בגיל 30 התעוור רוני אליהו בעקבות מחלה גנטית בעיניו, אך סירב לוותר על תחביבו הגדול: "לטייל ולהתחבר לטבע ולארץ ישראל דרך הרגליים". גם כיום, אליהו בן ה־63 נהנה מהמסלולים, היערות ואתרי המורשת. איך? "החושים האחרים מתחזקים", הוא משתף, "חוש המישוש, חוש השמיעה וחוש הריח - ובעזרתם אני ניגש לטבע. אני נהנה, למשל, לשמוע את קולות הציפורים, לשמוע הסברים קוליים על האזור שבו אני נמצא. אני מטייל המון".
אנשים כמו רוני מצליחים לטייל וליהנות מהטבע בזכות האתרים והיערות שהנגישה קרן קימת לישראל. ביערות בניהול קק"ל יש כיום כ־350 אתרים נגישים, ביניהם אתר ייחודי ביער בן־שמן – פארק ללקויי ראייה ועיוורים, שלהקמתו הוא היה שותף. במקום הונגש שביל מיוחד שמאפשר לעיוורים לטייל ביער בכוחות עצמם, כמו כולם. הם נעזרים במערכת ניווט קולי מסוג step hear שמחוברת לאפליקציה, מאחז יד שהותקן לאורך כל השביל הנגיש ושלטים בכתב ברייל. עמותת "פעולה", בה מתנדב אליהו, מקיימת במקום פעילויות שונות. "רצינו שלאנשים עיוורים תהיה סיבה לצאת מהבית, להרגיש את הטבע וליהנות ממנו. אחת הבעיות המרכזיות היא התירוצים העצמיים", הוא מסביר, "וכאן אין תירוץ: אפשר להגיע ולבלות".
החשיבות של יציאה לטבע וההנאה מפעילות זאת מובנות מאליהן, אך כדי שלאדם עם מוגבלות תהיה חוויה טובה נדרש תכנון יסודי ומורכב, ולא מדובר כמובן רק בעיוורים. לאחרונה הנגישה קק"ל את האתר לכלל סוגי המוגבלויות, וכיום הוא מתאים להתניידות בכיסא גלגלים. בין היתר בוצעה הסדרה לשיפועים הקיימים והותקנו ספסלי ישיבה נגישים. מול אתר זה ישנו חניון פיקניק נגיש, שבו ניתן לבלות עם המשפחה ועם החברים. בקרבת מקום יש אתר נגיש נוסף הכולל מתקן משחקים שמותאם לאנשים עם מוגבלויות, מה שיוצר מכלול אתרים נגישים בנקודה מרכזית ביער.
תכנון של אתר נגיש ביערות ישראל שונה במהותו מתכנון של אתר דומה בשטח עירוני. האתגר המרכזי: לייצר איזון בין השמירה על השטח הפתוח כפי שהוא, לבין יצירת מסלול הליכה בנוי בעל משטח קשיח, ללא בליטות או מכשולים, וכן ותשתיות לקליטת קהל.
"לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אין הבדל גדול בין הנגשה של שטח ציבורי פתוח להנגשת אתר בשטחי יער ופארק, למרות שבפועל קיים הבדל גדול ומהותי – ואנחנו פועלים לשנות זאת", מסבירה נעה טל, מנהלת אגף תכנון בקק"ל. היא מדגישה כי בנוסף ל־350 האתרים הנגישים ישנם גם אתרים לא מעטים שנגישים חלקית ולכן אינם נכללים בהגדרה הרשמית של אתרים נגישים – אך גם בהם אנשים עם מוגבלות יכולים לטייל וליהנות. "לכל יער אנחנו מייצרים תוכנית אב, שקובעת מאיפה נכנסים ליער, מהן הנקודות המרכזיות בו, מיפוי מוקדי עניין ומסלולים – תוך מתן דגש לנושא הנגישות", היא מספרת.
ירון אוחיון, מנהל מפ"ק (מינהל פיתוח קרקע) בקק"ל, מוסיף: "אנחנו נוטים לחשוב שהטיול ביערות ובפארקים הוא טבעי ומובן מאליו, אולם עבור אוכלוסייה עם מוגבלות כל מדרגת סלע קטנה, שביל עפר משובש, מעבר צר או שיפוע – הם מכשול. לכן, בכל פרויקט חדש בקק"ל משולב יועץ נגישות. במקביל, המכשור מותאם באופן פרטני לכל תא שטח כדי שניתן יהיה לבצע את העבודות ברגישות הנדרשת לשמירת הסביבה".
