1 אחד מבכירי המחנכים בציונות הדתית אמר לי השבוע: "מה אני אמור להגיד לתלמידים שלי?". בכפר מימון, ערב ההתנתקות, הוא עצר אותם על הגדֵרות. הסביר שיש גבולות גם למחאה. שצריך לכבד את המדינה גם כשאי־אפשר לשאת את החלטותיה, גם כשנראה שההנהגה שוברת כל נורמה דמוקרטית, גם כשראש הממשלה שבחרנו עשה ההפך הגמור ממה שהבטיח.
"ומה עכשיו?", שאל. "הנערים מסתכלים על ההפגנות ולומדים את השיטה. לחסום כבישים בכל מקום ובכל שעה, לשתק את נתב"ג ולא לשלם על כך מחיר, לפרסם עצומות סרבנות, שהייתה בעבר קו אדום והפכה היום פופולרית כל כך. איך אוכל להגיד להם לא להשתמש בשיטות כאלה, כשהם ירצו למחות נגד משהו?".
לא הצלחתי לענות לו. היום זו מחאה מצד כזה, מחר זו מחאה מצד אחר. אם אפשר לנרמל פגיעה בטקס יום הזיכרון בגלל רפורמה משפטית, אפשר לנרמל פגיעה בטקס יום השואה בגלל עניין אחר, בשנה הבאה.
הרפורמה המשפטית של יריב לוין נעצרה מזמן. הדיון עכשיו הוא על סעיפים הרבה פחות קריטיים, ודווקא עכשיו, שיבוש חיי היומיום גובר. ובכן, גם החרדים יודעים לחסום את נתב"ג. גם הדרוזים (אגב בימים אלה, בגלל אנרכיה ואלימות, הדרוזים ברמת הגולן אכן כופים על הממשלה לציית להם, וזה בעייתי מאוד). גם הבדואים. גם עולי אתיופיה. גם הנכים. גם המתנחלים. גם הם יודעים להתפרע במשכן הכנסת באלימות כי פגעו בציפור נפשם.
זו שאלה כבדת משקל ליום שאחרי. לא בטוח שאנחנו חושבים עליה מספיק. אם השיטה הזאת תנצח, כולנו נפסיד.
2 למעלה מ־20 מיליון איש בעולם כבר צפו בסרטון הזה. כוכב הרשת הצרפתי דימרסי ערך ניסוי חברתי. הוא נעמד ברחוב הומה אדם, שפך על עצמו דלק ושלף מצית בניסיון מבוים להצית את עצמו. כל האנשים מסביב המשיכו באדישות לבלות בבתי הקפה. מנחם מנדל נרבוני, בחור יהודי עם כיפה וציציות, יצא צדיק, לפי הסרטון. הוא זינק והפיל מידיו של דימרסי את המצית, ואז לקח אותו לשיחת הרגעה.
"בהתחלה חשבתי שהוא שופך על עצמו מים כי חם לו", שיחזר בראיון לאחד הערוצים בצרפת, "אבל אז הבנתי שזה דלק, ושהוא הולך להצית את עצמו. זה היה רפלקס, פשוט לקחתי את המצית מהיד שלו וזרקתי אותו. הושבתי אותו לדבר ואמרתי לו שהחיים זה הדבר הכי קדוש, שאסור לוותר על החיים ושאני אעשה מה שאני יכול כדי לעזור לו להתמודד עם הבעיות שיש לו. רק אז הבנתי שיש שם מצלמה נסתרת".
גם אם מנחם מנדל היה שותף לפעלול, האפקט לא הועם. מנחם מנדל מגדיר עצמו "שליח לטיקטוק". הוא מפרסם סרטונים על שבת וכשרות, על מלחמה באנטישמיות, על ישראל, אבל על כזו פופולריות מפתיעה לא חלם. השבוע לא הפסיק להתראיין. "שואלים אותי למה רק צעיר חרדי עזר לו, אומרים לי שזה קידוש השם".
