בג"ץ ידון היום בעתירות שמבקשות לפסול את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, העוסק בהוצאה לנבצרות של ראש ממשלה. הדיון יועבר בשידור ישיר ויתקיים בפני שלושה שופטים: הנשיאה אסתר חיות, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט יצחק עמית.
ב־23 במארס העבירה הקואליציה את "תיקון מספר 12" שצימצם את עילות הנבצרות בחוק וקבע סיבות לנבצרות ראש ממשלה: אי־מסוגלות פיזית או נפשית בלבד. נקבעה, בין היתר, דרישת רוב חריגה ביותר, בממשלה ובכנסת, לשם הוצאה לנבצרות: שני שלישים מהשרים בממשלה אם ראש הממשלה יודיע בעצמו שאינו מסוגל לכהן; ושלושה רבעים מחברי הממשלה במקרים שנבצר ממנו למלא תפקידו - ואז נדרש גם רוב של 80 ח"כים בכנסת.
התיקון בחוק הוא משמעותי: עד השינוי החוק התייחס למצב שבו "נבצר" מראש הממשלה למלא את תפקידו, אבל לא פירט את הנסיבות. ללא פירוט, בג"ץ נדרש לתת פרשנות לחוק ולקבוע מתי עשויה להיות נבצרות ובסמכות מי להכריז עליה.
עד לתיקון החוק הייתה קיימת הפרשנות של נבצרות מסיבה בריאותית (למשל במקרה של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון), אבל היו מקרים נוספים שהגיעו לבג"ץ. לגבי אהוד אולמרט למשל, נטען, כי יש להכריז על נבצרותו עקב החקירות נגדו, בעתירה שנדחתה. בג"ץ קבע אז שהגורם המוסמך להכריז על נבצרותו הוא היועץ המשפטי לממשלה, וכי ניתן להכריז על נבצרות ראש הממשלה בשל הליך פלילי, אבל רק במקרים נדירים ויוצאי דופן.
התיקון לחוק לא מתייחס להוצאת ראש ממשלה לנבצרות בשל הליך פלילי, ולמעשה נוטל מהיועצת המשפטית לממשלה את הסמכות לעשות זאת.
בג"ץ ידון בשאלה האם עשתה הכנסת שימוש לרעה בסמכותה המכוננת בחקיקת החוק. השופטים יתייחסו לטענה שחוק היסוד נחקק עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן אישי.
את העתירות הגישו התנועה למען איכות השלטון וח"כ עודד פורר. התנועה טוענת כי זהו תיקון פרסונלי אשר "חותר תחת הבסיס המשטרי בישראל ולפיו הרשות השופטת מאזנת ובולמת את הרשות המבצעת והרשות המחוקקת – וכינונו הוא מעבר נוסף אל דיקטטורה". התנועה טוענת גם נגד תחולתו המיידית של החוק, משום שהוא "יוצר תקדים חדש ומסוכן - ככל שלא עולה בידי מי שאוחז בראשות הממשלה לשנות את ההסדרים החוקתיים, כך הוא הולך ומשנה אותם בהתאם לנוחיותו, נוכח הרוב המזדמן שברשותו".
הדיון, כאמור, אינו עוסק בעתירות להוצאת נתניהו לנבצרות. עתירות בנושא זה יידונו במועד מאוחר יותר, ושם לדעת היועצת אין מקום להוציא את ראש הממשלה לנבצרות.
היועמ"שית גלי בהרב־מיארה סבורה, על פי תגובתה לבג"ץ, שיש לפסול את התיקון לחוק יסוד. היא מגדירה אותו "מקרה קיצוני במיוחד" של התופעה של תיקון חוקי יסוד לצרכים פוליטיים נקודתיים - זילות מסוכנות לדבריה במעמדם של חוקי יסוד. לדבריה, התערבות בית המשפט בחקיקת חוקי יסוד היא חריגה ביותר ושמורה למקרי קצה - אך זהו מקרה כזה, של תיקון חוקתי פגום מיסודו, שבו "נחצה קו גבול".
