זה היה מחזה קצת סוריאליסטי. יום רביעי בבוקר, שעון מנהטן: בזמן שסוכנות דירוג האשראי מודי'ס מביעה חשש אמיתי לעתיד תעשיית ההייטק הישראלית, כשהכותרות הראשיות בישראל וגם בארה"ב עוסקות במהפכה המשפטית ובהשפעות הדרמטיות שלה על הכלכלה שלנו — קבוצה של מנהלי הייטק ישראלים בכירים עומדים על הבמה היוקרתית של הבורסה בניו־יורק וזוכים לכבוד לצלצל בפעמון שפותח את יום המסחר. אי־אפשר היה להתעלם מהאבסורדיות של האירוע.
כן, גם בניו־יורק אי־אפשר לברוח מהסערה סביב המהפכה המשפטית בארץ. מועד הטקס נקבע כבר לפני שבועות ארוכים, אבל הטיימינג שלו השבוע היה מהדהד. אמנם מטרת האירוע הייתה לציין לשבח את ההייטק הישראלי, רק שהפעם, במקום חגיגה בכחול ולבן, היזמים בחרו לצבוע את הבמה הנכבדת בשחור ולהגיע עם חולצות שעליהן כתוב: "הצילו את הדמוקרטיה שלנו".
3 צפייה בגלריה
(מצלצלים בפעמון. בניו יורק נותנים להם כבוד, ובבית קוראים להם מדושני עונג | צילום: אוהד קב)
את המסחר פתח גיא פרנקלין, מייסד ומנכ"ל Israeli mapped in NY, כשלצידו נשיאת הבורסה, לין מרטין, ומנכ"לים של חברות הייטק וסטארט־אפים ישראליים מובילים, בהם אסף רפפורט מ־Wiz, אדם סינגולדה מ־Taboola, אורי גושן מ־AI21, מירב בהט מ־Dazz, אמיר חבר מ־מUveye ועוד. פרנקלין הוא כנראה האיש שהכי מקושר להייטק הישראלי במנהטן. הפלטפורמה שלו ממפה את הסטארט־אפים הישראלים שפועלים בניו־יורק, מציגה אותם לעולם ומגישה להם את כל הסיוע כדי להתאקלם בעיר.
"כמות היזמים הישראליים שפונים אליי ועוברים לניו־יורק בחודשים האחרונים גדולה מכל מה שראיתי בכל שנותיי כאן", אומר פרנקלין. "כל יום יוצר איתי קשר יזם שכבר עבר או שמתכנן לעבור. עד לפני כמה חודשים זה היה שונה. זה נראה קשור ישירות למה שקורה בישראל, וזה לא רק עניין פוליטי לדעתי, אלא עסקי. המצב בארץ מידרדר וקשה לגייס כסף. אני מזהה שינוי משמעותי בשבועות האחרונים – יזמים ישראלים עושים את המעבר בצורה מואצת הרבה יותר".
כמה חברות ישראליות פועלות היום בניו־יורק?
"מעל 400 סטארטאפים, ומספרם עולה מדי חודש. ניו־יורק עקפה את סן־פרנסיסקו כיעד מספר אחת לחברות ישראליות המתרחבות לארצות הברית".
הדברים של פרנקלין מתחברים היטב להצהרה של גיל שווייד, מייסד צ'ק פוינט, שהודה השבוע כי במציאות הנוכחית לא בטוח שהיה רושם את החברה בישראל: "שנים נאבקנו על רישום הפעילות בישראל ואנחנו כאן 30 שנה, אבל אני לא יודע אם זה מה שהיינו עושים היום". לכך מתווסף גם דו"ח בינלאומי חדש, שקובע כי תל־אביב היא העיר מספר אחת בעולם בעזיבת חברות סטארט־אפ. גם נייר עמדה שפרסמה לאחרונה רשות החדשנות חושף כי 50%־80% מהסטארטאפים החדשים בישראל כבר לא נרשמים כאן.
