לא קל להיות ערוץ 14 בערב ט' באב. לא רק שאין "הפטריוטים", גם צריך לחשוב איך להתאים ערוץ שעוסק בהפצת שנאה בחינם ליום שבו שנאת חינם היא נושא מרכזי. אפשר, למשל, לנהוג כמו ב"שלוש" בהגשה נווה דרומי: להזמין את הרב יצחק בצרי כדי שיסביר שזאת בכלל המצאה נבזית של הנוצרים. "המילה הזאת 'שנאת חינם', 'שנאת אחים' זה בא מאנשים, מנהיגים נוצרים שמביאים את זה לפה למדינת ישראל כדי שהיהודים יילחמו אחד בשני", אמר הרב, "אנחנו לא שונאים. אני לא ראיתי שום שנאה בין אחים. אולי יש אנשים לא יהודים שנלחמים עם יהודים". למה להעליב ככה את ינון מגל?
המגישה, שדווקא נהנתה עד לרגע זה מנאום הסתה קליל לשעת הצהריים, נזכרה איפה היא חיה: "אבל אתה רואה את מה שקורה ברחובות...זאת המציאות". הרב לא התבלבל והאשים את ה"פוליטיקה" ואז גם את "הדמוקרטיה": "דמוקרטיה זה שנאת האחר, זה התפקיד של דמוקרטיה...זה שנאה ומלחמה וכל אחד מנסה להכפיש את השני...זה לא קשור אלינו כאנשים, כבני אדם, אנחנו כאחים". נו, אם תפקיד הדמוקרטיה זה "שנאת האחר", אולי אכן כדאי להיפטר ממנה. זה רק יחזק את האחווה.
ל"מהדורה מוקדמת" היו אייטמים מעט יותר מתוחכמים, כמו "ויראליות של אהבת חינם" מחד ומנגד פרומו ל"צעדת הריבונות" בירושלים. המרואיינת שם, עו"ד נילי נאהורי מקרן בשם "יזראל איז פוראבר", ביקשה "להפסיק עם הבכי של הגטו" ו"להתחיל לפעול". המגישה, ליטל שמש, שאלה למה הכוונה. התשובה הייתה ברורה: "ריבונות על הר הבית", כך שאולי המטרה היא שאת "הבכי של הגטו" נחליף בבכי על מלחמת הדת שתפרוץ, ואולי גם תימשך פוראבר. בטקס העברת השידור באמצעות סמול טוק מיותר, שמש אמרה ליערה זרד שהיא מחכה ש"נחזור להיות אחים". זרד, שהגישה במקום שמעון ריקלין, הצטרפה לרוח הדברים, ושתיהן שידרו אמינות של בעל מקצוע שמבטיח להגיע בין שלוש לשש.
באותו רגע, וזה משפט שהחתום מעלה לא דמיין שיכתוב, ריקלין היה חסר. יומיים קודם, במשדר שליווה את המחאה הסוערת, הוא היה בטירוף. קצפו יצא – וליתר דיוק נשפך כמו שמן לתוך סיר במטבח צבאי - נגד קלישאות ה"אנחנו אחים". "אני קצתי בזה!", הוא שאג ואחר כך הוסיף: "הגיע הזמן שנגיד לחברים שלנו בשמאל, שהם אחים שלנו, אבל אנחנו צריכים להגיד להם: תפסיקו להיות גזענים...מה התוכנית שלכם? אתם באמת חושבים שתוכלו לחיות פה בלעדינו? כי בלעדינו, חברים יקרים, אתם כלום! אתם אפס!".
זה לא נאמר אתמול בערוץ 14. אבל זאת האמת שהערוץ מייצג, והיא תמיד עדיפה על השקרים של ט' באב.
בקטנה
החתום מעלה לא מתיימר להיות מומחה גדול בכלכלה (מוטב להשאיר את זה למומחים הגדולים בתחום האפידמיולוגיה, המשפט וכל נושא אחר שעל הפרק), אבל בכל זאת אמש עלתה תהייה: האם אפילו דו״ח לא נעים של סוכנות דירוג
בולטת יכול לגרום פחות צרות מאשר לשלוח את פרופ׳ אבי שמחון לטקס הזובור התקופתי באולפן של חדשות ״קשת״?