המחנך דוד מוריה הוא אחד מ־20 המיליונים שראו השבוע את הסרטון. אחרי הצפייה הוא כתב שבעצם, גם אנחנו צריכים מנחם מנדל כזה. הרבה יותר מאחד. מכבה שריפות, כזה שיודע לומר מילות הרגעה ותקווה ולהזכיר את העיקר. מישהו שמנמיך את האש ויודע לשים יד על הכתף ולשבת לדבר רגע בשקט, פנים אל פנים.
3 העיתונאי הוותיק מוטי עדן, מנהל הערוץ הראשון לשעבר, נפטר השבוע בגיל 72. עם פטירתו פירסם מחדש מרכז התקשורת היהודי JEM את ההקלטה של שיחתו הנדירה עם הרבי מלובביץ', בשנת 1979. הם דיברו על מלחמה ושלום, על חלוציות ויהדות, אבל משפט אחד על התקשורת ראוי לתשומת לב מיוחדת.
בעברית צחה אומר הרבי בהקלטה לעיתונאי הבכיר: "צריך להיזהר מלהטיל מרה שחורה על בני ישראל". כלומר, התקשורת צריכה להיזהר לא לדכא את הציבור. לא צריך לייפות את המציאות, אבל צריך להיזהר גם לא לכער אותה. לא לדכדך בכוח. להאיר את מה שטוב, לחזק תופעות חיוביות, לעסוק במכנה המשותף. מוטי עדן ז"ל ציטט את ההוראה הזאת של הרבי מלובביץ' עשרות שנים: "צריך להיזהר מלהטיל מרה שחורה על בני ישראל". האם התקשורת של היום עומדת במבחן הזה?
4 כמה מילים על הדופק השבועי:
• פרשות השבוע הן שתיים: "מטות" ו"מסעי". אלה הפרשות האחרונות בספר במדבר, שחותמות את החומש הזה. מזל טוב, סיימנו עוד ספר.
• הפרשות מתארות את סוף המסע של בני ישראל במדבר, לפני הכניסה לארץ. מופיע בהן פירוט של 42 המסעות של עם ישראל במשך 40 שנה במדבר. פרשנינו מסבירים כמה חשוב לעצור לעיתים ולהתבונן על מסע החיים. משה רבנו עובר על כל העליות והירידות, הפסגות והתהומות, כדי להפיק לקחים ומסרים מכל מה שעברנו. לא נכנסים לארץ בריצה, אלא מתוך התבוננות על המסעות עד כה. לא מתחילים שלב חדש בלי לראות מה השלבים הקודמים לימדו אותנו.
• אחרי ספרי בראשית, שמות, ויקרא ובמדבר, הספר החמישי והאחרון שמתחילים לקרוא בשבוע הבא הוא ספר דברים. בניגוד לכל העלילות שלפניו, זהו ספר שכולו דיבורים, נאום הפרידה של משה רבנו מעם ישראל.
• בבתי כנסת רבים מכריזים ביחד בשבת, כמו בכל פעם שבה מסיימים קריאה של אחד החומשים בתורה, שלוש מילים מחזקות: "חזק, חזק ונתחזק". הכוונה היא לחזק את עצמנו על כך שסיימנו לקרוא את הספר, ולהתחזק להמשיך ולקרוא בתורה בשבוע הבא.
• אנחנו בימי "בין המצרים", שמכונים גם "שלושת השבועות". בין צום י"ז בתמוז שצוין לצום תשעה באב. ימי אבל על חורבן בית המקדש הראשון והשני, ועל עוד צרות רבות לאורך הדורות. יש בימים האלה מנהגי אבלות מיוחדים, ונמנעים בהם מחתונות ומאירועים משמחים.
• השבת נברך את חודש אב, שיתחיל השבוע ביום רביעי.
שבת שלום וחודש טוב.
הסטטוס היהודי: "את אושוויץ לא השטן יצר ולא אלוקים אלא האדם. היטלר לא היה שטן. יכולת להיכנס לגן ילדים, ובין חמישים ילדים היה ילד אחד ששמו אדולף היטלר. הוא היה אדם. החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה - הפנצילין והאטום - ובחרת בחיים" (הסופר ניצול השואה יחיאל די־נור, המכונה ק. צטניק, שבשבת ימלאו 22 שנים לפטירתו)