ההשקעות הזרות בהייטק הישראלי נעצרו כמעט לחלוטין, ותמונת המצב כפי שהיא משתקפת מניו־יורק מדאיגה. אלה כבר לא רק הערכות בתוך דוחות של בנקים בינלאומיים. "התגובות בשטח הן שבשל חשש מסיכונים נוספים שעלולים להיווצר מהשקעה בחברות ישראליות, ואי־ודאות בנוגע למה שהולך לקרות, המשקיעים בניו־יורק מעדיפים להמתין ולבדוק אלטרנטיבות השקעה טובות יותר", אומר פרנקלין. "השווקים מתנהגים ככה מאז ומעולם, רק שהפעם, כמעט בפעם הראשונה, ידה של ישראל על התחתונה".
שימו פוליטיקה בצד
אחד היזמים הישראלים שהוזמנו לטקס הוא לאון לרמן, ממקימי חברת סיינריו (Cynerio), המובילה בפתרונות אבטחה למכשור רפואי וציוד IoT, ומעוררת עניין רב בארה"ב. "ברמה האישית קשה מאוד להסתכל על מה שקורה עכשיו בישראל", הוא אומר, "בטח כשאתה רחוק ובטח כשאתה שואל את עצמך מה זה אומר על העתיד של ההייטק שלנו. אנחנו חברה ישראלית, רשומים בישראל ורוב הפעילות שלנו בישראל. ברמה העסקית, זה מאוד מטריד. אנחנו רואים שהמשקיעים כרגע עוצרים. הם רוצים לראות מה קורה בישראל ומזהים אי־ודאות שמייצרת עבורם סיכון, בלי להיכנס לוויכוח הפוליטי של מי צודק ומי טועה. אלו תגובות שמעולם לא שמענו. פעם זו הייתה גאווה להיות חלק מהסטארט־אפ ניישן, ועכשיו זה הולך בכיוון ההפוך".
3 צפייה בגלריה
נציגי ההייטק הישראלי בבורסה בניו יורק. גאים אבל גם דואגים | צילומים: NY in Mapped Israeli יחצ
המגמה, אומר לרמן, ברורה. "בדרך כלל משקיעים הם פוליטיקלי קורקט. הם לא חייבים להגיד את זה. אבל הם מעבירים את הדאגה שלהם ממה שקורה בארץ בצורה מפורשת".
מה אתם עונים להם?
"אנחנו אומרים שאנחנו שמים את הפוליטיקה בצד, שתמיד יש מתח בפוליטיקה בכל מקום בעולם, ושאנחנו ומתמקדים בביזנס, אבל גם מנסים להרגיע שיש בישראל תמיד ויכוחים ומאבקים והדברים האלו נוטים להתיישר בסופו של דבר. אנחנו מנסים להעביר מסר של אופטימיות, גם כי אני איש אופטימי ומאמין שהכל יסתדר, אבל אני גם מאמין שכלפי חוץ לא צריך להלהיט את הרוחות".
שקלתם להוציא את הכספים מישראל?
"רוב המשקיעים שלנו בשלב הזה הם ישראלים, אז לא עלתה הצעה שנוציא כסף מישראל, אבל בחנו אפשרות של 'היפוך שרוול': אנחנו חברה־אם ישראלית וחברה־בת אמריקאית עם 80 עובדים, ובדקנו אפשרות להפוך את זה. אם המצב יהפוך להיות כזה שהישראליות שלנו תמנע מאיתנו לעשות ביזנס ולא נצליח לגייס כספים, אז נעשה את זה, בניגוד למה שרצינו. יש לנו תעשייה ענפה של הרבה מאוד שנים, ואני רוצה לעשות הפרדה מהפוליטיקה. אני מגיע בראש מורם לטקס, שחוגג הצלחות ישראליות".
רפאל אוזן, מייסד חברת A.Team, שמאפשרת לארגונים לשכור אנשי מקצוע וצוותים בעולמות הפיתוח, עמד לצד לרמן על הבמה. אוזן עלה לישראל בגיל 16 מחבל שמפיין בצרפת מתוך ציונות, במסגרת תוכנית נ.ע.ל.ה. "הבנתי מהר מאוד שבישראל יש את האקוסיסטם הכי טוב ומגוון, שמעודד לבנות ביחד עתיד טוב יותר", הוא אומר. "אנשים כמוני מגיעים לישראל לבנות ולהתקדם, וזו רוח שאני לא חושב שיש במקומות אחרים בעולם. יש משהו מיוחד באנרגיה של ישראל, של מדינה בהתהוות".
