בשבוע שעבר אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל־אביב תוכנית התחדשות עירונית נוספת במרכז אזורי הביקוש, וקראה באופן פומבי למשרד התחבורה לקדם קו מערכת תחבורה עתירת נוסעים בסמוך לציר שבו אושרה התוכנית – רחוב בן גוריון המרכזי בגבעתיים, המקשר אותה עם שתי ערים מרכזיות נוספות: רמת־גן ובני־ברק. הקריאה הזאת לא מגיעה מוואקום: כבר תקופה ארוכה שבמחוז המבוקש ביותר בישראל מתכננים ומאשרים תוכניות ענק למגורים שנשענות על מערכות הסעת המונים, רק שמישהו צריך לקדם גם אותן.
1 צפייה בגלריה
yk13530839
yk13530839
ערן ניצן
(צילום: נחום סגל)
"אנחנו נמצאים בעיצומה של הזדמנות אדירה לתכנן מערכת הסעת המונים מסיבית כי זה תחום שישראל נכנסת אליו לראשונה", אומר בראיון ל"ממון" ערן ניצן, מי שעומד בראש הוועדה המחוזית תל־אביב. "פרויקט המטרו, למשל, קורה ויקרה, וכל המהמורות בדרך יכולות אולי לעכב אותו, אבל שום דבר לא יעצור אותו. יחד עם הרכבת הקלה, שצפויה לצאת לדרך החודש, והמסילה הרביעית והחמישית של הרכבת הכבדה, יוכלו להיכנס קרוב ל־300 אלף איש ללב ליבו של מטרופולין תל־אביב בטווח זמן של שעתיים. כדי להבין את הכמות צריך להסביר שהיום מדובר ב־5,000-4,000 איש שמגיעים לכאן דרך נתיבי איילון בשעות העומס".
התוכניות שהוא מתכנן ומאשר מתייחסות באופן מובהק למיזמי התשתית התחבורתיים של ישראל. "פתיחת הצירים הללו משולה לצנתור כלי הדם של מרחב דן, וזינוק מאלפים בודדים למאות אלפים עתיד להזניק את כלכלת האזור קדימה ולמקסם את מלוא הפוטנציאל של שווקי המשרדים, המסחר והתעשייה בגוש דן והסביבה", הוא אומר.

מגדלי איילון

"דמייני את גוש דן בעוד 30-20 שנה מהיום: ציר איילון, בין מחלף השלום למחלף ארלוזורוב, עד גלילות בצפון וחולון בדרום, יהיה עטוף במגדלים בני 60-50 קומות שישלבו מגורים, מסחר ותעסוקה, והוא ישורת בידי 6 תחנות מטרו משמעותיות. השיא יהיה באזור הבורסה ברמת־גן, שם יוקמו גורדי שחקים בני יותר מ־100 קומות. כל אלה ישרתו את כלכלת ישראל כולה ויעצימו עוד יותר את המרכז העסקי של המדינה, אגב בידיעה ברורה ובהבנה מלאה, באופן שיחליש מרכזים מסחריים באזורים אחרים", אומר ניצן.
לדבריו, "הפרויקט האדיר הזה צפוי להרחיב את הפערים עם הפריפריה וצריך יהיה להתמודד עם זה. יש כל מיני דרכים להתמודד עם המתח הזה, החל משינוי המבנה המוניציפלי של ישראל (הכוונה לאיחוד רשויות, ה.צ), דרך היוזמה של משרד האוצר להקמת קרן הארנונה ועד לשינוי תעריף הארנונה עצמו (שמניב לרשויות המקומיות הכנסות גבוהות יותר ממסחר מאשר ממגורים, ה.צ). קודם כל צריך להכיר בזה ולא להיבהל מזה, אני לא נבהל מזה. הדבר הנכון הוא שהמרכז של ישראל יהיה המרכז העסקי והמסחרי".
אז מה, נזניח את הפריפריה?
"צריך לפתח את הפריפריה, אבל זה לא ישתווה למה שיקרה סביב תחנות המטרו במתחם השלום או ארלוזורוב. המסר המרכזי הוא שהכל עתיד להשתנות, ואני חושב שכשאנשים ייכנסו סוף־סוף לקו האדום – האסימון יתחיל ליפול. אי־אפשר לאמוד את העוצמות של השינוי הצפוי לפי הקו האדום בלבד, אבל זאת רק ההתחלה. הקו הסגול והקו הירוק יבואו בעקבותיו, וכאשר יוקם המטרו נבין באמת את המשמעות: ניפרד מכלי הרכב, נחיה בסביבה צפופה אך נקייה, והמרחב כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, מוטה הכבישים והחניות, כמעט וייעלם".
"השינוי הזה, של הישענות על הסעת המונים, הולך להיות כואב, ואני פוגש את זה יומיום. אנחנו חייבים להיגמל מהעניין הזה. היום, כשאנחנו מתכננים את האזורים שיעטפו את תחנות המטרו, הכלל הראשון הוא לצמצם את השימוש בכלי רכב. תמ"א 70 (התוכנית שקובעת את היקפי הבנייה סביב תחנות המטרו, ה.צ) מגדירה מהם כללי המשחק בסביבת התחנות מבחינת היקפי הבנייה ותקני החניה. המתח עם החניות עולה בעיקר בפרויקטים של התחדשות עירונית. קשה להסביר לדיירים שיש להם כיום חניה, שבסיום הפרויקט הם ייאלצו לוותר עליה. השיא הוא בלב תל־אביב – ברחובות אבן גבירול וארלוזורוב. עיריית תל־אביב זו עירייה סופר־אמיצה עם הבנה של התשתית שצפויה לשנות את פניה, והיא מגדירה מדיניות של אפס תקני חניה ברחובות שיהיו בהם רכבות קלות ומטרו, ואנחנו מגבים אותה".

"תקופה של אין ברירה"

"גם עם היזמים יש שיח על סוגיית החניה. יזמים רוצים להעצים זכויות בנייה סביב המטרו ולבנות מגדלים בני 70-50 קומות, ואז מגיעים לפרק החניה והם אומרים לי שהם צריכים תקני חניה כי המטרו יגיע רק עוד הרבה זמן. אבל את החיבור הזה צריך לעשות כבר כעת, זאת תקופה של אין ברירה, אנחנו חייבים למתוח את היכולות שלנו ולהיות סבלניים. אי־אפשר לקיים מטרופולין צפוף, כלכלי ובריא, שמבוסס על רכבים וכבישים. הדרך היחידה שמטרופולין יצמח היא באמצעות תחבורה ציבורית. אני חושב שאזור גוש דן בנוי לקלוט את התובנות שמלוות את תכנון ופיתוח המטרו והרכבת הקלה, וזה נכון שבמחוז מרכז המרוחק יותר יש יותר קונפליקטים. אבל זה קונספט חדשני שמייצר הזדמנויות יזמיות, ודווקא שם התשואה צפויה להיות גבוהה יותר מאשר באזור השלום – כי שם כבר עכשיו המחירים מטפסים על רקע פרויקט המטרו. רק תארי לך מה צפוי לקרות בבת־ים ובחולון כאשר יגיעו אליהן הרכבות הקלות והמטרו. כל תרבות הערים צפויה להשתנות, לעלות לגובה, להתעצם".
ניצן: "הפרויקט האדיר הזה צפוי להרחיב את הפערים עם הפריפריה. השיא יהיה באזור הבורסה ברמת־גן, שם יוקמו גורדי שחקים. כל אלה ישרתו את כלכלת ישראל ויעצימו עוד יותר את המרכז העסקי של המדינה"