לפני שנתיים קיבל מאמן הכדורסל לשעבר, פיני גרשון, טלפון. על הקו היה שגיא ברגמן, עם הצעה מפתיעה. הוא הציע לגרשון לקחת חלק במיזם שלו ושל השותף שלו איתמר רועי. להצטרף לחברת פודקאסטים. "כששגיא צילצל אליי התוודעתי לעניין החדש הזה. לא האזנתי קודם לשום פודקאסט. אני כל הזמן מקבל הצעות עסקיות, אבל משהו בחבר'ה הצעירים האלה הריח לי 'קדימה' ואמרתי, וואלה זה מקום להתחיל בו את השינוי שאני מכוון אליו".
למה דווקא פודקאסטים?
"ככל שהזמן עובר אנחנו מוכרים יותר מכוניות, הכבישים נהיים יותר צרים, הפקקים נהיים יותר גדולים ולאנשים יש יותר זמן באוטו לשמוע יותר פודקאסטים. עצם העבודה שאני פה שנתיים וכבר מעתיקים אותנו, זה אומר שעשינו משהו טוב".
גרשון לא מתחרט. הוא אפילו מגיש בעצמו פודקאסט 'פיני וחברים' ב-ALLin שהפכה לאחת מחברות הפודקאסטים המצליחות בארץ. חוץ ממנו אפשר למצוא שם את הפודקאסט של נורית גפן ודליה גוטמן, נדב פרי, אברהם בורג, דניאל זילברשטיין, הדר לוי ודרור רפאל, אלי פיניש, יורם יובל עם בתו ועוד.
הרעיון נולד לפני שש שנים כשחברי הילדות ברגמן ורועי, שצמחו בתקשרות חיפשו מיזם חדש. "במשך שנים התקשורת הייתה מאוד ריכוזית", מסביר ברגמן. "בשנים האחרונות הטכנולוגיה מאפשרת לכל כלי תקשורת להיות הכוכב של עצמו. והפלטפורמה יכולה להיות כל פלטפורמה. ופודקאסטים הם פלטפורמה שמאפשרת לאנשים להעמיק ולנצל את הזמן ולא להיות עבדים של הזמן של אחרים. היכולות שלנו משתנות אבולוציונית. אנחנו פחות קוראים, יותר מקשיבים. יותר עושים ספורט, עומדים בפקקים. וכל הדבר הזה מתרכז למה שהתחלנו. חשבנו שזאת הדרך הכי רלוונטית היום ובשנים הקרובות בכלל להגיע לקהלים ולעבוד עם אנשים שלא בהכרח יש להם מקום ב־24 שעות של הטלוויזיה. בגלל אלף ואחת סיבות רעות".
גרשון, מה התפקיד שלך בכל זה?
"אני פה לראות מה עושים יותר טוב קדימה. מבחינת הכל. הם שניהם בתוך העבודה היומיומית, אני יכול לחשוב יותר בשקט. אני כל הזמן מנסה להציע דברים חדשים ולנסות לראות מה יהיה בעוד שנה־שנתיים. היום כל אחד שיש לו 250 שקל מרשה לעצמו לשכור אולפן ולהגיד שיש לו פודקאסט, גם אם מכירים אותו או לא מכירים אותו. אצלנו זה לא ככה. יש מדדי האזנות והתחלנו עם אולפן אחד, עכשיו יש לנו שניים".
למה בחרתם דווקא את גרשון לשותף?
רועי: "אין הרבה כאלה כמו פיני בתקשורת הישראלית. הוא לא יכול להגיד את מה שהוא חושב, אבל אני אומר. הוא נותן ערך מוסף לצופה מלבד שידורי הלייב. היום אנחנו משדרים את פיני נותן פרשנות בלייב למשחק בטלוויזיה, ושמים את השדרנים האמיתיים של המשחק על מיוט. ויש לזה הכי הרבה צפיות שיש".
איך אפשר להתבלט בתקופה שיש בה שוק די מוצף בפודקאסטים?
"אנחנו מציעים אלטרנטיבה. נדב פרי עזב את התקשורת בשנת 2005 כי התחיל לעבוד אצל יצחק תשובה, הוא קיבל על זה הרבה ביקורת. נדב הוא פנומן בתחומו. בתקשורת הנוכחית אין לו מקום גם אם הוא היה רוצה משום שהוא עיתונאי שלא כל כך רוצה להיות עבד בלהביא סיפורים. אז התקשרתי אליו והצעתי לו לבוא. אמרתי לו שזה שאתה עובד אצל תשובה לא אומר שהוא לא יכול לדבר באינטרנט. הוא הסכים ועפים עליו".