אוזן התקבל ל־8200 ואחרי חמש שנים בצבא הפך לאחד היזמים המוערכים בהייטק הישראלי. החברה שהוא מוביל גייסה כבר 55 מיליון דולר ופועלת בעשרות מדינות. "אני כל כך אוהב את ישראל, ואני מפחד לאבד את האקוסיסטם הזה שצומח מפלורליזם, גיוון וחיבור בין כולם", הוא אומר. "אם נאבד את זה, העולם כולו יפסיד. נראה שלמרות כל המאמצים, אנחנו הורסים את מה שהופך את ישראל למקום כל כך ייחודי ורלוונטי להייטק העולמי. כל החיים אני רואה לנגד עיני את ה'סיקרט סוס' (הרוטב הסודי) של הסטארט־אפ ניישן, זה שמישהו כמוני שהגיע מבחוץ מקבל את העידוד שלא משנה מאיפה אתה ומה המוצא שלך, אתה יכול לקחת חלק בתעשייה. זה הפוך ממה שמנסים להציג כנרטיב היום. ישראל היא מיזוג גלויות, ואנחנו בסכנה של היפרדות מהלב הפועם הזה".
עם זאת, לאוזן חשוב להדגיש שהוא עדיין אופטימי. "אני מרגיש שיש התעוררות אצל אנשים רבים שהיו אפאטים הרבה זמן והיום מבינים שחייבים להילחם על מה שחשוב להם. ישראל עד היום הייתה אחד המקומות היותר בטוחים בעולם מבחינה כלכלית ועסקית, המקום הכי טוב להשקיע בו בטק. כשהאמון הזה משתנה, ישראל הופכת לעוד מקום עם הרבה בעיות, אנחנו מאבדים את האדג' שלנו. ישראל היא תמיד סיפור מורכב, אני גאה במדינה, אבל לא בהכרח בהנהגה".
ניצבים מול אתגר
חברת הדאטה הישראלית ריברי (Rivery) נבחרה השנה על ידי "כלכליסט" לרשימת הסאטרטאפים המבטיחים בישראל. איתמר בן חמו, מייסד ומנכ"ל החברה, חי על הקו שבין ישראל וארה"ב כבר מספר שנים. "עד היום", הוא מסביר, "זה היה כרטיס כניסה טוב מאוד בעולם להגיע כחברה ישראלית. היום הישראליות לוקחת מאיתנו לא מעט פוקוס. גדולים ממני מדברים על האפקט הכלכלי והמשבר הגדול בביטחון של המשקיעים בעולם מול השוק הישראלי. עבורי", הוא מדגיש, "יש קודם כל את הרמה האישית, ואז את הרמה העסקית. אתה מבין שהמדינה הולכת למקום שבו כל נורות האזהרה מראות שמיזם החיים שלך עלול להיפגע, וזה בלי קשר לרמה האישית־משפחתית. מנכ"לים ישראלים בהייטק עומדים היום מול אתגר".
3 צפייה בגלריה
מימין: איתמר בן–חמו, מייסד ומנכ"ל Rivery, גיא פרנקלין, Israeli NY in Ma , רפאל אוזן, מייסד חברת Team.A,
תסביר.
"יש את מה שאתה מזדהה איתו, ויש את העובדים שגם ביניהם הדעות חלוקות, ונדרש ממך כמנהל לתת מקום וחופש לכל אחת מהדעות והצדדים. אם יש יום השבתה של ההייטק, אני יכול להחליט עבור עצמי אם ללכת או לא, אבל איך אתה מתווך את זה לשאר העובדים? אנחנו הוצאנו מייל שבו הדגשתי שאני מכבד כל אחד ואת הדעה שלו, ושאני יודע שכולנו מאמינים בישראל דמוקרטית, חופשית, ליברלית. בסוף אנחנו מזמינים את כולם להיות מעורבים בקהילה בדרכם ומי שרוצה מוזמן ללכת להפגין".
