א.
לְסוּס כּוֹאֵב יוֹתֵר. עֵינָיו מִתְחַמְּקוֹת
מִמַּבָּט יָשִׁיר. הָעִיר עֲדַיִן אֵינָהּ
מֻכֶּרֶת לוֹ. הַלַּיְלָה זָר וּבוֹעֵר.
הַצְּעָקוֹת קָשׁוֹת. וְהָאֵיבָה. גַּם הוּא
שָׁכַח אֶת הַשָּׂדוֹת. וּמִדֵּי בֹּקֶר בְּהָקִיצוֹ
הוּא שָׁב וְנִזְכַּר. וְשׁוּב הַכֹּל סְבִיבוֹ זָר.
אִם לֹא יֻחְלְפוּ עֵשֶׂב וַאֲדָמָה קָשָׁה תַּחְתָּיו,
לְפָחוֹת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַמַּפְגִּינִים. טוֹב לְפַצֵּחַ עֲצָמוֹת
בְּאַקְרַאי, וְלָחוּשׁ לְרֶגַע שֶׁאַתָּה חַי. טוֹב
לָחוּשׁ דְּבַר מָה נִמְעַךְ תַּחַת מִשְׁקָלְךָ. הַסּוּס
נִמְתַּח. הַסּוּס לֹא מְחַפֵּשׂ אַהֲבָה. אִם יְחַפֵּשׂ אַהֲבָה,
לֹא יִמְצָא אוֹתָהּ בְּכִכַּר פָּרִיז. אֲבָל גּוּף הַמַּפְגִּינִים רַךְ
מִגּוּף הַמַכְתָּ'זִית, רֵיחַ הַמַּפְגִּינִים נִסְבָּל
מֵרִיחַ הַמַכְתָּ'זִית, וַאֲוִיר הַלַּיְלָה קַל.
לְרֶגַע הוּא חוֹלֵם, כְּשֶׁרַגְלוֹ עַל רֶגֶל מַפְגִּין,
שֶׁהֵם אָכֵן מְאֻחָדִים, כְּמִי שֶׁנִּפְגְּשׁוּ בַּדֶּרֶךְ
וְיֵלְכוּ יַחַד דֶּרֶךְ. לְרֶגַע הוּא חוֹלֵם אֶת
מִשְׁקַל רַגְלוֹ עַל מִשְׁקַל רַגְלוֹ שֶׁל הַמַּפְגִּין,
אוּלַי מִשְׁקָל אֶחָד הֵם. לְרֶגַע הוּא חָשׁ
בְּרַגְלוֹ הַנִּמְחֶצֶת שֶׁל הַמַּפְגִּין, וּמִיָּד הוּא חָשׁ,
דּוֹהֵר וּמִתְרַחֵק מִצְּלִיל הַמְּעִיכָה הַמַּפְרִיעַ אֶת חֲלוֹמוֹתָיו.
ב.
בְּלֵב הַנִּכּוּר הַמּוֹדֶרְנִי
שֶׁל הַמַכְתָּ'זִית הָעִירוֹנִית
הֶכְרֵחַ מַגָּעָם שֶׁל סוּסֵי הַמִּשְׁטָרָה
הוּא שִׁיבָה אֶל טֶבַע נִשְׁכַּח.
רַגְלוֹ שֶׁל הַסּוּס
עַל רֶגֶל מַפְגִּין
וּלְרֶגַע אֶחָד הֵם מְאֻחָדִים
כְּמִי שֶׁנִּפְגְּשׁוּ בַּדֶּרֶךְ
וְיֵלְכוּ יַחַד דֶּרֶךְ.
מִשְׁקַל רַגְלוֹ שֶׁל הַסּוּס
עַל מִשְׁקַל רַגְלוֹ שֶׁל הַמַּפְגִּין
וּלְרֶגַע אֶחָד מִשְׁקָל אֶחָד הֵם
וְאֵין זֶה קוֹרֵא לָזֶה מִשְׁקֹלֶת
אֶלָּא הֵם נוֹשְׂאִים יַחַד בָּעֹל.
רַגְלוֹ הַנִּמְחֶצֶת שֶׁל הַמַּפְגִּין
תַּחַת הַסּוּס הַנִּמְחָץ
תַּחַת פָּרַשׁ הַמִּשְׁטָרָה הַנִּמְחָץ
תַּחַת מְפַקְּדוֹ וּמְפַקְּדוֹ וּמְפַקְּדוֹ.
חַד גַּדְיָא עַד עוֹלָם.
עַד עוֹלָם חַד גַּדְיָא.
אמה אנדייבסקה
מאוקראינית: אלכס אוורבוך
היום שלי כל כך קצר
הַיּוֹם שֶׁלִּי כָּל כָּךְ קָצָר —
הֶרֶף שֶׁל נֶתֶז מַיִם, דֶּרֶךְ נֶעֱלֶמֶת בַּסְּבָךְ.
שְׁלִיחִים רָצִים מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל לְאָחוֹר.
מַמְלָכוֹת מִתְחַלְּפוֹת
מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב.
רַק עֵץ יְרֹק־עַד,
שֶׁעַמִּים חוֹלְפִים עַל פָּנָיו,
מַשְׁקֶה בְּחָלָב
סְיָח שֶׁאָבַד.
לָכֵן אַף בְּשׂוֹרָה לֹא מַגִּיעָה אֶל יַעֲדָהּ.