יש עניין של דיון מי נכנס כדי לנסות לשמור על כל הקולות הפוליטיים ולא להיות מזוהים עם קו מסוים?
"פרי הוא מחוץ לקפסולת הזמן ביבי או לא ביבי. מי שמסתכל על הגריד שלנו קל לתייג אותנו כשמאלנים כי אנחנו מתל־אביב, אבל אנחנו מייצגים משהו שהוא סנטימנט מאוד רחב של הישראליות. יש פה את כולם ואנחנו מאוד גאים בזה. מעלים סוגיות שלא מדברים עליהן מספיק".
ברגמן: "החודש היה פה אהוד ברק. שלא בא לדבר עשר דקות, אלא בא לדבר שעה. היה את יאיר לפיד, שהוא התראיין ממש בהתחלה שלנו. היה את גדעון סער. גם בספורט: אנתוני פארקר, דני קליין. ובהכל אנחנו סקופיסטים".
תחליפו את הטלוויזיה ביום מן הימים?
רועי: "זה קורה כבר. יש לפעמים מספרים מבזים של רייטינג. זה מוסד שפשט את הרגל מוסרית, ערכית וכלכלית בכל העולם. יש אנשים שיש להם מה להגיד לציבור וצמחו בלי תיווך. למה פיני צריך את התיווך? עשו עליו סיבובים לאורך השנים וגם הוא עשה".
**
אחד הפודקאסטים הכי מצליחים שלהם הוא 'באות בזמן' של דליה גוטמן ונורית גפן. קהילה שלמה שנבנתה סביב מותג של שתי נשים שהפך לפריצת דרך. "לא שלא היו תוכניות של אנשים מבוגרים לפני", אומר גרשון. "היה את 'לונדון וקירשנבאום', לא המצאנו את זה, אבל 'באות בזמן' חצה גבולות".
ברגמן: "הצלחנו להגיע לעשרות אלפי ישראלים. 70 אחוז זה מאזינות בגילי 55־70. יש קבוצת ווטסאפ עם מאות אנשים, קבוצת פייסבוק עם אלפים".
רועי: "דליה גוטמן חברה שלי המון שנים, אני מכיר אותה דרך אבא שלי, ויום אחד היא כתבה לי הודעה, 'מה זה פודקאסט, תגיד? אבא שלך אומר לי שהוא דואג לך, לא יודע מה קורה, אתה בפשיטת רגל?' ואמרתי לה, דליה, הכל יהיה בסדר, תירגעי. ואז תורה הגיע. היא עשתה פיילוט לפרויקט אחר, לא אהבנו את הפיילוט, דליה ואני ולא ויתרנו, ואמרתי לה, תני לי רגע שמות של חברות שלך שאפשר לייצר איתן שיח. השם השני היה נורית גפן. ומאז הן שילוב מדהים. הן ממש מפורסמות, עוצרים אותן ברחוב וזה מאוד משמח אותנו".
מה המודל הכספי שלכם?
ברגמן: "יש פרסומות ומרוויחים לא רע בכלל. אחד היתרונות של פודקאסטים, להבדיל מתוכניות מיינסטרים שלא יודעים להגיד מה פלח המאזינים הספציפיים, אצלנו אפשר לדעת. ככה עשינו פרסומות עם מגדלי הים התיכון ומוזיאון ארץ ישראל. וככה בספורט, רכבים".
גרשון: "בתוכנית רדיו יש כל רגע פרסומת של שלוש דקות. פה אתה לוחץ, שומע את מי שאתה רוצה, והפרסומת היא בהתחלה רק דקה ובזה תם הטקס, לא נפגשים איתך עד סוף התוכנית. מבחינת המפרסם, הוא יודע בוודאות ששומעים אותו. והמאזינים יכולים לספוג דקה של פרסומת".
אין תלונות?
ברגמן: "קיבלנו בווטסאפ של 'באות בזמן' תלונה על קמפיין עם תנובה. משם כמות התגובות שהיו נגד ובעד הפרסומת הן מעטות. מלא ענו לה בקבוצה שהן מקבלות תוכן חינם וגם למנחים ולנו מגיע להם להתפרנס".
