הנשיא הרצוג נחת אתמול אל תוך מה שעשוי להיות תפקיד חייו: חילוץ המדינה מהמשבר המשטרי החמור ביותר שידעה מאז ייסודה. כוח לכפות את דעתו אין לו. יש לו מנוף השפעה אחד, ותו לא: הידיעה שהוא האחרון בשורת המתווכים. אם הוא נכשל, אחריו התהום.
כמו בכל משבר בישראל, ההכרעה נדחית לרגע האחרון. כמו בכל משבר, המילים הגדולות מתכווצות בשעות האחרונות לסעיפים קטנים, עורך־דיניים, שמבקשים למתוח גשר של נייר מעל פני התהום. הרצוג טוב בזה, הכי טוב. אבל האירוע הזה גדול מסעיפיו הקטנים, גדול גם מכוונותיו הטובות של נשיא המדינה.
לכאורה, הוויכוח עכשיו הוא בעיקר על זמן ההקפאה: צד אחד אומר 15 חודשים; צד שני אומר שלושה חודשים. ייפגשו באמצע. הזמן לא יפתור אף אחת מהבעיות שהמשבר הציף. אולי אין מנוס מזה. אולי המשבר כרוני.
החרדה לגורלה של מדינת ישראל הביאה אמש לגל חדש של פניות לנשיא ביידן, בתקווה שמהלך דרמטי שלו יבהיר לנתניהו וממשלתו את גודל הסכנה. בלי קשר, תומס פרידמן, בעל הטור המדיני החשוב ב"ניו־יורק טיימס", כתב אתמול טור תקיף, שבו קרא לביידן להורות לשרי החוץ, ההגנה והמסחר ולראש המטות המאוחדים להתקשר לעמיתיהם בישראל ולהזהיר אותם שהחקיקה בכנסת היום תפגע באינטרס בטחוני אמריקאי. נטרול בית־המשפט העליון יקשה על ארצות־הברית להגן על קצינים ישראלים בבית־הדין בהאג; התפרקות יחידות העילית בצה"ל תחליש את אמריקה באזור. התוכנית לנרמול היחסים עם סעודיה תיגנז.
עם כל הכבוד לנשיא ביידן, פתרון המשבר לא בידיו.
בנובמבר ניצח גוש הימין בבחירות. כנדרש, כל מפלגה הגיעה למשא־ומתן לאחר שהכינה שיעורי בית. המפלגה המצטיינת הייתה זו של סמוטריץ': היא הגיעה עם משנה סדורה שהוכנה מראש, בעזרת פורום קהלת, ועם דרישות מפליגות לכוח ולהשפעה. כל דרישותיה נענו. בן גביר הגיע פחות מוכן אבל רעב באותה מידה. גם דרישותיו נענו. לוין, שניהל את המשא־ומתן מטעם נתניהו, דאג לחבילה שלו. כנ"ל החרדים. הפוליטיקאים של הליכוד נותרו מאחור, הם ובוחריהם.
זה, ולא תוצאות הבחירות בנובמבר, יצר את המהפכה המשטרית, את הביזה והטירוף שליוו אותה ואת המחאה שנשבעה לעצור אותה. כפו על ציבור שרצה בסך הכל להחליף שלטון מהפכה שלא השתוקק אליה. החברה הישראלית איננה מהפכנית. יצחק שמיר, מגדולי ראשי הממשלה שכיהנו כאן, אמר פעם שהעם היהודי חווה שלוש מהפכות בדור אחד - הציונות, השואה והקמת המדינה. זה מספיק. בכל מה שנוגע למשטר בישראל הוא צדק.
אפשר להתקומם על השימוש שעושים קציני חיל־האוויר בהתנדבות שלהם. כל מי שחרד לערבוב בין צבא לפוליטיקה חש אי־נוחות. אבל האמת צריכה להיאמר: אם מישהו בלם את חבורת המשיחיים והאספסוף הפוליטי שנגרר אחריהם אלה הקצינים והלוחמים שאמרו עד כאן, אנחנו לא מתייצבים יותר. אם תהיה עילת סבירות או לא תהיה, המאבק על עתידה של ישראל רק מתחיל.
החרדה לגורלה של מדינת ישראל הביאה אמש לגל חדש של פניות לנשיא ביידן, בתקווה שמהלך דרמטי שלו יבהיר לנתניהו וממשלתו את גודל הסכנה. עם כל הכבוד לנשיא ביידן, פתרון המשבר לא בידיו