בקשות לרילוקיישן לפורטוגל ולאנגליה
בן פסטרנק, מנכ"ל ובעלים של קבוצת הטכנולוגיה אמן
"מה שקורה אצלנו ברחובות משפיע מאוד על משקיעים בינלאומיים כשהם עומדים מול החלטה האם להכניס כסף לישראל. לאותם המשקיעים יש אלטרנטיבות נוספות, ואנחנו רואים כיצד הם מעדיפים להשקיע במדינות באירופה על פני ישראל, כאשר לאחרונה ישנן פחות משלחות עסקיות שמגיעות לישראל. החקיקה לכשעצמה תגרום לכך שהרבה עובדים יעברו למדינות אחרות. אנחנו רואים בקשות לרילוקיישן לפורטוגל ולאנגליה – מה שלא התקיים בעבר. את הקשיים הללו חווינו גם במרכזים שלנו בפולין ובהונגריה שעברו תהליכים דומים של חקיקה אגרסיבית".
חשש מפגיעה ברמת החיים
אבי לוי, מנכ"ל קבוצת דיסקונט
"ביטול עילת הסבירות מייצר אי־ודאות משמעותית למשקיעים המקומיים והבינ"ל, הן בחקיקה הנוכחית, והן בהצהרת הכוונות של הממשלה לגבי מימוש מהלכים עתידיים. חלק ניכר מהשפעות החקיקה לא יורגש בטווח המיידי, אבל המשך המגמה עשוי להוביל את המדינה להאטה כלכלית, שתשפיע על רמת החיים של כל אזרח במדינה. ודאות ואמון הם מרכיבים קריטיים לשגשוגה של כלכלה".
אסון לכלכלה בישראל
שמואל דונרשטיין, בעלי רב־בריח
"מבלי להיכנס לדעותיי הפוליטיות, התהליכים שבהם מתנהלת הממשלה ומשרדי הממשלה כרגע, יביאו אסון על הכלכלה בישראל. נכון להיום המדינה נמצאת במערבולת של מלחמת אחים, כיפוף ידיים אידיאולוגי וסתימת פיות, שמהווים את עיקר סדר היום. אף לא משרד ממשלתי אחד עוסק בכובד ראש בבעיות השוטפות ובטח באתגר הגדול של משבר כלכלי עולמי. המצב הזה מבריח משקיעים, מפחיד יזמים ומרתיע גופים פיננסיים להשקיע בישראל. אני חרד יותר מכל מעזיבה ונטישה של הדור הצעיר המשכיל למדינות אחרות שבן המצב הכלכלי לא בהכרח טוב יותר, אבל בטח המצב הנפשי טוב יותר".
טלפונים מחו"ל של אנשים מודאגים
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר
"אין ספק שתהיה התערערות באמון של המגזר הכלכלי, בישראל ובחו"ל, בממשלה. יש תחושה ברורה של אי־ודאות – בציפייה למה שיהיה בהמשך מעבר לביטול עילת הסבירות. יש ערעור באמון בשלטון הישראלי וזה מרתיע מאוד משקיעים ויתורגם לפגיעה בכלכלה. בוודאי שאחת הסכנות היא שיורידו את דירוג האשראי של ישראל, מהלך שיעלה למדינה הרבה כסף. המשטר בישראל משתנה ומחליש את מחויבות הממשלה לאינטרס הציבורי. תהיה לכך השפעה מעמיקה מאוד על הכלכלה. זו לא רק דעתי האישית, זה מהרבה טלפונים מחו"ל של אנשים מודאגים".
עליית השחיתות בישראל
שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית לשעבר במשרד האוצר
"חברות דירוג האשראי כבר התריעו מפני הרפורמה המשפטית. הציפייה שלהן היא להסכמה רחבה ועלולות להיות לכך השפעות גם בפרופיל דירוג האשראי של ישראל. ענף ההייטק הוא ענף נייד ותופעת בריחת המוחות עלולה להתעצם ולהוביל לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית. אנחנו אולי לא נראה זאת כבר מחר בבוקר, אבל ביטול עילת הסבירות בנוסח שאינו בקונצנזוס עלול להוביל לאורך זמן לעליית השחיתות בישראל. שחיתות מובילה להקצאה לא יעילה של משאבים, לירידה בהשקעות ולהידרדרות עקבית בפעילות הכלכלית".