לבן חמו, יליד באר־שבע, חשוב להדגיש שהוא מסתייג מהפן העדתי שמקושר למחלוקות בין הצדדים. הוא אף העלה פוסט נוקב לפייסבוק שעוסק בכך. "גדלתי בשכונה ג'", כתב בן חמו, "אף פעם לא שמעתי את הוריי מרגישים מקופחים, אני בחיי לא הרגשתי קיפוח, לא קרה שמישהו מנע ממני להצליח, אף פעם לא קרה שחשבתי להסתיר את המוצא שלי, אף פעם לא חשבתי לשנות את שם המשפחה שלי, זאת המסורת שלי ואני גאה בה. אין מישהו שמכיר אותי ולא יודע שבמקור אני מבאר־שבע. אנשים כמו אמסלם וגלית דיסטל מעלים לאנשים כמוני את הסעיף, אתם רק עושים נזק ושירות רע לייצוג המזרחי. לא ביקשנו מכם שתייצגו אותנו, תפסיקו לסכסך ולפלג".
בן חמו מסביר איך נולד הפוסט הזועם. "זה לא היה פשוט לכתוב, כי פתאום אתה חושב, מי גדל בפריפריה, מי דתי ומי מאיזה מוצא. אני, בן חמו, גדלתי ב'אמא' של הפריפריה, ושאלתי את עצמי איך אני מגיב לכל קמפיין האזרחים סוג ב' הזה. ראיתי את השרה גלית דיסטל נותנת כדוגמה את שם המשפחה בן חמו מהפריפריה, והרגשתי צורך לענות לה. אף אחד לא הפריע לי להיות קצין בצנחנים, להקים שלוש חברות הייטק, ואף אחד לא פגע בי כמו שהם פגעו בי בחודשים האחרונים. זה לא קשור לפוליטיקה בכלל", הוא מדגיש. "כמנכ"ל וכיזם, כשאתה מוצא את עצמך בעיצומו של אירוע שקורע אותך, את המשפחה שלך ואת העובדים שלך — אתה מתקשה להתרכז במשימות האמיתיות. אני מרגיש שאנחנו מייצגים את המדינה בעולם, יש לי ילדה קצינה בצבא, אנחנו מקריבים למען המדינה, והדבר הזה קורע אותנו".
אתה עדיין אופטימי?
"אני ציוני גדול, מאמין במדינת ישראל ואני מאמין שנתפכח. לא יודע מתי זה יקרה, ומקווה שזה לא יהיה מאוחר מדי. בסוף היום, ההייטק הישראלי נבנה לאורך הרבה שנים, אבל יכול להירמס מהר מאוד. זו תעשייה אגרסיבית, מהירה בהחלטות שלה, ואפילו תוך כמה חודשים אפשר להגיע למצב שההייטק בישראל ייחתך. המדינה תמצא את עצמה בלי מנוע הצמיחה הכי גדול שלה. היא מהמרת על זה שהפגיעה לא תהיה קשה, אבל אנחנו לא תעשייה של הימורים".
על רקע המפגש החגיגי בניו־יורק, הרחק מהסערה בישראל, בן חמו חוזר לנתונים הכלכליים של ההייטק הישראלי וצולל לאלו שחבויים מתחת לפני השטח. "פחות מדברים על כך שלמעלה מ־80% מהחברות שנפתחות כבר לא נרשמות בישראל. זאת אומרת שאם קמה הצ'ק פוינט הבאה, כל הכסף יישאר בארה"ב, ישראל אולי תהיה זו שמשלמים בה לעובדים משכורות, אבל הכסף יילך להיכן שה־IP של החברה נמצא. כמו שמעבירים היום משכורות לעובדים צד שלישי בפולין. אם נפספס את החברות הגדולות הבאות, זה יהיה משבר גדול".
למרות הכל, חשוב לו לא לשדר פסימיות. "אני מנכ"ל הייטק שבלילה היה יוצא לפלוגה במילואים. אנחנו לא יכולים לראות את מה שקורה ולשבת בחיבוק ידיים, ההייטק חיבר את כולנו, זו תעשייה שמנסה לשים דגש על גיוון ולהיות קשורה לישראל, למקום שממנו היא צמחה. יש מי שמנסים לתת תחושה שתעשיית הטק שייכת למדושני העונג, זה מצג שווא שעושה חוסר צדק".
אין לנו ארץ אחרת
ההחלטה ללבוש את החולצות השחורות עם הכיתוב "הצילו את הדמוקרטיה" התקבלה ברגע האחרון. "בעקבות החקיקה חשבנו שיהיה נכון להעביר מסר על המצב המסוכן של ההייטק בישראל", מסביר אחד היזמים. "רצינו להזהיר, להרים דגל ולהגיד שההייטק זועק".
