ועדת השרים לענייני חקיקה, הגוף שדרכו שולטת הממשלה בסדר היום הפרלמנטרי, הייתה אמורה לדון אתמול באחד החוקים הכי מטרידים שיצאו תחת ידיה של הקואליציה (והתחרות כידוע צמודה וקשה): הצעת החוק של ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), שתקנה לשר איתמר בן גביר (יו"ר עוצמה יהודית) את הסמכות לחתום על מעצרים מינהליים והגבלות נוספות על רקע חשד לעבירות פליליות (להבדיל מטרור). בסופו של דבר, ולא בפעם הראשונה, הדיון נדחה. לפי פרסום באתר "כיפה", ההצעה תדוסקס קודם אצל ראש הממשלה.
אם כן, במקום להיבהל מהאפשרות שההצעה תגיע ממש בקרוב להצבעה בקריאה ראשונה, אפשר להיבהל מעצם זה שהיא בכלל קיימת ואף שבנימין נתניהו עוד עשוי להעניק גם אותה כצ'ופר לאדם האחרון בישראל שראוי לקבל כוח כזה. מלכתחילה עצם המהלך שאיפשר את הגעתו לעמדת השפעה הוא החטא הגרוע ביותר שביצע בנימין נתניהו בכל שנותיו בזירה הציבורית. לאפשר לו להיות מרחק חתימה אחת מהכנסתם של ישראלים וישראליות למעצר מינהלי הוא לא צעד אחד רחוק מדי אלא קפיצה (ואצבע) משולשת.
הנה, אפילו שר הביטחון, כך לפי פרסום שלשום בחדשות ערוץ 12, מתפלץ מהמחשבה שהכלי הדרקוני, שבן גביר עצמו יצא נגדו כל עוד הוא הופנה נגד חשודים בטרור יהודי, יופעל גם בגבולות הקו הירוק ועוד על ידי הפאשיסט הכי מצליח בתולדות הפוליטיקה המקומית. "ללא הקשר ביטחוני עשיר", הסביר יואב גלנט בפנייה לשר המשפטים (יו"ר ועדת השרים לחקיקה), "ההצעה עלולה להוביל לערעור הלגיטימציה הציבורית והמשפטית לעצם קיומם של כלים אלה". במילים אחרות ופחות מכובסות, גלנט אומר שמי שיפקיד מצית קטלני בידיים של פירומן עם קבלות יגרום לשריפתו של כל היער.
כדין להבין עד כמה נואלת ההצעה וחסרת תום לב, כדאי לשפשף את העיניים ולקרוא באיזה אילן נתלה כביכול ח"כ פוגל בהצעתו: "בכנסת ה־24 הוגשה הצעת חוק פרטית על ידי חבר הכנסת בני בגין", נכתב בדברי ההסבר להצעה הנוכחית והמגונה, "במסגרתה התבקש לתקן את חוק הסמכויות ותקנות ההגנה, לרבות מתן סמכויות לשר לביטחון לאומי ולמפקח הכללי של משטרת ישראל להוציא צווים מינהליים בתוך שטחי מדינת ישראל". בגין אכן הגיש הצעת חוק כזאת, שבעצמה המשיכה דיון מ־2017. רק שבאופן ממש מפתיע, ההצעה הייתה הרבה פחות אגרסיבית ובעלת פוטנציאל גבוה לפגיעה חמורה בזכויות, בטח אם המפכ"ל הבא יהיה המנצח בריאליטי "קח אותי, בן גביר" שרץ בימים אלה במשטרת ישראל.
מעבר לזה: כחודשיים לאחר שהצעת החוק הונחה, בגין הציג אותה בכנסת והודיע על שינוי משמעותי: "השר הממונה על ביצוע החוק לא יהיה השר לביטחון הפנים, כפי שהצעתי מלכתחילה, אלא שר הביטחון". סביר להניח שבגין הבין את השגיאה עוד לפני שהעז לדמיין מצב שבו "השר לביטחון לאומי" יהיה כהניסט גאה, עבריין מורשע ופופוליסט חסר בושה, שמסוגל לסלף נתונים מתוך שינה כדי לברוח מכישלונותיו המחפירים. לתת לו סמכויות כאלה זה לא "להילחם בפשיעה", אלא להכריז על השלכתה של הדמוקרטיה למעצר מינהלי.