בהרב־מיארה טוענת שזהו "הליך חקיקה מואץ כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה, ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט שאישרה את כהונתו תחת כתב אישום בגין עבירות חמורות של טוהר המידות".
היועצת טוענת למעשה שמדובר בחוק שנתפר למידותיו של נתניהו כדי שיוכל לפעול ללא מגבלות, למרות הסדר ניגוד העניינים שהוא חתום עליו, אשר מונע ממנו לעסוק בנושאים הקשורים למערכת המשפט, כולל הרפורמה, שגם היא עשויה לשפר את מצבו המשפטי.
היועמ"שית הסבירה את סדר הדברים: לאחר הצגת הרפורמה של שר המשפטים יריב לוין, שיש לדבריה להיטיב עם מצבו המשפטי של ראש הממשלה, זה עודכן על ידה שהוא כפוף להסדר ניגוד עניינים בשל משפטו ואסור לו לדון בשינויים במערכת המשפט. על בסיס הטענה כי הוא עושה כן למרות זאת, הוגשו עתירות להוצאתו לנבצרות.
לקראת המועד שבו המדינה הייתה אמורה להגיב לעתירות על הוצאת נתניהו לנבצרות, הקואליציה מיהרה ושינתה את החוק, בשעה שהעתירות תלויות ועומדות. מאותו רגע נתניהו החל לעסוק ברפורמה בגלוי והודיע ש"נכנס לאירוע".
הצעת החוק התקבלה שלושה ימים לפני שהמדינה הייתה צריכה להגיב לבג"ץ להוציא את נתניהו לנבצרות. לכן היועצת קבעה כי התיקון לחוק נועד קודם כל לשחרר את ראש הממשלה ממגבלות מתחום טוהר המידות, ולפטור אותו מהשלכות משפטיות שהיו עלולות לנבוע מהפרת החובה שלא לפעול בניגוד עניינים. החוק, על פי בהרב־מיארה, נועד למנוע מבית המשפט להכריע בעתירות נגדו. הוא תוקן כדי שיוכל לעסוק ברפורמה, ומדובר לטענתה בפגיעה קשה בשלטון החוק.
הכנסת, מצידה, חוזרת בתגובתה לעתירות על עמדתה המסורתית, שלפיה בהיעדר מקור סמכות מפורש בחוק או בחוק יסוד, אין מקום לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
לפי היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, "מידת הפרסונליות של חוק היסוד המתוקן - מוגבלת. אף אם המניע העיקרי והישיר לכינון חוק היסוד המתקן היה פרסונלי, הוא אינו יכול להוות בסיס לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. מבחינת תוכנו ותכליתו - חוק היסוד המתקן אינו פרסונלי. גם הבעייתיות שבתחולתו המיידית של חוק היסוד מצומצמת. חוק היסוד המתקן אינו משנה את דיני ניגוד העניינים החלים על ראש הממשלה".
אפיק מתייחסת גם לעמדתה של בהרב־מיארה: "לא ניתן להפריז בתקדימיות שבעמדת היועצת המשפטית. בית המשפט מעולם לא הכריז על בטלות חוק יסוד, והיועצת מבקשת לעשות כן לראשונה. בקשתה היא מאורע נדיר".
בתגובת עורכי דינו של נתניהו לבג"ץ נכתב: "בית המשפט מתבקש לדחות את העתירות על הסף. במקרה זה מבוקשת התערבות בוטה בעבודת הכנסת בכל הקשור בכינונו של הסדר חוקתי בדבר הליכי נבצרות של ראש הממשלה, וזאת במסגרת חוק יסוד: הממשלה. אין להתערב בחקיקת היסוד של הכנסת באופן שיהווה התערבות תקדימית וחריגה של בית המשפט בתפקידה החוקתי של הכנסת כרשות מכוננת".
