סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים ישראלים. על פי הערכות, אצל שליש מהגברים בני 50 ומעלה יש תאים סרטניים בערמונית, ואצל בני 80 ומעלה הנתון עולה ליותר מ־50%. מדוע חשוב לאבחן את המחלה בשלב מוקדם? כיצד משפיעה ההתמודדות עם המחלה על התפיסה של הגבר כלפי עצמו? כיצד שומרים על שגרת חיים? מה חלקה של התמיכה מהסביבה? וכיצד משיגים את המידע הרב שנדרש כדי שההתמודדות תהיה אופטימלית וניתן יהיה לקבל החלטות בצורה מושכלת?
פאנל מיוחד בהנחייתו של פרופ' רפי קרסו ובהשתתפות ד"ר דוד סריד, מנהל השירות לגידולי מערכת השתן בבית החולים איכילוב ויושב ראש החוג הישראלי לגידולי מערכת השתן; אליעד אנטמן, פסיכולוג רפואי והפסיכולוג האחראי במערך האונקולוגי בבית החולים איכילוב; חיים דגן, נציג עמותת "חיים עם סרטן הערמונית"; ואלי קופל, מתמודד עם סרטן הערמונית- ניסה לענות על כל השאלות.
4 צפייה בגלריה
yk13509409
yk13509409
אלי קופל (מימין) וחיים דגן | צילומים: אולפן ynet

2,500 חולים בשנה

ד"ר סריד מציג הערכה מתונה יחסית של מספר החולים. לדבריו, כל גבר שביעי עלול לחלות בסרטן הערמונית במהלך החיים, אך חלק מהם לא ירגישו כלל את המחלה ולא יתגלו אצלם כל סימנים קליניים המעידים על הימצאותה. "בישראל מגלים מדי שנה כ־2,500 חולים בסרטן הערמונית. כ־300 מתוכם יגיעו למחלה גרורתית ויזדקקו לטיפולים לאורך החיים", הוא מסביר.
4 צפייה בגלריה
yk13509408
yk13509408
הפסיכולוג אליעד אנטמן
בנוגע לשאלה האם רצוי לאבחן את המחלה מוקדם יותר כדי למנוע את ההגעה לסרטן גרורתי, ד"ר סריד אומר כי בעולם הרפואה יש מחלוקת גדולה, "משום שאצל חלק מהחולים הגילוי נעשה בשלב מוקדם מדי ואז מוציאים לפועל טיפולים, ניתוח או הקרנות ללא הצדקה, עם כל הסבל ותופעות הלוואי הכרוכות בכך".
קופל סיפר בפאנל כי הבעיות התחילו אצלו ב־2006, עם גילוי של ערמונית מוגדלת אך שפירה. "לאחר טיפול מתאים, האורולוג ליווה אותי והקפיד לעשות כל שנה בדיקת PSA. אחרי קרוב לעשור היו לי דימומים והתברר שיש לי סרטן. ה־PSA עלה, הופניתי ל־MRI, והפיענוח שלו העלה חשד. בהמשך הייתה בדיקת 4KSCORE שכוללת משלוח דגימת דם לארצות־הברית וביופסיית פיוז'ן. בין היתר עשיתי גם בדיקת PET PSMA, שהעלתה באופן חד־משמעי שהייתה קליטה של הסרטן רק בתוך הערמונית ואין גרורות".
4 צפייה בגלריה
yk13509410
yk13509410
ד"ר דוד סריד
קופל מספר כי בשלב זה התחיל החלק הקשה של המסלול: "נתנו לי להחליט לבד בין ניתוח להקרנות. היה לי קשה עם המחשבה על הדרך שאצטרך לעשות פעם אחר פעם לבית החולים להקרנות. בשלב זה נפגשתי עם רופא שהציע לי שיטה שכוללת חמש הקרנות בלבד. זה הכריע את הכף ובחרתי בה".
להתמודדות עם סרטן הערמונית יש מספר רכיבים נפשיים מורכבים. בשל העובדה כי מדובר בסרטן בבלוטת הפרוסטטה, שהיא חלק ממערכת הרבייה והמין הגברית, הוא עלול להשפיע על התפיסה של החולה לגבי עצמו. לדברי אנטמן, "המיקום המיוחד וההשלכות הפוטנציאליות של המחלה והטיפולים על האונות, מעוררים רתיעה, חשש ורמות חרדה גבוהות יותר מבמחלות סרטן אחרות". לדבריו, אותו חשש אף גורם לגברים להימנע מבדיקה. "אותו אדם עומד מול משהו שמאיים עליו כגבר. הוא שואל את עצמו איך אתפס על ידי בת הזוג ועל ידי הסביבה", אומר אנטמן. "פעמים רבות המטופלים שואלים את עצמם 'מה אני שווה עכשיו? איך אוכל להמשיך לתפקד?'. בנוסף, ישנן שאלות לגבי הטיפולים והמשך התפקוד במעגלים חברתיים ומשפחתיים".
4 צפייה בגלריה
yk13509411
yk13509411
פרופ' רפי קרסו

מסע מטלטל

לדברי דגן, המסע המטלטל שגברים נקלעים אליו בזמן האבחון והטיפול בסרטן הערמונית, מלווה לא אחת בחששות ובצורך במידע נוסף, שלא תמיד הם יודעים היכן להשיגו. "לכן, העמותה שלנו מנהלת קבוצת פייסבוק סגורה, שחולים חברים בה, ושם אפשר להעלות התלבטויות וחששות. מעין קבוצת תמיכה".
עוד מספר דגן כי עמותת "חיים עם סרטן הערמונית" מנגישה מידע לחולים באירועים מקוונים שנערכים בשיתוף פעולה עם מרכזים רפואיים גדולים, בהשתתפות מיטב המומחים, אשר סוקרים את החידושים והעדכונים בשיטות הטיפול והאבחון. "לכל אירוע יש נושא מרכזי", הוא מפרט, "והם מושכים אליהם קהל גדול יחסית. בסוף האירוע ההקלטות עולות לאתר העמותה".
מעבר לכך, אתר העמותה כולל פורום של שאלות ותשובות. "כאשר עולה שאלה, היא מופנית למומחה הרלוונטי לקבלת תשובה מקצועית", מספר דגן. יישום נוסף שפותח ביוזמת יו"ר העמותה, איצי באר, הוא "עץ ההחלטות", אשר מציג צמתי החלטה חשובים בתהליך הגילוי וההתמודדות עם סרטן הערמונית, על בסיס הידע הרחב שהצטבר בעמותה. "מומלץ מאוד לכל מי שסובל מהמחלה להיות בקשר עם העמותה כדי לקבל אינפורמציה ותמיכה", אומר דגן.
לסיום, ד"ר סריד סיפר כי "למרבה השמחה, יש עשר תרופות חדשות יחסית, שמאריכות את החיים של החולים באופן משמעותי. חלק מהטיפולים, אומר ד"ר סריד, "הם טיפולים מוכווני מטרה, targeted therapies. עבור חולים עם מוטציית BRCA הידועה, למשל, יש טיפול יעיל מאוד. יש גם טיפולים רדיואקטיביים שמביאים את החומר הרדיואקטיבי ישר לתוך התא הסרטני, כמו טיל מונחה, והם מחסלים אותו במינימום נזק לתאים מסביב. בשורה התחתונה: יש היום כמה וכמה טיפולים שמאריכים חיים ונותנים איכות חיים טובה לאורך כל הדרך".