"השושנה והזמיר: אהבה ארצית ורוחנית באמנות פרסית מאוחרת" היא תערוכה ייחודית המוצגת במוזיאון ישראל בירושלים ועוסקת באמנות שנוצרה בימי השושלת הקאג'ארית (1785-1925) בפרס, ובוחנת אותה דרך נושא האהבה הגשמית והרוחנית. אחד הדימויים הנפוצים באמנות הזאת הוא דימוי השושנה והזמיר, המסמל תשוקה בין גבר לאישה וכמיהה של המאמין אל האל.
בתערוכה פריטים מאוסף המוזיאון שמוצגים לראשונה, וכן פריטים מאוספים מובילים בעולם.
לצד פריטים היסטוריים מוצגות בתערוכה גם עבודות מראשית הצילום באיראן, שצמח במקביל להתפתחותו במערב אירופה, והשפעתו ניכרת עד היום בצילום ובקולנוע האיראני, כולל זה של נשים אמניות. סיפורו מוצג דרך עבודתן של האמניות האיראניות הבינלאומיות שירין נשאט, אלהם רוקני ושרי הובספיאן. נשאט נענתה לבקשת מוזיאון ישראל והסכימה להציג בתערוכה עבודת וידיאו עוצמתית, שהיא משיאי התערוכה, בשיתוף פעולה ראשון של האמנית הגולה עם מוסד תרבות ישראלי. העבודה, "סוער/ת", מעמידה מיצב של ניגודים בין שחור ללבן, בין שירה מסורתית לשירה לא מסורתית, ובין זמר לזמרת, ומעצימה את הקול הנשי על רקע האיסור שחל על נשים איראניות לשיר בפומבי. עד 31 בדצמבר / חבצלת דמארי
