בנק ישראל מזהיר בדוח התקופתי על היציבות הפיננסית בישראל, כי אם יתעצם חוסר הוודאות הקיים סביב ההשלכות של שינויי החקיקה של הרפורמה המשפטית לצד אפשרות של המשך העלאות הריבית והאטת הצמיחה בעולם – הכלכלה הישראלית עלולה להיות מושפעת לרעה מכך. לפי בנק ישראל, רמת הסיכון המאקרו כלכלית עלתה מרמה בינונית-נמוכה לרמה בינונית-גבוהה.
בדוח החצי שנתי שפירסם אתמול בנק ישראל נאמר כי "בתקופה הנסקרת הושפעה המערכת הפיננסית במשק משני גורמים עיקריים. האחד, המשך ההידוק של המדיניות המוניטרית (העלאות הריבית המתמשכות, ג.ל) והאטת הצמיחה הכלכלית בארץ ובעולם לצד קשיים במערכת הבנקאות העולמית. והשני, חוסר ודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט בישראל על תפקודו של המשק ועל המערכת הפיננסית בכללותה". בנק ישראל מזהיר כי "אם התהליכים האלו – בארץ ובעולם – יתעצמו, הם עלולים לאתגר את המערכת בטווח הבינוני".
עם זאת, כלכלני בנק ישראל מציינים בדוח כי בסיכום כלל ההתפתחויות במחצית הראשונה של 2023, המערכת הפיננסית המקומית נותרה יציבה. "תרמו לכך האיתנות והיציבות של המערכת הבנקאית וחברות הביטוח, ותפקודן התקין של תשתיות פיננסיות – מערכות התשלומים והסליקה".
עוד קובעים בבנק ישראל כי "כריות הביטחון שאגרו משקי הבית והתאגידים – בין היתר הודות לתמריצים התקציביים ולהקלה המוניטרית (שכללה גם הורדת ריבית) בתקופת הקורונה – הגבירו את עמידותם בפני זעזועים פוטנציאליים".
בדוח מודגש כי ההידוק המוניטרי, הנדרש בשל האינפלציה המתמשכת, והתמתנות הצמיחה התבטאו בעלייה של מדדי הסיכון – ועימם התמחור – בשוק הנדל"ן ובשווקים הפיננסיים ובעלייה של עלויות האשראי. על רקע זה מתמודדים משקי הבית והעסקים עם הכבדה של נטל החוב, וכושר ההחזר של משקי הבית ושל המגזר העסקי נותר איתן. עם זאת, "באשראי העסקי עלה סיכון החברות מענף הבינוי והנדל"ן, שהוא ענף מרכזי מבחינת החשיפות של המערכת הפיננסית".
עוד מציינים מחברי הדוח כי "אי־הוודאות סביב שינויי החקיקה העלתה את פרמיית הסיכון של המשק ולוותה בפיחות של שער החליפין, שתרם לעלייה באינפלציה, בירידה במחירי המניות ובהתגברות התנודתיות בשוק המט"ח ובשווקים הפיננסיים".
הדוח מתפרסם בהתאם לנוהג שעל בנק ישראל לפרסם אחת לחצי שנה את מצב היציבות הפיננסית בישראל.
"מדיניות כושלת"
שר האוצר לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן, מסר בתגובה: "הדוח החמור שהוציא בנק ישראל בנוגע ליציבות הפיננסית הוא תוצאה של מדיניות כלכלית כושלת של הממשלה, שמעדיפה השקעות מסיביות במדינת הלכה ובצבא השם במקום להשקיע בהייטק הישראלי, במחקר ובפיתוח או בתוכנית מיגון הצפון".
ממחאת ההייטק נמסר בתגובה: "דוח בנק ישראל מוכיח שוב כיצד ביהירות ובשיטתיות, תוך כדי התעלמות מאזהרות המומחים, ממשלת נתניהו מחריבה את כלכלת ישראל. גם ממנו יתנערו במקום להתמודד עם מציאות של יוקר מחיה בלתי אפשרי, בריחת יזמים ומשקיעים וקריסת מערכות החינוך, הבריאות והרווחה. הממשלה לא רוצה דוחות עצמאיים ומקצועיים, ובקרוב תחל מתקפת שופרות על נגיד בנק ישראל במטרה לאיים ולהשתיק אותו. נתניהו וסמוטריץ' יכולים להמשיך בשקרים על כלכלה איתנה שתתגלה כשהאבק ישקע, אבל האמת היא שלא מדובר באבק, אלא במדבר כלכלי שהם מובילים אותנו אליו".
קרן דן דוד תפסיק שת"פ עם הממשלה
קרן דן דוד, שתומכת בתרומות רחבות היקף במוסדות אוניברסיטאיים, מחקרים ומיזמים של הממשלה, תחדל לתרום לאלתר כספים לגורמים ממשלתיים. מדובר במיליוני דולרים בשנה. עם זאת, תמשיך הקרן לתמוך ישירות במוסדות להשכלה גבוהה. הקרן, שמממנת גם את פרס דן דוד היוקרתי, הודיעה כי החליטה להפסיק את תמיכתה בכל הפרויקטים הממשלתיים בשל תחילת חקיקת הרפורמה המשפטית.
