זה כבר לא מקרי. הניצחון על טורקיה נראה כמו הצגה חד־פעמית, ההפסדים לאיטליה ובלגיה הורידו לקרקע והניצחון על ספרד הוגדר כסנסציה – אבל ה־64:75 המרשים אתמול על גרמניה העלה כבר את נבחרת העתודה של ישראל לחצי גמר אליפות אירופה בכדורסל, ולכו תדעו לאן היא עוד מסוגלת להגיע בקצב הזה. היריבה מחר (18.30) היא בלגיה, שתהיה המשוכה האחרונה בדרך לגמר ביום ראשון. כן, אותה בלגיה שניצחה את ישראל 54:70 רק לפני ארבעה ימים, במשחק האחרון בשלב הבתים. האם הברק הבלגי יכה בפעם השנייה? נקווה שהנבחרת של אלעד חסין תלמד את הלקחים מהמשחק הראשון ותמשיך את מסע הקסם המופלא, שמתחבר גם להצלחות של הנבחרות הצעירות בכדורגל בקיץ האחרון.
בשנים האחרונות, בטח אחרי הזכייה הכפולה בזהב ב־2018 וב־2019 וההגעה לחצי הגמר בשנה שעברה, הנבחרת עד גיל 20 הציבה רף מאוד גבוה, אבל לאליפות הנוכחית בכרתים היא הגיעה עם מטרה צנועה – לשרוד בדרג א'. בכל זאת, מדובר בחבורה שמורכבת ברובה משחקנים אלמונים, למעט נועם יעקב ששיחק העונה בהפועל ירושלים כמושאל מווילרבאן, ורון ציפר שמיעט לראות פרקט בהפועל באר־שבע. חוץ מהם, היה קשה לדעת מה האיכויות של השחקנים האחרים ומה הנבחרת יכולה לקבל מהם במאני־טיים. כולל מדני וולף, הסנטר היהודי־אמריקאי הענק (2.13 מ') שהצטרף אליה ברגע האחרון.
ההגעה הזאת מתחת לרדאר יצרה בנבחרת שקט פנימי, ובאיגוד הכדורסל טוענים שזה סוד ההצלחה. בלי הרבה רעש מסביב, הר של ציפיות וקרבות אגו בין כוכבים. יעקב התברר מהר מאוד כמנהיג המקצועי של הנבחרת, למרות שהוא רק בן 18 ויכול עדיין לשחק בנבחרת הנוער. הרכז, שהספיק כבר לשחק גם בנבחרת הבוגרת, לקח את המושכות, ניהל את המשחק וגם תרם 14.2 נקודות בממוצע למשחק. הוא מוביל את האליפות במספר האסיסטים למשחק (8.4), הרבה לפני השני ברשימה, מיכאילו פטרוביץ' מסרביה (5.2).
אחת מהנקודות החזקות של הכחולים־לבנים זו היכולת בהגנה, הרבה בזכותו של וולף, אליו נגיע בהמשך, אבל לא רק הוא – והמספרים מדברים בעד עצמם. בחמשת המשחקים באליפות עצרו שחקניו של חסין את היריבות על 64 נקודות בממוצע. ההישג הכי גדול הגנתית היה מול ספרד, שקלעה בארבעת המשחקים האחרים שלה 85 נקודות בממוצע, ואילו מול ישראל הסתפקה ב־52 נקודות. "אנחנו שומרים טוב", אמר חסין אחרי שנשאל מה סוד ההצלחה של הנבחרת, "גם בהפסדים שמרנו טוב, אני חושב שההגנה שלנו זה המפתח". במשחק אתמול רשמה ישראל 17 חטיפות, כפתה על יריבתה 25 איבודים והנקודה הכי קריטית - עבודה הגנתית טובה על הכוכב הגרמני מיכאל רטאי, שסיים את המשחק עם 0 נקודות ב־25 דקות.
ועכשיו הגענו לוולף, שהצליח לסובב את הראשים של כולם, לא רק בישראל אלא בכל רחבי אירופה, ובטוח משך תשומת לב גם במולדתו ארה"ב. הסנטר בן ה־19 הגיע לאליפות אלמוני לחלוטין, היישר מאוניברסיטת ייל, שנחשבת אולי לאחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה היוקרתיים ביותר בארה"ב – אבל בלי הרבה קשר לכדורסל. הוא גם לא קיבל שם יותר מדי את הבמה בעונת הפרשמן שלו עם 7.3 דקות בלבד בממוצע, בהן קלע 2.6 נקודות. גם בנבחרת לא ממש ידעו מה לצפות ממנו בטבילת האש שלו בכדורסל האירופי, אבל בכל זאת לחצו עליו שיגיע. ההתרשמות היחידה ממנו הייתה כשהגיע ארצה למכביה והפתיע עם ממוצעים של 18 נקודות ו־10 ריבאונדים ב־30.8 דקות. בשנה שעברה זה לא קרה, אבל הפעם ההתעקשות הצליחה – והשתלמה בגדול. וולף מדורג שני באליפות בנקודות (18.0), אחרי הבלגי תייס דה רידר (20.6) אותו הוא יפגוש שוב מחר, ושלישי במדד היעילות (21.2), שגם בו מוביל דה רידר (27.0). עכשיו גם בנבחרת הבוגרת פוזלים בכיוונו לקראת מוקדמות הטורניר הקדם־אולימפי באוגוסט.
עד המשחק של אתמול, הבעיה של הנבחרת הייתה שוולף ויעקב עשו את כל העבודה ולא קיבלו כמעט עזרה מהאחרים, אבל מול גרמניה זה השתנתה. וולף (16 נקודות ו־11 ריבאונדים) ויעקב (13 נקודות ו־10 אסיסטים) עדיין סיפקו דאבל־דאבל, אבל הקלעים המצטיינים היו דווקא ציפר (23) ויובל לוין (18, 7 מ־8 מהשדה). אופק גול הוסיף 3 ועידו הראל 2.
