מכבי ת"א פתחה עם העונה עם שלושה סימני קריאה: שישייה בטרנר שאף אחד לא ציפה לה, שכללה גם שלושער של ערן זהבי ובכורה חלומית לרובי קין. מה צריך יותר מזה? ואז בא גרהאם סטאק ופוצץ (תרתי משמע) את בלון האופוריה עם מעצרו המטופש. הצהובים טיפלו בשערורייה מהר ונפטרו ממאמן השוערים ביעילות, ועכשיו הם יכולים להמשיך במומנטום.
במשחק בטרנר נגד הפועל באר־שבע היה נראה שמכבי חוזרת ליסודות – לא עוד שני חלוצים, אלא חלוץ בודד ואמצע חזק. אחרי עונה שלמה שבה תקפה רק מצד שמאל, למכבי ת"א נולד גם אגף ימין וזה נראה מצוין. ברור שבשיטה כזאת אין טעם להחזיק גם את ערן זהבי וגם את ג'ורג'ה יובאנוביץ', והסרבי כנראה יימכר בקרוב. שיטות משחק בצד, מכבי ת"א לא העפילה בעונה שעברה לקונפרנס־ליג וההעפלה לשלב הבתים זאת המשימה השנייה הכי חשובה העונה. כן, יותר מגביע המדינה. כל דבר פחות מזה ייחשב לכישלון. היא מתמודדת הערב (20.30) מול המולדבית פטרוקוב הינצ'שט, קבוצה שספק אם שחקניה מאמינים שיוכלו לעבור את החצי בבלומפילד. אמור להיות קל, חוץ מהחום הכבד והבלתי נסבל.
עם כל הכבוד לקין, לקאמבק המסתמן של יונתן כהן ולזרים החדשים - זהבי הוא איש המפתח של מכבי ת"א. בעונה שעברה הוא סיים עם 20 שערי ליגה שהספיקו רק למקום השלישי. זאת כמובן לא אשמתו שהקבוצה החליטה להביא את אייטור קראנקה ופישלה בגדול עם המחליף של אוסקר גלוך. אבל זהבי הוא המנהיג ואחד האחראים לאיך שתיראה העונה של הצהובים.
אמנם הפועל באר־שבע פייבוריטית גדולה מול פוניבז', אבל היא מגיעה אחרי שחטפה בראש בבית, וגם אם הייתה עומדת מולה קבוצת ילדים היא הייתה צריכה לקחת את המשחק בשיא הרצינות. ההפסד הזה הוא הדבר הכי קרוב למשבר שהיה לאליניב ברדה בתקופתו כמאמן. עד עכשיו הכל זרם על מי מנוחות והוא השיג את רוב מטרותיו. הפסד נוסף הערב (21.00) בטוטו־טרנר או חלילה הדחה מפתיעה עלולים לגרום לתחילתו של כדור שלג ולפאניקה במועדון. כל עוד ברדה נשאר קר רוח אז יש מי שימנע את זה. אבל אנחנו יודעים איך קבוצות כדורגל פועלות, ויש תחושה שהפועל באר־שבע לא אמרה את המילה האחרונה בחלון ההעברות הנוכחי. בכל מקרה, פוניבז' ידועה בעיקר בזכות הישיבה החרדית שהוקמה אצלה ופחות בזכות כדורגל משובח. באר־שבע אמורה לדלג בקלות.
בית"ר ירושלים התפרקה במחצית השנייה של אלוף האלופים תחת הלחץ הגדול של מכבי חיפה. זה היה משחק שקשה למצוא בו נקודות אור להמשך. כרגיל בקבוצות של ברק אברמוב, ששואב השראה מאלי טביב, הקבוצה אף פעם לא מוכנה ביולי אלא ממתינה לסוף החלון כדי לגנוב מציאות. מחליף לדנילו אספרייה לא הגיע (דור מיכה לא סקורר גדול, בלשון המעטה) ויון ניקולאסקו יעזוב כמעט בוודאות. אברמוב סומך כרגיל על הקסמים שיוסי אבוקסיס שולף (לא אתפלא אם אדי גוטליב יהפוך פתאום לבלם הכי טוב בליגה), אבל גם לקסמים האלה לוקח הרבה זמן לקרות. קשה לראות את בית"ר עוברת את פאוק סלוניקי (הערב 20.30), מה גם שאף פעם לא היו לה הצלחות מזהירות באירופה. מצד שני, גם אם אבוקסיס עולה למשחק של הכל או כלום נגד ברצלונה, אני לא מהמר נגדו.
ונקודה אחרונה למחשבה: אוהדי מכבי חיפה התפרעו במלטה, רק שזאת לא תהיה תחילת הזליגה של האלימות בליגת העל לחו"ל. כבר חווינו בושות גדולות לאורך השנים בנושא הזה, עם התרת הרסן של השנים האחרונות ועלייתם של ארגוני אולטראס קיצוניים ביציעים, אל תתפלאו אם ההתפרעות במלטה הייתה רק ההתחלה. יש בכל הקהלים "אוהדים" שרק מחכים לסיבה טובה להתפרע. נקווה שזה לא יקרה. עם בושות מקצועיות על הדשא אנחנו יודעים להתמודד, עם חוליגנים ביציעים פחות.
