בוריס קוגן, רופא שיניים ממוסקבה, הגיע לארץ בחודש מאי באמצעות כרטיסי טיסה שהסוכנות היהודית רכשה לו, לאשתו ולבתו בת ה־3. אשרת התייר שניתנה להם אמורה לפוג בעוד חודש, ובינתיים הם לא מצליח לקבל תעודת עולה. "אין לי משכורת ואנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך", הוא מספר. "אין סיכוי שנחזור למוסקבה אבל מצד שני אנחנו לא יודעים מה לעשות".
קוגן ומשפחתו אינם לבד. בשל בירוקרטיה ישראלית, מאות עולים חדשים מרוסיה שהגיעו באחרונה לארץ לא מקבלים תעודת עולה ותעודת זהות ונאלצים לחיות במשך חודשים ללא אפשרות לעבוד ולהשתכר, ללמוד באולפן, לפתוח חשבון בנק, לשכור דירה ולקבל ביטוח בריאות או סל קליטה. זאת, לאחר שמשרד הקליטה סגר בסוף חודש יוני את התחנות לטיפול מזורז במסמכים עבור זכאי עלייה דוברי רוסית שאינם מאוקראינה.
לינדה פרדס פרידבורג, מנכ"לית ארגון "שישי שבת ישראלי" שמסייע לקליטה תרבותית של עולים, מתחה ביקורת על המדיניות הנוכחית: "הערך הבסיסי ביותר של הציונות הוא עידוד עלייה. אנחנו שוב נמצאים בעידן היסטורי של עלייה המונית מברית־המועצות לשעבר, אבל במקום לייעל את תהליכי קליטתם בארץ, קורה ההפך". אתמול קיימה ועדת חוץ וביטחון דיון חסוי בעקבות סגירת המרכזים. נציגי נתיב הודיעו בדיון שיתגברו את מספר הקונסולים ברוסיה כדי להוריד את העומס של הממתינים .אם לפני חודש היו 13,000 ממתינים - המספרים ירדו ל־9,000.
מטעם שר העלייה והקליטה אופיר סופר נמסר: "ההחלטה לצמצום המרכזים נבחנה במשך תקופה ארוכה. בעקבות פניות הנחה השר לפתוח את המרכזים לתקופה נוספת של חודש וחצי במהלכה הגיעו עשרות בודדות של עולים לקבלת השירות, דבר שהראה גם כן שאין בו צורך נוסף בעת הזאת".
מנתיב נמסר בתגובה: "נכון להיום מועמדי עלייה ששאלונים שלהם הגיעו למשרד נתיב לא ממתינים בתור למעלה משבועיים-שלושה. יש לציין כי הליך שינוי מעמד אחרי הבדיקה חוזר לרשויות הרלוונטיות".
