אנדוקרינולוגים, מומחי רפואה דחופה, אימונולוגים, נפרולוגים ועוד. אלה רק חלק מהרופאים שדרושים בחטיבת הילדים של בית החולים סורוקה בבאר־שבע, שלא פחות מתשעה רופאים ורופאות עזבו אותה לאחרונה, במה שמתואר על ידי גורמים המעורבים בפרטים כ"גל נטישה".
בית החולים סורוקה הוא המרכז הרפואי הגדול בדרום, והוא משרת את המספר הגבוה ביותר של אזרחים בישראל, באזור גיאוגרפי. רק בחודש דצמבר האחרון נחשף ב"ידיעות אחרונות" שמפאת מצוקת האשפוז בחטיבת הילדים בבית החולים, מאושפזים לעיתים ילדים במסדרונות בית החולים, בדומה לנעשה בקרב מבוגרים במחלקות הפנימיות.
1 צפייה בגלריה
yk13528381
yk13528381
(צילום: חיים הורנשטיין)
אלא שכעת, בנוסף לטענות לעומס הקיצוני ולתת־התקינה של רופאים, נאלצת חטיבת הילדים בבית החולים להתמודד עם עזיבות רבות. בין הרופאים שסיימו את תפקידם לאחרונה: ד"ר מיכל מימון, מנהלת היחידה לרפואה דחופה לילדים בבית החולים; ד"ר יריב פרוכטמן מהיחידה להמטואונקולוגיה; וד"ר טלי טרבולוס־קליין, רופאה בכירה בטיפול נמרץ ילדים. בנוסף עזבו גם רופאים בכירים נוספים בתחום האנדוקרינולוגיה, רפואה דחופה, אימונולוגיה ונפרולוגיה.
גם ד"ר אדוארד לינג, ראש המרפאה הראומטולוגית לילדים של בית החולים ואחד הראומטולוגים הבודדים באזור הנגב, צימצם את משרתו באופן משמעותי. ילדים רבים שזקוקים לטיפול במחלות כמו דלקות פרקים וזאבת – עשויים להיות מועברים לטיפול בבתי חולים במרכז הארץ.
חלק ניכר מהרופאים עזבו לטובת משרות מכניסות יותר בקופות החולים, כמו למשל ד"ר לינג שהרחיב את משרתו בקהילה על פני העבודה בבית החולים, וד"ר מימון שעברה למשרת ניהול בכירה בקופת החולים מכבי. אחרים מאסו בנסיעות הארוכות ממרכז הארץ, לצד כאלו שלא מצאו אופק ניהולי בחטיבה. ד"ר טרבולוס־קליין, למשל, החליטה לשוב עם משפחתה לאוסטרליה, אחרי ששהתה שם בתוכנית מקצועית. שני רופאים אחרים עברו למשרות ניהוליות במרכז הרפואי קפלן ברחובות. רופאה נוספת עברה לעבוד בבית החולים הציבורי אסותא באשדוד.
הרוב המכריע של רופאי הילדים מעדיף להשתלב בבתי החולים הגדולים לילדים במרכז הארץ, בהם שניידר בפתח־תקווה, ספרא בשיבא תל־השומר, ודנה באיכילוב בתל־אביב, או בקופות החולים.
"בסורוקה עובדים הרבה יותר מאשר בבתי חולים אחרים", הסביר גורם בכיר במערכת הבריאות שמכיר את הפרטים. "יש יותר מדי עבודה עבור מעט מדי רופאים, וזה גורם לשחיקה רבה".
גורם בכיר אחר במערכת טען: "החיסרון הגדול הוא שאין שום תמריצים לרופאים כדי שיעברו לדרום. יש אהבת הארץ ואהבת הדרום, אבל בסופו של דבר החיים האמיתיים מתנגשים עם זה. אנחנו לא רוצים להדרים. נכון שיותר זול שם מאשר במרכז, אבל החינוך לילדים פחות טוב ויש בעיות פשיעה. אין שום אינטרס למי שרוצה להעביר את המשפחה שלו – להישאר בדרום. בזה הם צריכים להשקיע, במגורים לרופאים".
פרופסור דוד גרינברג, מנהל בית חולים סבן לילדים בסורוקה, מסר אתמול בתגובה: "בית החולים סבן לילדים מעניק רפואה מצוינת לכ־300,000 ילדים ובני נוער בכל אזור הנגב.
בשנים האחרונות כחלק מתוכנית אסטרטגית, הוכשרו מעל ל־20 רופאים מומחים ברפואת ילדים בהתמחויות־על במקצועות השונים. אלה נקלטו וייקלטו חזרה בבית החולים בתחומים כגון: גסטרואנטרולוגיה, נוירולוגיה, ריאות ועוד. עם זאת, בשנתיים האחרונות עזבו מספר רופאים הן על רקע קידום במקומות אחרים, חלקם עברו לקהילה במחוז דרום, והן על רקע נסיבות אישיות.
אנו ממשיכים להשקיע משאבים בפיתוח רפואת הילדים בדגש על מומחים מובילים בתחומי העל. הראייה האסטרטגית שלנו היא להצמיח ולטפח את הכישרונות המעולים שנמצאים בדרום ולא להסתמך בהכרח על גיוס של רופאים ממרכז הארץ. לפני עשר שנים ניתנו תמריצים טובים שהביאו רופאי ילדים מאוד איכותיים לנגב שנשארו אצלנו, שלצערי הופסקו. רפואת הילדים במצוקה בכל הארץ ובפרט בנגב, בעיקר בקהילה וגם בבית החולים בהתמחויות־על. יש צורך לעודד הגעת רופאים נוספים להתמחות".