רועי: "ג'וליה לואיס דרייפוס עושה פודקאסט מעולה. היא אירחה את מריל סטריפ, ובאמצע קריינה שמפו תוך כדי שג'יין פונדה ענתה לה על צורת החפיפה שלה במקלחת. לשם העולם הולך. אנחנו לא עובדים עם סוכנים. אנחנו שותפים של הטאלנטים שלנו. כל אחד מרוויח על פי ערכו. טאלנטים לא מפרסמים דברים שהם לא רוצים, והיו מקרים בעבר. עם פיני היה לנו חוזה עם חברה גדולה עם סכום גדול, פיני התנסה במוצר ואמר שהוא לא רוצה לפרסם אותם, שזו רמאות. וביטלנו את הצ'ק. לקח לנו הרבה זמן ומשאבים כלכלים כדי להגיע לזה. הפסדנו הרבה. הרבה מאוד. אבל לאורך הזמן הצלחנו להחזיק עם הראש מעל המים בגלל ההפקות שאנחנו עושים לחבורת מסחריות".
גרשון, למה לא רצית לפרסם?
"אין לי בעיה עם פרסומות. הדוגמה שהוא נתן הייתה חד־פעמית. ההכנסות של העסק חשובות מאוד, לא רק לקיום העסק, אלא גם לרווחתו של כל מי שנמצא פה. אין פה שעות עבודה של שמונה עד חמש. עובדים עד 11 בלילה, כולל שישי־שבת. לא כולם כמובן. אני פחות".
מה עתיד הרדיו לדעתכם?
ברגמן: "אני מת על רדיו. לא חושב ששום גוף הוא גוף דינוזאורי. אמרו שהפרינט מת והנה יש פה עיתונים על השולחן. וגם תמיד יהיו אנשים שמקשיבים לדידי הררי ברדיו. יש 33 אלף נהגי מוניות בישראל. אף מדיה לא הולכת להיעלם".
גרשון: "הייתה פעם תוכנית בין חצות לארבע בבוקר של אמנון פאר. כל נהגי המוניות היו שומעים את זה. זה היה נכון לאז, וזה לא נכון להיום. ובשביל זה אני כאן, לחשוב על העתיד וזה העתיד. אני עצמי? לא כל כך מקשיב לפודקאסטים, מודה, גם לא לשלי. אבל אני לא הקהל. אני גם לא פותח טלוויזיה. אני לא יודע מתי ואם עיתונים ורדיו ייעלמו, אבל זה לא מתחרה בקדמה".
המומלצים
THE RETRIEVALS
תחקירי פשע היו הדבר הראשון שהזניק את הפודקאסטים לתודעה. עכשיו 'הניו יורק טיימס' התאחד לשיתוף פעולה עם הפודקאסט 'סדרתי' והם יצרו סדרה חדשה שבה חשפו פרשה מזעזעת על טיפולי הפריה באוניברסיטת ייל. העונה הראשונה של 'סדרתי', יצרה מהפכה בז'אנר הפודקאסטים, והצליחה לזרוע ספקות בפסק הדין שניתן לעדנאן סייד, שבתום משפט חוזר שוחרר מהכלא, 23 שנה אחרי שנעצר והורשע ברצח תלמידת תיכון.
THE JOE ROGAN EXPERIENCE
המלך הבלתי מעורער של פודקאסטי הראיונות הוא הסטנדאפיסט ג'ו רוגן. יש לו מיליוני מנויים ורק השנה הוא זכה לכמעט 300 מיליון השמעות. רוגן עוסק באקטואליה, פוליטיקה, פילוסופיה ועוד. אירח את אילון מאסק, מייק טייסון, אדוארד סנודן. נראה שחלק מהצלחתו קשורה להיותו מגיש קולני, גס ושנוי במחלוקת.
THE OVERLAP WITH GARY NEVILLE
חובבי הספורט כבר השתלטו על נישה גדולה של הסכתים לכל ענף, קבוצה, ספורטאי או מועדון אוהדים. הפודקאסט החדש של כדורגלן העבר והפרשן בהווה גארי נוויל אפילו חורג מגבולות הז'אנר ומארח גם מצליחנים מתחומים אחרים. הבונוס: הומור עצמי בריטי לרוב.
SCIENCE VS
וונדי זוקרמן, אוסטרלית יהודייה ומצחיקה במיוחד, מגישה הסכת מדעי ומתוחקר היטב על נושאים מגוונים, מסודות הבריאות של עטלפים ועד תגבור הדחף המיני של בני אדם. חכם, שנון, משעשע ומשפר מצב רוח. / אסף יערי
