביב ספורט. לא מעט פעילות סביב תרבות פופולרית, הרבה מאוד ערכים על תוכניות וסדרות טלוויזיה, שירים ולהקות".
מה הכי אזוטרי?
"יש ערכים מאוד אזוטריים שלא בטוח שהיית מצפה לפגוש באנציקלופדיה. לפעמים על בעל חיים שלרגע עלה לכותרות, ואני לא מדבר על לייקה הכלבה שטסה ראשונה לחלל והייתה סלבריטי עולמי".
ומתי יעלה הערך על יוליה כלבת הים?
"זאת שהגיעה לביקור בחופי ישראל? אני מקווה שלא יעלה".
למה לא? הזדמנות להבין את הקריטריון.
"זה סיפור שהסתובב בעיתונים ימים אחדים, אני מתקשה לראות בו כבעל משמעות ארוכת טווח, אבל אולי אני קיצוני".
אז מי באמת קובע איזה ערך ראוי להשאיר ואיזה למחוק?
"אותם אנשים שפעילים בוויקיפדיה גם נדרשים להחליט בשאלה אם ערך ראוי או לא ראוי להופיע".
אתה מדבר על גברים פריבילגים שיכולים להרשות לעצמם להתנדב בוויקיפדיה. איך זה עוזר לנשים, ללהט"בים, לערבים?
"גם אשתי חושבת כמוך. היא אומרת לי שבשביל להיות עורך בוויקיפדיה קודם כל צריך בית ופרנסה ומקרר עם אוכל ושזה מאפיין אנשים פריבילגים".
ומה עם כותבים ערבים וערכים שקשורים לחברה הערבית? הם מופיעים בוויקיפדיה בעברית?
"מעט מאוד, וזה מפריע גם לי שהנוכחות של כותבים ערבים בוויקיפדיה העברית היא כמעט אפס. אין מידע על ראשי ערים ערביות בישראל, אין כמעט מידע על היישובים עצמם, על התרבות הערבית. זה מאוד מטריד אותי. אנחנו קוראים גם לערבים וגם לנשים להצטרף אלינו. אנחנו לא חוסמים אף אחד".
מה שמפתיע, או שלא, זו הנוכחות של ערכים שקשורים בחברה החרדית, למרות האיסור על החיבור לאינטרנט בחלק מהקהילות. "יש ייצוג נאות של חרדים בוויקיפדיה העברית וזה בא לידי ביטוי בערכים על רבנים, על ערכי יהדות", שי מספר. "מבחינת הייצוג של המגזר החרדי והערכים שמעניינים אותו, מצבנו טוב".
האם יש כאן ניסיון של החרדים לשנות את הנרטיב דרך שימוש בצינורות ליברליים מקובלים? שי לא רואה את ההקשר, אלא אומר: "בסך הכל יש להם רצון לתרום לידע הכללי של הציבור. מי שכותב ערך על רב, זה ממקום של כבוד אליו או עניין בפועלו. אני לא רואה את ההקשר הפוליטי".
מה קורה עם הערך בנימין נתניהו? מהם גלגוליו?
"זה ערך מאוד גדול. בסך הכל הוא בעיניי סביר מאוד. אין לי טענות על תוכן הערך".
התבקשתם לשנות בו דברים?
"לא משהו שידוע לי. יש ערכים שיש בהם התערבות חיצונית, שהאיש שהערך עוסק בו מבקש לשנות, אבל לא ידוע לי על התערבות כזו בערך בנימין נתניהו וגם לא בערך יאיר לפיד. לעומת זאת, לפני שיצחק הרצוג נבחר לנשיאות מישהו יזם שיפור של הערך שלו. יש מי שנוטים להוציא מהערך דברים שלא נראים להם או להוסיף דברי שבח. אנחנו מנסים לשלוט בזה. למשל עכשיו לפני הבחירות לרשויות המקומיות יש השגחה מיוחדת על ערכי מועמדים, שלא ייפו ולא יכערו אותם יותר מדי כדי לא לתת לאינטרסים להיכנס. הרי כל אדם רשאי לערוך את הערך על עצמו למרות שההמלצה שלנו היא לא לעשות את זה כי אף אחד לא אובייקטיבי כלפי עצמו". •
דוד שי, עורך בוויקיפדיה העברית: "ערכים נתונים לבקרה גם של הפעילים בוויקיפדיה וגם של עורכים מזדמנים, שמעירים בעיקר על טעויות או על מידע לא תקין. אם באמת מישהו רוצה להטות ערך אז סביר שמישהו עם דעה נגדית יבטל, ינסה לשנות את העריכה או גרוע מזה, ינסה להטות את הערך לצד השני. עד שהם ייפגשו באמצע" .
שווה לדעת
- הערך הראשון שנכתב בעברית הוא 'מתמטיקה'
- בחודש ממוצע נרשמות יותר ממאה מיליון כניסות
- 200 עורכים קבועים פועלים בוויקיפדיה
הערכים הארוכים ביותר בעברית
1. הומופוביה ברחבי העולם
2. הבחירות לרשויות המקומיות בישראל 2018
3. אולימפיאדת השחמט 2016
4. אלופות ואלופי ישראל בשחייה
5. לגליזציה של סמים קלים
הערכים הנצפים ביותר
1. עילת הסבירות
2. ביג מרכזי קניות
3. גלי בהרב־מיארה
4. ימי בין המצרים
5. ברוך מרדכי אזרחי
* נכון לפרסום הכתבה