יוזמות חדשות הוקפאו
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים
"הבעיה הקשה ביותר שישראל מתמודדת עימה בימים אלו, היא הפילוג הקשה בעם והקרע הפוליטי. קשה להעריך ולנתח כיצד חוק כזה או אחר ישפיע בטווח הארוך. רק המציאות תלמד אותנו בעתיד האם לביטול עילת הסבירות תהיה באמת השפעה שלילית על סוגיות כלכליות. מה שכן עלול בוודאות לפגוע בכלכלה שלנו זה הפילוג שהוא סימן רע למשקיעים ודגל אזהרה ליזמים בארץ ובעולם. אנשים לא משקיעים במדינות מפולגות עם מפגינים ברחובות, ויש קשר בין התנהגות לכלכלה. כבר היום אנחנו רואים כיצד מאז פרוץ המשבר, השקעות רבות הועברו מהארץ לחו"ל, יוזמות חדשות הוקפאו וישנה תחושה חזקה של אי־ודאות, שאינה טובה לכלכלה ולמשקיעים – לא רק בהייטק, אלא במשק כולו.
לא קרה שום דבר מהותי
שמואל סלבין, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר
"אם הציבור הכללי והעסקי יגלה הבנה ויתנהג באחריות, הוא יבין שלא קרה שום דבר מהותי. האינפלציה מתחילה לרדת כפי שאנחנו רואים בחודשיים האחרונים ושער החליפין חוזר למקום מאוזן יותר, ותחזית הצמיחה לשנת 2023 היא טובה יותר ממה שצפו לפני כחודשיים. המשק יחזור לתהליך של גידול מרשים בתוצר ובשאר הפרמטרים, והתקציב מנוהל בצורה אחראית. אבל אם חלק מהאנשים שקוראים לעצמם ראשי המשק ימשיכו לעורר שביתות פראיות אזי המשק ימשיך להתנהל בחוסר ודאות מוחלט וייגרם נזק לכלכלה".
ביטול עילת הסבירות יפגע בתחרות
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים
"ביטול עילת הסבירות עלול לפגוע ביכולת של הציבור למנוע או לתקן באמצעות בית המשפט החלטות של הממשלה או של שרים אשר פוגעות בכלכלה חופשית ובעיקר בתחרות. למשל, החלטה בדבר תנאי סף במכרזי ביצוע של עבודות ממשלתיות אשר מגבילה את היכולת של קבלנים להשתתף במכרז, מובילה בהכרח לצמצום הקבלנים המשתתפים במכרז ולפגיעה בתחרות. עילת הסבירות מאפשרת הגנה טובה יותר על זכות הקניין, חופש החוזים וחופש העיסוק של העוסקים בענף הבנייה והתשתית, וכולי תקווה שבהמשך תשכיל הקואלציה לרכך את החוק החדש ולשנותו".
מה שהזהרנו כבר קורה
טל ברנוח, בעל קרנות ההון סיכון דיסרפטיב ודיסרפטיב AI
"מה שהזהרנו קורה. הדולר קופץ עכשיו ב־2.5%. יוקר המחיה יעלה, מחירי המשכנתאות יעלו. אנחנו במשבר נוראי. המשקיעים הזרים מדירים את רגליהם מפה ולא רוצים להשקיע פה והיזמים שלנו, במקום להקים את החברות שלהם בישראל, רושמים אותן עכשיו בארה"ב. ברגע שיזם מקים חברה שם – אין לה יותר שום קשר לישראל. לא במיסוי, לא בתל"ג, לא בשום דבר. אתה מתנתק מפה. הקומבינציה הזאת הרסנית לתעשיית ההייטק וזה עלול להביא לחורבן כלכלי. החשש שלי הוא שההייטק הישראלי, שהיה הקטר של המשק, יפסיק להיות כזה. וזאת תהיה בכייה לדורות, כי אנחנו יותר מ־50% מהייצור ובערך שליש מהמסים. זה רע מאוד למדינת ישראל".
חושש מסוכנויות הדירוג
ד"ר ליאו בקמן יזם ומייסד המכון הישראלי לחדשנות
"בעבר דיברנו עם יזמים על למה להשקיע בפיתוח טכנולוגיות בתחומים כמו איכות סביבה או תחבורה. היום אנחנו מוצאים את עצמו מדברים עם יזמים על למה להשקיע בכלל בישראל. אני כעת חושש מאוד מסוכנויות הדירוג. יש פה מלחמת דת שמגובה בהרבה מאוד אינטרסנטים. רבים מאותם 64 שהצביעו – יותר חשוב להם האינטרס הסקטוריאלי מאשר טובת מדינת ישראל. לכן הממשלה איבדה שלשום את הלגיטימיות שלה וכעת מטרתי היא לגרום להפלת הממשלה".
