נציבת שב"ס, קטי פרי, הודיעה אתמול כי תסיים את תפקידה בינואר, לאחר שלוש שנים, ולא תבקש את הארכת כהונתה לשנה רביעית.
במכתב שהעבירה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כתבה פרי: "ב־24 בינואר 2024 אסיים קדנציה מלאה כנציבת בתי הסוהר ואשלים 36 שנות שירות במדים למען ביטחון מדינת ישראל. בתקופת כהונתי כנציבה יזמתי ויישמתי תוכנית אסטרטגית ותהליכי עומק בתחומי הביטחון, הטכנולוגיה, המודיעין, כוח האדם והתשתיות, לקידום שירות בתי הסוהר ולסגירת פערים ארוכי שנים מהם סבל הארגון, וזאת לצד התמודדות אחראית ונחושה עם אתגרי ביטחון וכליאה שוטפים. בנקודת זמן זו אינני מעוניינת להאריך את תקופת שירותי. וכמובן שאמשיך להוביל את הארגון ולקדמו בחצי השנה הקרובה".
מה הסיבה להודעה? תלוי את מי שואלים. מקורביה של פרי מספרים על מערכת יחסים עכורה במיוחד בינה לבין בן גביר, "שהתערב בעבודתה יותר מכל שר לפניו והילך עליה אימים במטרה לגרום לה לפעול כרצונו גם בניגוד לדעתה המקצועית". כן הועלו טענות בסיבתה של הנציבה על ניסיונות של בן גביר לכפות עליה מינויים שלהם התנגדה.
בסביבת השר אמרו כי "הנציבה הקלה עליו עם הודעתה", וציינו כי פרי מסרה את הודעתה "אחרי שהובהר לה שנגמרו ימי הטיוח בשב"ס, מינויים בשיטת חבר מביא חבר, מדיניות ההכלה מול מחבלים, והימים שהפיקוד הבכיר מאשים את הש.ג במחדלים שהוא עצמו אחראי להם".
האירוע האחרון, זה שלפי הערכות הוביל לקרע הגדול בין השניים, נחשף לפני חודש ב"ידיעות אחרונות" והעלה סימני שאלה לגבי נהלי שב"ס: החזקת סוהרים כבני ערובה על ידי בכיר בארגון פשע – וטיוח של המקרה. בחודש ינואר חוסל ביריות עלי ג'רושי, "הבורר" של משפחת הפשע מרמלה. בנוי, עודאי, אסיר בכלא רימונים שעליו נגזרו תשע שנות מאסר בגין ניסיון רצח, הגיש בקשה לבית המשפט להשתתף בהלוויית אביו. בשב"ס ובמשטרה התנגדו לבקשתו בטענה שקיים חשש כי יפגעו בו, ואף ציינו כי התנהגותו בכלא שלילית ולכן הוא לא ראוי למחווה שכזו.
כשנודע לג'רושי כי לא יוכל לצאת להלוויית אביו, הוא וכ־30 אסירים נוספים המזוהים איתו החלו לבצע בשיטתיות הפרות סדר בכלא. באחד המקרים ניגשו עודאי וכמה מאנשיו לעמדת היומן באגף שבו הם כלואים, איימו על שני סוהרים שהיו שם תוך שהם מצוידים בדוקרנים מאולתרים, והודיעו כי לא יאפשרו להם לצאת מהחדר עד שיגיעו למקום קצינים בכירים וישוחחו איתם. לפי מקורות בשב"ס, הסוהרים היו בני ערובה בחדר, תוך שהם חוששים לחייהם, לפחות שעתיים. באותו זמן נוהל משא ומתן עם האסירים המתפרעים, ובסיומו הושגה “פשרה”: ג'רושי צפה בהלוויית אביו באמצעות הזום.
שב"ס הכחיש שהמקרה אירע, אולם לאחר הפרסום ב"ידיעות אחרונות" זימן בן גביר לשימוע בכירים מהארגון כדי לדון במה שהוא כינה "מחדל שהוביל לסיכון חיי סוהרים על ידי מחבלים". בתחילת השבוע פרסם בן גביר הודעה שפרי מנסה לנקום בו בגלל זה, בין היתר על ידי "העברת אסירים ביטחוניים יהודים מכלא איילון לתא קטן שאינו מתאים לשני אסירים בכלא אשל".
וזאת אפילו לא הייתה התקרית הבולטת במהלך כהונתה של פרי. ב־6 בספטמבר 2021 נמלטו מבית הסוהר גלבוע באמצעות מנהרת בריחה ארבעה אסירים ביטחוניים שנידונו למאסר עולם ושני עצירים ביטחוניים נוספים. ועדת הבדיקה הממשלתית שמונתה לאירוע הגישה לפני חודשיים את מסקנותיה – ולא המליצה על צעדים כלשהם נגד פרי. עם זאת, היו שטענו כי העובדה שהמקרה אירע בקדנציה שלה מעלה סימני שאלה לגבי האופן שבו היא ממלאת את תפקידה, והיו גם כאלה שטענו כי היה עליה להתפטר בעקבות הבריחה. מקורבי בן גביר טענו כי מי שרצה מינויים לא ראויים היא דווקא פרי, שביקשה כי קצין בכיר בשב"ס שהעיד נגדה בוועדת החקירה לבריחת ששת האסירים יועבר לתפקיד ראש הרשות להגנת עדים, ובן גביר סירב.
לאור כל זאת, גורמים שונים המעורים במערכת היחסים בין הנציבה לשר טענו כי פרי העריכה מראש שכהונתה לא תוארך גם אם תבקש זאת, והעדיפה לסיים בראש מורם ובלי לנהל מאבק נואש, שסיכוייו מעטים, על השנה הנוספת.