בארגון מוצאים פתרונות יצירתיים כדי שהנגישות תשתלב בצורה הרמונית ככל שניתן עם היער. "צריך בכל יום לבחון חומריות חדשה: במאחז יד, בשילוט נגיש, מדרך נגיש – כך שיהיה ניתן לתחזק בקלות את האתרים לאורך זמן. אנו פועלים ליצור ריהוט יערני מונגש, דואגים לכל לעשות בקרה שוטפת, וכל הזמן לשפר את הסטנדרט", מסבירה טל.
רוני אליהו מתאר חוויה יוצאת דופן. "כשהגעתי לאתר המונגש ביער יכולתי להתנייד לבד, עצמאי לחלוטין, בצורה בטוחה. הייתי באופוריה. זה מה שכולנו רוצים. לא להיות תלויים באף אחד", הוא אומר, "וכאשר יש לך את האפשרות ללכת בלי פחד – מרגישים את העצמאות. יער בן־שמן היה הסנונית הראשונה, ובשנים האחרונות מקדמים הנגשה של אתרים רבים נוספים. זה מרגש".
3 צפייה בגלריה
רוני אליהו ביער בן־שמן. שלטים בברייל, מאחז יד ומערכת ניווט בהנחיה קולית | צילום: בוני שיינמן - עובדת קקל
ההשקעה לא מסתיימת בתכנון של יערות חדשים. "אנחנו כל הזמן משדרגים ומשפרים את האתרים הקיימים מכיוון שהכלים שקשורים לנגישות משתכללים, צרכי הציבור משתנים וחשוב לנו לתת את המענה. אנחנו יודעים, למשל, שיש מחסור באתרים נגישים עם מוקדי עניין כגון מים, שניתן להשתכשך בהם בצורה נגישה", מספרת טל, "ולכן, בנחל השופט, לדוגמה, אנחנו משפצים ומשנים את התוואי, כדי לאפשר מגע עם המים. זה חשוב לנו על אף התחזוקה הגבוהה שתהיה לאתר לאחר שיונגש. השבילים שם מתאימים גם למשפחות עם עגלות ילדים וגם לאנשים המתניידים בכיסאות גלגלים". דוגמאות נוספות לאתרים מונגשים, שאף זכו בפרס נגישות ישראל, הם אגמון החולה ויער אילנות.
מירב דוידיאן, מי שממונה בקק"ל על הנגישות הארצית, מדגישה שנכון להיום חמישית מהאוכלוסייה בישראל מוגדרת כ"אנשים עם מוגבלויות". לדבריה, "אנחנו מנסים ליצור התאמות נגישות לכולם. למשל, עבור אנשים עם קושי פיזי חשוב הרצף של הנגישות: חניה מותאמת, כניסה נגישה, דרך נגישה, ריהוט פיקניק נגיש ועוד. עבור אנשים לקויי ראייה ועיוורים ננגיש את המדרגות, ובאזורים 'מסוכנים' במדרגות נוסיף מאחזי יד, משטח אזהרה ופסי אזהרה בכל מדרגה. עבור קבוצות של אנשים עם מוגבלויות אנו יוצרים מקומות התכנסות נגישות במוקדי עניין כגון תצפית, או אתר ארכיאולוגי, כדי לאפשר להם לנוח שם וליהנות מהטבע".
היא מציינת כי "היבט חשוב נוסף הוא פרסום באתר האינטרנט של כל המידע לגבי הסדרי הנגישות הקיימים. אנשים עם מוגבלות לרוב עושים 'שיעורי בית' ובדיקה מראש של המקום אליו הם רוצים להגיע. אנחנו תמיד שם כדי לסייע ולעזור במוקד 'קו פניות הציבור'. נושא הנגישות נמצא ב־DNA שלנו".
אוחיון מסכם: "קק"ל חרטה על דגלה את סוגיית הנגישות ושמה את התחום בראש סדר העדיפויות שלה: קידום, שדרוג ויצירת אתרים אף מעבר לדרישות החוק והתקנים. בימים אלו אנחנו עובדים במרץ על מנת להנגיש אתרים נוספים ברחבי הארץ עבור רווחת כלל התושבים, שיוכלו ליהנות מהיערות ומהטבע הישראלי".
