כל מי שיש לו משכנתה שיחרר אתמול אנחת רווחה כאשר הנגיד, פרופ' אמיר ירון, הודיע כי אחרי רצף של עשר העלאות ריבית רצופות שהחל לפני יותר משנה הוא החליט להותיר את הריבית הבסיסית במשק על שיעור של 4.75%. ריבית הפריים נותרה על 6.25%.
בבנק ישראל ציינו כי ההחלטה לעצור את העלאות הריבית התקבלה על אף שהאינפלציה עודנה גבוהה, אך בין היתר גם לאור כך שבחודשים האחרונים מסתמנת האטה. לכן, ציינו כי הוועדה החליטה אמנם להותיר את הריבית על כנה, אך היא רואה "היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה", נכתב בהחלטת הריבית.
הנגיד הזהיר מהמשך החקיקה המשפטית ללא הסכמה רחבה: "אמרתי בעבר מספר פעמים כי בעקבות קידום שינויים אלו חלה עלייה ברמת אי־הוודאות בכלכלה הישראלית, כפי שמשתקף בין היתר בפיחות העודף של השקל ובביצועי החסר של שוק המניות הישראלי".
פרופ' ירון הבהיר כי, "ככל שהיחלשות השקל תימשך הדבר עלול להעיב על החזרת האינפלציה ליעדה, ולכן ייתכן ותידרש מדיניות מוניטרית מרסנת עוד יותר. להמשך אי־הוודאות עלולים להיות מחירים כלכליים לא מבוטלים. גם קרן המטבע הבינ"ל הצביעה בדוח האחרון שלה על הנזק מהמשך אי־הוודאות לאורך זמן. לכן, חשוב להשיב את היציבות והוודאות לכלכלה הישראלית, ולוודא ששינויי החקיקה יבוצעו בהסכמה רחבה, וישמרו על חוזקם ועצמאותם של המוסדות", אמר פרופ' ירון.
לפי התחזית למשק, המבוססת על תרחיש בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה ולגבי מערכת המשפט מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 3% ב־2023 וב־2024. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים צפוי להיות 3% וב־2024 הוא צפוי לעמוד על 2.4%. על פי התחזית, ברבעון השני של 2024 הריבית צפויה לעמוד על 4.75% - 5%.
אבל בבנק ישראל הוסיפו כי, "הסיכון המרכזי לתחזית הוא התממשות תרחיש בו שינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה והמשך הפיחות של השקל, בפגיעה ביצוא ובירידות בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית. בתחזית אפריל, פורסמה הערכה כמותית לתרחיש זה".
החלטת בנק ישראל נובעת, בין היתר, מכך שהמשק כבר מצוי בהאטה מסוימת, והכוונה היא לעודד את הפעילות במשק ולא להובילה לאפשרות של גלישה למיתון בקרוב, לצד ירידה בשיעור האינפלציה השנתי ל־4.6%.
מדדי המחירים לצרכן לחודשים יוני ויולי, שטרם פורסמו, צפויים לעלות באחוז פחות מאשר בחודשים הללו אשתקד. אז עלתה האינפלציה בחודשיים הללו בשיעור מצטבר של 1.5%, כאשר הפעם התחזיות הן של עלייה של 0.5%־0.6% בלבד. המשמעות היא ששיעור האינפלציה השנתי בישראל יצנח באחוז שלם עד לכ־3.6% בסוף חודש יולי. זאת אף כי התייקרויות נוספות - כמו המים, התחבורה הציבורית ומאות מצרכי מזון ומוצרים אחרים - צפויות גם בחודשים הקרובים.
פיגור בהחזר המשכנתה
העצירה של העלאת הריבית כעת תסייע בעיקר לנוטלי המשכנתאות, כאשר הבנקים מדווחים כי כבר יש עלייה מסוימת בפיגור בהחזרי החוב ועלייה משמעותית בפריסה של החוב לשנים נוספות. לפי התאחדות יועצי המשכנתאות, החזר המשכנתה הממוצע עלה ב־1,150 שקל לחודש מאז תחילת העלאות הריבית, באפריל 2022.
החלטת הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד באה גם על רקע סיום הקדנציה של הפרופ' אמיר ירון בעוד ארבעה חודשים. ייתכן שההחלטה מושפעת גם מהאפשרות להותיר סיכוי להארכת כהונתו בקדנציה נוספת בת חמש שנים, אם אכן יהיה חפץ בכך.
"החלטה נכונה ושקולה"
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, התייחס אתמול להחלטה ואמר: "אני מברך את נגיד בנק ישראל ואת חברי הוועדה המוניטרית על החלטתם להשאיר את הריבית ברמתה הנוכחית. ואני שב ומבהיר - לא נרפה מהעניין, נמשיך ונעקוב אחר המציאות הקשה שזוגות צעירים ומשפחות נאנקים תחת העול הכבד, שהם לא אשמים בו". גם נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, תמך ואמר: "החלטה מושכלת ובריאה שתמנע פגיעה נוספת בעסקים בישראל, ובפרט בעסקים קטנים ובינוניים שכבר נפגעו רבות מהעלאות הריבית התכופות".
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, הוסיף כי כעת מוטלת החובה להוריד את עלויות שירותי הבנקים ולייצב את תשלומי הריבית של הבנקים בגין יתרות זכות של הלקוחות.
נשיא ארגון העצמאים להב, עו"ד רועי כהן, קרא לנגיד בנק ישראל "לחשב מסלול מחדש ולהוביל במהרה תהליך של הורדת הריבית במשק בצורה מדורגת".
נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי: "החלטה נכונה שמעניקה אוויר לנשימה לעסקים הקטנים במשק, בשל קשיי הנזילות מהם הם סובלים נוכח גידול של 8 מיליארד שקל בעלויות המימון בשנה האחרונה".
הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן, אמר כי: "בדבריו, הנגיד הדגיש את הסיכונים המשמעותיים לכך שהאינפלציה לא תשוב ליעד, מה שיחייב צעדי העלאת ריבית נוספים. כלומר שמדובר במצב שברירי מאוד".
מנכ"ל אלדר משכנתאות, עדי ניניו: "נראה כי הפעם בנק ישראל בחר בגישה המקלה והקפיא את עליית הריבית, ובכך נכנסנו לתקופת ביניים, בה תגובת השוק הכלכלי והנדל"ני ייבחנו בזכוכית מגדלת. אם קצב האינפלציה יישמר, המדד לא יקפוץ וגם הדולר ישמור על ערכו, ניתן יהיה להתחיל ולחלום על יציבות בגובה הריביות, תוך התמודדות אמיתית עם סביבת הריבית הנוכחית".
