'חתונה ממבט ראשון' אמורה להיות פיל גוד טי וי, הטד לאסו של הריאליטי. החדשות הטובות הן שבעונה החדשה נשאר בה החלק החמוד, החדשות הרעות הן שהחלקים האכזריים של ז'אנר הריאליטי החלו במסע לכיבוש 'חתונמי' ועושה רושם שהם בדרך להשתלטות.
לכל משתתף בתוכנית ולכל רווק בעולם יש העדפות מסוימות בבחירת בת או בן הזוג, לא כולן פוליטיקלי קורקט וזה בסדר. מפה ועד לשדר משפטים כמו "לא מתולתלת, לא שמנה" ו"היא לא נראית מספיק טוב" יש מרחק גדול. העונה התחילה בשידוך בין אשכנזייה למזרחי, עניין טבעי כשמדובר בחברה הישראלית, ובטח לא הפעם הראשונה שזה קורה בתוכנית, אבל הפעם המתח העדתי הפך המרכז.
ההתמקדות באמירות שיפוטיות לגבי מראה ומוצא מעידות ש'חתונמי' מחפשת דם, כלומר מעוניינת לא רק שיצפו בה, אלא גם שיתעצבנו בגללה, ידברו עליה, ויעלו פוסטים זועמים לרשתות. היא אמנם מנסה לבדל את עצמה מ'האח הגדול' באמצעות התפארות בהצלחות של העונות הקודמות (כל זוג שנכנס חולם להיות "הגר וניר" הבאים ולהעביר הרצאות על זוגיות מוצלחת), אבל בשום אופן לא מוכנה לשחרר מהפרובוקציות. זאת על אף שגם ככה יש לה מספיק רייטינג גם בלי הדברים הללו, ועל אף שהביקורות של הצופים האדוקים ברשתות החברתיות מבהירות לה היטב שאלה לא החומרים שהם הגיעו לראות, כך שהתוכנית יורה לעצמה ברגל. במקום המסר האופטימי והדביק "לכל אחד ואחת מגיעה אהבה" משדרים ש"לכל אחד ואחת מגיעה אהבה, אבל רק אם הם עומדים בתנאים" וגורמים לצופים להרגיש רע עם עצמם.
גם המשתתפים נפגעים. הם לא מודעים לסערות שהולכות להתפתח בגלל שאמרו איזה חצי משפט, הם לא מדמיינים שזה הולך להימרח ברשתות החברתיות ולהפוך לסמלים לגבריות רעילה ולגזענות, הובהר להם שוב ושוב על ידי ההפקה והפסיכולוגים שהתוכנית רוצה את טובתם, והם בסך הכל רוצים לצלם סיפור אהבה עם סוף טוב. ממתגים את 'חתונמי' כ"לא עוד ריאליטי", אבל בסופו של דבר, גם אם הנימה רכה ומתקתקה, הז'אנר מנצח.
הקהל של 'חתונה ממבט ראשון' הוא לא הקהל של 'האח הגדול', אפשר להגיד כמעט בוודאות שהוא מבוגר יותר ופחות בעניין של פרובוקציות מכוונות שנועדו לייצר סנסציות. הסערות האלה גורמות לתסכול ולבלבול, זה כמו שקומדיה רומנטית תהפוך באמצע לסרט אקשן.
