הפרטת דואר ישראל, המוסד הממלכתי מהוותיקים במדינה, שמשרת את עשרה מיליון תושביה, חשובה מאוד, אולם במקרה הזה חשוב לא פחות עניין אחר לגמרי: העובדה שאת ההפרטה מובילים שני בכירים במשק הישראלי, שהשרים הממונים עליהם מבקשים לאחרונה להדיחם וכמעט שמנעו את ההפרטה החיונית.
הפרטת דואר ישראל יוצאת לדרך בתקופה שבה מנהלת רשות החברות הממשלתיות, מיכל רוזנבוים, ויו"ר הדואר, מישאל וקנין, מצויים תחת מתקפה יומיומית כמעט על ידי השרים דוד אמסלם ושלמה קרעי, הממונים עליהם, שמבקשים לפטרם באופן מיידי.
רק לפני שבוע התבטאו גורמים ממשלתיים, כי את השניים האלה צריך לסלק מהדרך, גם אם הפרטת הדואר תידחה במספר חודשים. אולם במקומותינו – ראו העיכוב המתמשך בהקמת המטרו – מה שנדחה "בכמה חודשים" הופך לדחייה בת שנים רבות.
על כן, שני המועמדים להדחה התעקשו ובעצם רשמו אתמול ניצחון מוצדק על השרים הממונים עליהם. קרעי ואמסלם הפנימו את הנזק, לא רק למדינה אלא גם למעמדם שלהם, הבינו שעדיף שיתקפלו מרצונם להכשיל את ההפרטה – ומלחמת שניהם במישאל וקנין ובמיכל רוזנבוים זכתה לאתנחתא קצרה. ההפרטה יצאה לדרך. בכירים במשק, וגם במשרדי הממשלה, תוהים כבר האם באווירה הנוכחית, על רקע כוונות החקיקה של הרפורמה המשפטית והמחאות כנגדה ברחובות – יימצאו מי שדווקא עכשיו יבקשו לרכוש חברה ישראלית גדולה וחשובה. הבשורה הטובה היא שניתן יהיה להגיש הצעות לרכישת החברה עד לראשית שנת 2024 ואולי עד אז יירגעו מעט הרוחות.
אולם, עצם הרצון של שרים בממשלה לפטר שני מנהלים בכירים מטעמה, שנלווה לרצון לפטר עוד אחרים, כמו ראשת רשות התחרות, מיכל כהן, וכוונת השר אמסלם לבטל את "נבחרת הדירקטורים", כדי לפתוח את הדלת למינוי שורה של אנשים לא מוכשרים לתפקידי מפתח, חייבים להדליק אור אדום. זאת, כאשר ברקע מתנהלת (עדיין) מדיניות נכונה וחסרת פניות בפתיחת חברה כמו הדואר להפרטה.
