הנה המשפט החשוב ביותר בהודעתה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מדד המחירים – מדד אפס - בחודש יוני: "על פי נתוני המגמה, לתקופה שבין מרץ 2023 לבין יוני 2023 קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל־2.6%, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור הגיע ל־2.1% וקצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל־1.8%".
מה אומר המשפט? הוא אומר שברבע השני של 2023 התכנס קצב האינפלציה השנתי קרוב מאוד ליעד היציבות הרצוי, 2%. קצב האינפלציה המתעלם מהתנודתיות במחירי ירקות, פירות ודיור (אחת ההגדרות המקובלות ל"אינפלציית ליבה") כבר הואט אל מתחת לשני אחוזים.
זהו שינוי דרמטי, המשתקף גם באופן חישוב האינפלציה התופס את הכותרות: מדידת השינוי במחירים במהלך 12 החודשים שחלפו. מאפריל 2022 עד אפריל 2023 עלה מדד המחירים לצרכן ב־5%, שיא. ממאי 2022 עד מאי 2023 עלה המדד ב־4.6% ומיוני 2022 עד יוני 2023 הסתכמה האינפלציה ב־4.2%. ההאטה המשמעותית מושפעת משיטת החישוב: החודשים של המדדים הגבוהים אשתקד נגרעים מהחישוב, והמדדים הנמוכים העכשוויים נוספים במקומם. מדד המחירים במאי בשנה שעברה עלה ב־0.6%, אבל במאי השנה עלה רק ב־0.2%. וביוני הגורלי השנה היה מדד אפס, לעומת 0.4% אשתקד.
המדד האפסי ביוני ראוי הפעם לתואר "מפתיע". אל מול הדיווחים הבלתי פוסקים על גלי התייקרות של כל המוצרים והשירותים, אפילו בכירי בנק ישראל נטו להעריך, על סמך מודלים מפורטים, שהמדד ינוע סביב 0.35%. באוצר חששו ליותר. לכן הנתון הפתיע לטובה וריסן את הציפיות.
ומה יקרה ביולי? ביולי 2022 נרשם המדד הגבוה ביותר באותה השנה – 1.1%. אם המדד ביולי 2023 יהיה שוב אפס (ויש החוזים מדד שלילי, כלומר ירידת מחירים קלה, לנוכח ההוזלות בחנויות), האינפלציה השנתית תרד במכה אחת ל־3.1%, כפי שירדה בארה"ב. אך זה לא סוף סיפור; בחודשים אוגוסט וספטמבר יידרש מאמץ רציני נוסף כדי לשמר את קצב ההתייקרויות השנתי, קל וחומר כדי לכופף אותו עוד קצת כלפי מטה. "בסתיו מחכה לנו משחק חדש", אומרים בבנק ישראל.
הבעיה היא שהמציאות מתעתעת והתחזיות הכלכליות מתקשות לקלוע למטרה. לפני שנה ניבאו מכוני מחקר ומוסדות כלכליים בינלאומיים מיתון כבד ב־2023, עם אבטלה מזנקת, תוצר יורד וריבית דו־ספרתית, ההכרחית לצינון הר הגעש האינפלציוני שהתפרץ פתאום. הכלכלנים חוזי השחורות והמשברים סיפקו סחורה מבוקשת בתקשורת האמריקאית והאירופית, והשמרנים בארה"ב כבר החלו להשתמש בביטוי "משבר כלכלי נוסח ביידן". כעת מסתבר שהם טעו והטעו: ההאטה בצמיחת המשק העולמי הייתה חולפת ונסבלת, האבטלה לא עלתה ודי היה בריבית של 5% (פחות או יותר) של הבנקים המרכזיים הגדולים כדי לתקוע מקל משמעותי בגלגלי האינפלציה. ונזכיר את הבורסות, שבסתירה להערכות האנאליסטים חזרו לזנק.
הלקח המתבקש: כלכלן, הצנע לכת. כלי הניתוח והניבוי המסורתיים לא עובדים טוב במאה ה־21, ולכן סייג־נא בחוזקה את התחזיות שלך, במיוחד הקיצוניות. אל תיתן לנטיותיך האישיות או הפוליטיות להשפיע. רכך ראש בפני העובדות; הן דוברות אמת.
אם המדד ביולי יהיה שוב אפס (ויש החוזים מדד שלילי), האינפלציה השנתית תרד במכה אחת ל־3.1%, כפי שירדה בארה"ב. אך זה לא סוף סיפור. "בסתיו מחכה לנו משחק חדש", אומרים בבנק ישראל
