באולם בית המשפט ישבו אתמול שלושת שופטי העליון הבכירים כדי לדון בעתירות בעניין חוק הנבצרות. אבל עם כל הזהירות שנקטו השופטים, הקלפים הונחו על השולחן: עילת החקיקה הייתה אחת - הרצון להיטיב את מצבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נאשם בפלילים המפר את הסדר ניגוד העניינים.
כהרגלה הגיעה חיות לדיון מוכנה, שולטת בכל הפרטים. המתח שבו הייתה שרויה ניכר בזעפה, בדרישה מהעותרים להיות תכליתיים. בעוד חודשיים היא תפשוט את הגלימה שלה, ומבחינתה לא זו הדרך שבה הייתה רוצה להפרד מהציבור. היא פינטזה כנראה על פסיקה מהדהדת בסוגייה היורדת לשורשי זכויות האדם, אבל היא תיזכר בשל הובלת בית המשפט להחלטות על הנבצרות ועילת הסבירות. גם כשתעזוב את הכס ליבה ידאב. קודמיה ספגו איומים על עצמאות מערכת המשפט, אבל בימיה הם קורמים עור וגידים, וזה עוד לא הסוף.
משני צידיה ישבו יצחק עמית, שאמור להחליפה על פי עקרון הסניוריטי, והמשנה עוזי פוגלמן, זה שנגזר עליו להחליפה. לצד חיות שניהלה את השואו ביד רמה ובעיקר בקצב, שימשו עמית ופוגלמן ככינורות שניים. פוגלמן התערב לא אחת בדרכו המיוחדת, כמו ג'נטלמן אנגלי. הערות ענייניות וממוקדות, הנאמרות באנדרסטייטמנט. עמית, שסומן בידי הימין כמי שלא יקבל בשום אופן את תפקיד הנשיא, היה שקט בהשוואה להערותיו החריפות והמשעשעות שנשמעו לעיתים בדיוני עבר.
בשבוע החולף שמעו השופטים איומים מהדהדים כיצד עליהם לפסוק. ראש הממשלה, נשוא עתירת הנבצרות, עשה זאת ב"אמריקאית" המושלמת שלו בפריים טיים ברשתות הטלוויזיה המובילות בארה"ב. הוא השווה את העליון הישראלי לזה האמריקאי, ומיד לאחר מכן יצר מאזן אימה שיועד רק לאזני הישראלים - נכבד את השופטים אם לא יעזו לפסוק לרעתי. גם שרי וח"כי התקיפה שלו הפריחו במהלך השבוע איומים ממוקדים יותר על האופציה שלא לכבד פסיקות בית המשפט.
ואכן, חיות, פוגלמן ועמית הגיעו מהר מאוד לעיקר. הם התמקדו בעיקר - המניע של נתניהו ושל הקואליציה לחקיקת התיקון לחוק היסוד הוא פרסונלי. הנשיאה חיות אמרה מהר מאוד כי "באו לשים מחסומים בפני האפשרות להוציא ראש ממשלה מסוים מאוד לנבצרות". היא פנתה לעו"ד ראבילו, עורך דינו של נתניהו, וביקשה ממנו להתייחס לטענה שזו תכלית התיקון לחוק. הוא השיב שתכלית החקיקה אינה פרסונלית, אלא נועדה לקבוע כי "אין לפקיד אפשרות להוציא ראש ממשלה לנבצרות".
השופט עמית אמר על ההיבט הפרסונלי כי "כשבוחנים קשר סיבתי לחקיקה רואים שהיא הגיעה בהקשר של חשד להפרת ניגוד העניינים". אפילו יצחק ברט מהייעוץ המשפטי של הכנסת המגן על החוק הודה: "נכון שהיה מניע פרסונלי, אבל רצו לקבוע הסדר בתנאים לא חריגים. לא כל חוק פרסונלי פוסלים".
מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד ענר הלמן, הציג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה: "הסמכות המכוננת הפכה למעין משאב לצרכים פרסונליים לסילוק מהדרך של בעיות פרסונליות במשפט פלילי של ראש הממשלה".
והיו גם שני נושאים חשובים שקצת נפלו בין כיסאות הדיון: עמדתו של פוגלמן על כך שלבית המשפט העליון יש זכות להתערב בחוקי יסוד, וכן הערות שזרקו השופטים במטרה לבדוק אם במקום לבטל את החוק הוא יכול לחול רק בכנסת הבאה.
