החוק לביטול עילת הסבירות שעבר אתמול בכנסת, כחוק משמעותי ראשון במסגרת הרפורמה המשפטית שמתכננת הממשלה, או כפי שהיא מכונה "ההפיכה המשטרית", הגבירה כעת במידה רבה את החשש מפגיעה קשה בכלכלה הישראלית ולגידול בסכנה לפריצת משבר פיננסי בישראל.
נבחן כאן מה עלול לקרות בכלכלה ובמשק הישראלי כתוצאה מהחוק שבוטל בתחומים השונים.
2 צפייה בגלריה
yk13519725
yk13519725
(צילום: יובל חן)
הבורסה הגיבה אתמול, מיד לאחר אישור החוק, ברוב של 64 נגד אפס, בירידות שערים חדות. האם הבורסה תמשיך לרדת ומדוע, בעצם?
קשה לחזות היום מה יקרה בימים ובשבועות הבאים, בעיקר משום שגם בג"ץ עשוי להתערב בחוק החדש, אולם כאשר קיים חשש אמיתי שבישראל יבוצעו מהלכים בלתי סבירים, חברות עלולות להימנע מלהשקיע בישראל וייתכן שיפחיתו את הפעילות. לצד זה קיים גם חשש אמיתי מהאטה כלכלית וממיתון. בכל מקרה, הפגיעה במשק כבר כאן.
2 צפייה בגלריה
yk13520075
yk13520075
צילום: שאטרסטוק
מה כבר קורה?
ההייטקיסטים אמרו אתמול בהפגנה מול הכנסת כי, "ביטול עילת הסבירות הוא יום שחור לענף ההייטק". חברות רבות כבר הכינו עצמן מראש לחקיקה, והוציאו מישראל בחודשים האחרונים הרבה מיליארדי דולרים. כעת מבהירים המפגינים כי "זאת הייתה רק ההתחלה", דהיינו, שעוד מיליארדים רבים עלולים להיות מועברים מישראל לחו"ל כבר בשבועות הקרובים. הנתונים הרשמיים אף הצביעו על כך שההשקעות החדשות בהייטק בישראל, בעיקר מצד משקיעים זרים, פחתו כבר ב־90% בחודשים האחרונים.
ומה זה אומר?
מדובר בקטר הצמיחה העיקרי (לצד הצריכה) של המשק הישראלי. פגיעה קשה עוד יותר בהייטק, שמצוי במשבר בכל העולם, אם כי בממדים קטנים יותר – תפגע בשיעור הצמיחה הפוחת של ישראל, תגרום לפיטורי עובדים בענף ותפחית עוד את ההכנסות הגבוהות ממסים מההייטק.
מדוע, בעצם, ביטול עילת הסבירות עלול להרחיק מכאן חברות זרות?
החלטות בלתי סבירות יכולות לכלול בעצם כל דבר ועניין: הממשלה יכולה למנות שרים בלתי כשירים בתחומים שונים, ללא אפשרות ערעור (למשל מינוי בעל עבר פלילי לשר בכיר), להמציא לפתע אגרות חדשות, לבצע מינויים של מנהלים לא מוכשרים רק כי הם מזוהים פוליטית, ולהמשיך בפירוק מוסדות קיימים.
אילו, למשל?
כבר עתה מנסים שרים לבטל את "נבחרת הדירקטורים" ברשות החברות הממשלתיות, לפזר את הרשות השנייה, לבטל את הוועדה למעמד האישה ולפזר את לשכת עורכי הדין. ביטול עילת הסבירות רק תגביר את התופעה הזאת ולא תתאפשר אף התערבות בג"ץ בהחלטות.
מעמדה הכלכלי של ישראל בעולם צפוי להיפגע?
בכך אין כלל ספק. מדינות וחברות לא נוטות להשקיע כספים במדינות לא דמוקרטיות, והחמור מכל יקרה כאשר, ככל הנראה, חברות דירוג האשראי יזהירו את המשקיעים בדוחות חמורים שיפרסמו בחודשיים הקרובים (ואולי עוד קודם לכן) מהמתרחש בישראל. האזהרות עלולות להיות מלוות באיום חד־משמעי להורדת דירוג האשראי של ישראל, או לפחות פגיעה בתחזית הדירוג, שעלולה להוביל בעתיד הלא־רחוק, אולי כבר ב־2024, להורדת הדירוג. זאת לראשונה מאז שישראל מדורגת, מזה 25 שנה.
ואיך מהלך כזה ישפיע על האזרחים?
ברגע שדירוג האשראי יופחת, או אפילו רק תחזית הדירוג תרד, הריבית על ההלוואות שמדינת ישראל וחברות ישראליות ייטלו בחו"ל תעלה. כדור השלג יתגלגל מיד לשיעורי הריבית בישראל, שיעלו עוד, מעבר לעלייתם הרבה ב־15 החודשים האחרונים (ריבית בנק ישראל זינקה מ־0.1% ל־4.75%). הסובלים העיקריים יהיו נוטלי הלוואות הדיור, שחלקם לא יוכלו לעמוד עוד בהחזרים.
יש כבר תוצאות מיידיות בתחום הכלכלי, בשל ביטול עילת הסבירות?
בוודאי. כבר אתמול הגיבה הבורסה בירידות שערים חדות, שעלולות להימשך בימים הבאים, אם לא יובטח במהרה שינוי בחקיקה שכבר אושרה, או עצירה מוחלטת ומיידית לאורך זמן של הרפורמה המשפטית. מדד ת"א 35 ירד אתמול שעה קלה לאחר ההצבעה בכנסת ב־2.2%, ת"א 125 ירד ב־2.4%, ת"א פיננסים צנח ב־3.5% ומניות הנדל"ן צנחו בכ־4%. גרוע לא פחות: אגרות החוב הממשלתיות ירדו בשיעור ניכר של 1.8%, ובמקביל השקל נחלש באופן משמעותי: שער הדולר זינק במסחר הרציף ל־3.69 שקל (משער יציג של 3.62 שקל) והיורו טיפס לשער גבוה של 4.08 שקל (משער יציג של 4.02 שקל).
אתמול הכריז פורום העסקים, הכולל את 150 החברות הגדולות בארץ, על השבתת העסקים. האם צפויות עוד שביתות במשק?
יכול מאוד להיות, אולם מי שנותרה מאחור והפכה בעצם ללא רלוונטית לחלוטין בעת ההצבעה הגורלית ולאחריה, היא ההסתדרות. זו פירסמה בשלושת הימים האחרונים רק כל מיני הודעות אזהרה, שלא "הבהילו" את המחוקקים. יחד עם זאת, ראשיה חששו לפעול, משום שבכמה ועדים שולטים אנשים חזקים בליכוד.
אבל ההסתדרות עשויה להשבית את המשק בקרוב?
אין לדעת. ההססנות הייתה בעוכריה הפעם. אמש פירסם יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, הודעה נוספת, לפיה "אני עומד מאחורי הדברים שאמרתי בשבועות האחרונים, ומבהיר כי מרגע זה ואילך לכל התקדמות חד־צדדית ברפורמה יהיו השלכות קשות. לא אאפשר להעמיק את השסע והקיטוב בעם. או שהדברים יתקדמו בהסכמה רחבה, או שלא יתקדמו כלל. כבר בימים הקרובים אכנס את המוסדות העליונים של ההסתדרות, מתוך כוונה להכריז על סכסוך עבודה כללי במשק ולהפעילו בעת הצורך עד להשבתה מלאה".