התמכרות היא דפוס שבו אנחנו מתחילים להשתמש בחומר או לעשות פעולה קבועה כדי להשקיט איזשהו סבל או להרגיע תחושה לא נעימה. השימוש יוצר הקלה במצב שאיתו אנחנו לא מצליחים להתמודד בעצמנו, אבל אז נולדת בעיה חדשה: החומר או הפעולה שמקילים, שממסכים, שגורמים לי להירגע, יוצרים תלות שקשה להפסיק.
איילת לקט־קינן, פסיכותרפיסטית בתנועה, מתמחה בעבודה עם מכורים ומטפלת במרכז גמילה "וילה באלאנס", אומרת שההתמכרויות הפכו כבר לסוג של מכת מדינה, ולא סתם מדברים על מחלת התמכרות, שיכולה להיות התמכרות לסמים קלים או קשים, לאלכוהול, להימורים, לפורנו ועוד. ההתמכרות לא נעצרת במכור עצמו, אלא גוררת לתהום גם את הסביבה הקרובה שלו, שיש לה תפקיד גם בהכחשת המצב אבל תפקיד חשוב יותר - בתיקון שלו.
"הרבה פעמים המשפחה לגמרי רואה את תהליך ההתמכרות, אבל עוצמת עין. ההורים שמים לב שהילד שלהם לא מתנהג אותו הדבר, שכסף נעלם מהבית כי הוא צריך לשלם על החומרים שהוא צורך, שהוא מסתיר דברים, אבל יותר נוח לנו להסתיר, להכחיש, כי קשה להודות בכך שהבן שלי או שאבא שלי או אמא שלי מכורים".
ומתי ההכחשה המשפחתית מתפוררת?
"כשבאמת מתרחש משבר דרמטי ורציני. למשל כשהמכור מגיע לחובות גדולים או מגיע לתחתית של מצוקה ואז המשפחה מתעוררת".
ובנקודה הזו, מה התפקיד של המשפחה?
"להבין שהיא חלק בלתי נפרד לא רק ממעגל ההתמכרות אלא גם מהיכולת של המכור לעבור גמילה, להפוך להיות נקי ולהפסיק להיות מכור פעיל".
מה זה מכור פעיל?
"המכור יישאר מכור לכל החיים, אבל יש מכור פעיל ויש מכור נקי. המכור הפעיל זה אדם שההתמכרות שלו עדיין קיימת. המכור הנקי יודע שבכל יום מחדש הוא צריך לעשות פעולות כדי לשמור על יום אחד נקי. סופרים יום ביומו. ופה יש תפקיד למשפחה: לגונן על המכור מפני מקומות, אנשים ומצבים שהיו חלק ממעגל ההתמכרות".
גם לעבור דירה כדי לגונן על נער מכור?
"בהחלט, אפילו לעבור דירה כדי לנתק נער מכור מסביבה שגרמה לו להתמכר, או למשל אם מישהו מכור לפורנו במחשב, להוציא את המחשב מהבית. התמיכה היא דרך הצבת גבולות כי למכורים אין יכולות לשמור גבולות בעצמם".
ומה קורה כשמדובר במבוגרים ולא בצעירים?
"אותו דבר. אם המכור נשוי בת הזוג תהיה חלק מההדרכה, אם האמא של המשפחה התמכרה, אז הילדים ובן הזוג יהיו שותפים לכל תהליך הגמילה והניקיון שלה. ברור שבסופו של דבר האחריות לעבור תהליך גמילה היא על המכור, אבל זה לא יקרה בלי מעגל של תמיכה ומעטפת".
וכמו שאפשר לתאר, זה ממש לא פשוט. לא תמיד רק בגלל ההתמודדות בהווה, אלא גם מפני שהתהליך מעורר שדים שמקורם בעבר, אומרת לקט־קינן, שהרי חלק מתהליך הגמילה זה לעזור למכור להבין מדוע הוא התמכר, ובשיחות עם המטפלים נפתחים לראשונה פצעי עבר שמעידים על הטראומה שגרמה להתמכרות כיום.
הרבה פעמים אלה פצעים שנפתחים בתוך המשפחה כמו למשל הורה שהתעלל או משבר גירושים שלא תווך נכון, וזה יוצר מצב שבו כל המשפחה צריכה ללכת לטיפול, ואולי אז גם זו תהיה הפעם הראשונה שבה המכור יישב מול ההורים וישתף ויוכל לבכות ולהגיד להם מה הוא מרגיש. סוף־סוף מתקיים שיח רגשי לגבי מה שהוביל את המתמכר למצב האומלל שלו.
הקושי מגיע כמובן גם מההתמודדות היומיומית עם מצבים שבהם המתמכר גורם לבני המשפחה לאובדן האמון, לריסוק רגשי, ובכל זאת צריך לתמוך בו ולתת לו כוח. "הרגשתי שהילד שלי לא קיים, שאין לי ילד, כמו ניתוק מאוד גדול מהאישיות שלו, שנמחקה בגלל ההתמכרות", מצטטת לקט־קינן אמא שמתמודדת עם התמכרות בנה. "תהליך הגמילה מהתמכרויות אינו פשוט, לא למכור עצמו ולא למעגל הקרוב הסובב אותו", מסכמת לקט־קינן.