"ההחלטה לעטות את החולצה השחורה מעל הפודיום", אומר בן חמו, "נובעת מכך שאני גאה בישראליות שלי גם כיזם הייטק וגם כאזרח ישראלי. זה מה שדחף אותי. כיזם ישראלי בארה"ב אני משוחד, אני ישראלי וציוני בדם ובנשמה, ולכן לכל מי שרוצה להשקיע בחברות ישראליות — אני הראשון שאדחוף אותו לזה. אני מספר לכל אחד ואחד כאן באמריקה שהאנשים בישראל הם באיכות שאין בשום מקום. המחויבות והלחימה של היזמים הישראלים לא השתנו, אין כמו הרוח הישראלית בשום מקום. אני חייב להישאר אופטימי. מישהו בממשלה יתעשת בסוף, לא נוכל להיות מנוהלים הרבה זמן על ידי קיצוניים. אני מקווה שבקרוב דברים יתחילו להשתנות כי אין לי ארץ אחרת ואין דרך אחרת".
מרב בהט הקימה את Dazz, אחד הסטארט־אפים הישראליים המבטיחים בתחום הסייבר שנותנים פתרון הוליסטי לזיהוי ותיקון פרצות בזמן קצר. החברה גייסה כ־60 מיליון דולר בתוך שנה מקרנות מובילות. "המצב בארץ מאוד מצער ויש יותר חרדה בקרב חברות הטק סביב ההשקעות בישראל" אומרת בהט, "אבל יחד עם זה, אנחנו בתקופת צמיחה מאוד גדולה ובתחומים שלנו לפחות, הצורך מתגבר על הנסיבות וממשיכים להשקיע בנו. הקרנות בסך הכל רוצות להשקיע בישראלים. המשבר בארץ לוקח כבר יותר מדי זמן, צריך לעצור את זה. בעולם יוצאים מהמשבר הכלכלי, ואצלנו המשבר הפוליטי יוצר עיכוב. אם לא נפעל יחד לאיחוי ולתיקון של המשבר המדיני, אני חוששת שזה יעכב אותנו".
בהט הייתה בין יוזמות מחאת החולצות על הפודיום, והיא מסבירה שהמסר היה פנימי. "לצד החגיגה הזו של הטק הישראלי היה ציר נוסף. מצד אחד הפגנת כוח ועוצמה של ישראל, ומצד שני החולצות נועדו לשדר שאנחנו מודאגים ושמה שאנחנו מבקשים זו חזרה לנורמליות, כדי להמשיך את הצמיחה שתיטיב עם כולנו".
בין האורחים באירוע בוול סטריט אפשר היה לזהות גם משקיעים שבדרך כלל מחזרים אחרי היזמים הישראלים. דניאל פרנקנשטיין מ־Joule Ventures הוא אחד הבולטים מביניהם. בשנים האחרונות פרנקנשטיין השקיע בעשרות חברות ישראליות, והוא מתמקד ביזמים ישראלים ובחברות כחול־לבן מתוך אסטרטגיה. "יש סטטיסטיקה שמוכיחה שהחברות בשווי הגבוה ביותר בארה"ב שהוקמו על ידי מהגרים הן מהודו, ומיד אחריה מישראל. מבחינתי", הוא אומר, "הקריטריונים שהובילו אותנו להתמקד בחברות ישראליות טרם השתנו. בשורה התחתונה האיכויות הישראליות של היזמים והיכולות עדיין שם. אבל כמובן שאנחנו מאוד רגישים למה שקורה. בעבר לא היה אכפת לנו איפה החברות רשומות. עדיין לא גיבשנו החלטה אם זה יהיה תנאי, אבל אנחנו שוקלים את זה".
פרנקנשטיין מביע חשש מהצעדים האחרונים של הממשלה בישראל, אבל מודה שהוא גם מזהה הזדמנות. "ההשקעה עצמה יכולה להיות טובה יותר במצב כזה", הוא מדגיש. "להיות בתחום שלי מחייב אותי להיות אופטימי, ואני מאמין שתהיה פשרה. אם נראה שיש סיכון להשקעות שלנו בישראל, כמובן שנפעל בהתאם".
