אגף כוח אדם בצה"ל, יחד עם היחידות הטכנולוגיות, הגדיר מחדש קריטריונים ספציפיים התואמים את התפקידים הנדרשים בחיל המודיעין. מעתה כל הזימונים למועמדים יישלחו רק לאחר בחינת הנתונים על ידי מחשב – ללא מגע יד אדם או המלצות חברים. זאת בעקבות שורת פרסומים ב"ידיעות אחרונות" ובניסיון לשקף הוגנות ולהתמודד עם טענות לאפליה.
עד היום זימונים ליחידות טכנולוגיות התבססו על נתונים. במקרים שבהם "פוספסו" מועמדים, היה מי שהכניס אותם למאגר. כמובן שצריך להבהיר כי כל מי שהתקבל ליחידות הללו עבר את כל המבחנים.
הבעיה החמורה הייתה ביחידות המ"מ (מבצעים מיוחדים). כפי שפורסם בתחקיר "ידיעות אחרונות", נכנסו אליהן מקורבים רבים על בסיס המלצות חברים. גם מצב זה הופסק. למעשה אגף כוח אדם אמר לאגף המודיעין: אתה צריך בעל תפקיד ייחודי? אתה תגדיר אותו ואנחנו נשלח לך אחד – לא אתה תהיה זה שיבחר ויגייס אותו ישירות.
שער הבקו"ם במחנה תל השומר: המקום שבו נערים ונערות נפרדים מהזהות הראשונית שלהם, עולים על מדים ונכנסים לשלב חדש בחייהם. אבל כמו כל אירוע במדינה השנה, גם מחזור אוגוסט נראה אחרת: החקיקה של הממשלה, המחאה והדרמה במערך המילואים, הפכו את הביקור בבסיס קליטה ומיון ליותר מאשר הזדמנות להתרשם מהשינויים החשובים שעברו המקום עצמו וכמובן מי שבאים ובאות בשעריו. צריך להאזין מקרוב למה שהדופק הישראלי מספר בתקופה חסרת תקדים בתולדות המדינה.
הביקור נקבע לשבוע שבו מגויסות לוחמות. הן קיבלו הזדמנות לדבר על המצב בנוכחות מפקד מערך הגיוס ("מיטב"), אל"מ אלון מצליח. הקצין, בשקיפות מלאה שלא מובנת מאליה, שאל לדעתן על הסערה הנוכחית. את התשובות ניתן לחלק לשניים: הרוב אמרו שהמחאה לא השפיעה עליהן. מיעוטן אמרו שהיה שיח בנושא בבית, אבל "דווקא עכשיו, בגלל המשבר במילואים, אנחנו חייבות להתייצב. עכשיו תורנו".
בצה"ל, אכן, מציינים בסיפוק עמידה ביעדים: כל הלוחמות נשלחו לכל היחידות שאליהן היו מיועדות. אבל השיח החיובי והגיוס המוצלח לא מעידים על מה שמתחולל במערך המילואים. כשבועיים לאחר אישור החוק לצמצום עילת הסבירות, אפשר לספק סימנים על מה שקורה בשטח.
ראשית, יש פער לא קטן בין הודעות היח"צנים על אי־התייצבות לעומת המימוש בפועל. המספרים שונים. אבל אסור להתבלבל: הבעיה חמורה משום שמדובר בצוותי אוויר. בנוסף, המלחמה העיקשת והחכמה שמנהלים מפקדי הטייסות על כל מילואימניק מניבה פירות, בעיקר לאחר שיחות אישיות. באופן זה שומרים ככל האפשר על כשירות.
בצבא היבשה קיימת מגמה הפוכה: שיעורי ההתייצבות למילואים בחטיבות החי"ר הם גבוהים. באוגדה 99, למשל, המפקד תא"ל ברק חירם דיווח על עלייה במתייצבים לתעסוקה מבצעית בחטיבת הצנחנים, זו השנה השנייה ברציפות.
"דברו עם הלוחמים, תגידו שאתם מעריכים אותם", ביקש תא"ל חירם ממפקדי הגדודים, "אתם יודעים שיש כאן לא מעט שקשה להם מבחינה פוליטית, ולמרות זאת החליטו לא להפקיר את החברים שלהם. זה ששיעור ההתייצבות גבוה לא אומר שהכל טוב, אלא שהם עשו את ההפרדה בין צבא לפוליטיקה. צריך לחזק אותם".
הלוחמות הטריות של מחזור אוגוסט לא זקוקות לשיחות מוטיבציה, אבל בחלקים אחרים של השירות הסדיר יש עוד הרבה עבודה, והיא מתחילה בדיוק כאן, בבקו"ם. המצב לא מושלם, בלשון המעטה, אבל התחושה היא שדברים זזים. מלבד פרויקט הדגל, של שילוב הפריפריה ביחידה 8200 היוקרתית, שהחל בעקבות סדרת הפרסומים ב"ידיעות אחרונות", שורה של יוזמות נועדו לקדם את שוויון ההזדמנויות. זוהי הרוח שהביא ראש אגף כוח אדם, אלוף יניב עשור, ואל"מ מצליח הוא האיש הנכון להפוך את ההלכה למעשה.
כך, למשל, צה"ל נמצא בפני שינוי היסטורי בתהליך הגיוס: סוף עידן ה"המלצות", ממנועי האי־שוויון הגדולים במערך הגיוס. בעבר, לאחר שהצבא היה מקבל את הנתונים של הנער או הנערה אחרי הצו הראשון, מי שהתברך בקשרים הנכונים זכה להמלצה שעזרה לו להגיע ליחידה כזאת או אחרת. עתה, כשהאמצעים הטכנולוגיים מפותחים מספיק, ניתן לבצע הליך גיוס "עיוור" לגמרי, בלי מגע יד אדם.
הפוטנציאל עבור נערים ונערות מהעשירונים הנמוכים הוא רב: בהינתן הנתונים המתאימים, הם יוכלו להגיע ליחידות קטנות ויוקרתיות ולא יגלו שמקומם נתפס על ידי מישהו שאבא שלו עשה קורס קצינים עם אחד המפקדים.
מעבר לזה, ניכר שהצבא מבין טוב יותר את דור המסכים. זה מתבטא במחלקה שמוקדשת לרשתות החברתיות, שם עובדים בני ובנות הנוער המוכשרים ביותר בארץ. הם יודעים לדבר למלש"בים בשפה מדויקת. מסבירים להם, לדוגמה, שלא צריך לקנות במאות שקלים קורס הכנה למבחן שקובע את ציון הדפ"ר בצו הראשון: יש תוכנת לימוד חינמית שזהה למבחנים. אגב, בבקו"ם מזהים כי מי שתירגל באמצעות התוכנה שיפר את הציון באופן משמעותי.
הבעיה היא כרגע במודעות: חיילים בעשירונים התחתונים לא משתמשים מספיק בתוכנה. את זה אפשר לשנות גם בסיוע מערכת החינוך וההורים. לפעמים זה ההבדל בין המשך ההסללה לשירות מסעיר עם הבטחה לקריירה בסופו.
המהפכה מתקדמת דרך עוד מהלכים מרשימים: יותר מיונים מקוונים, כך שתושבי הפריפריה לא יצטרכו להגיע למרכז. אם לא ניתן לקיים מיונים מרחוק, משתדלים להעביר אותם לבסיסים שיקצרו את זמן הנסיעה. גם את מועדי הגיבוש ליחידות המיוחדות, כולל קורס טיס, שינו לטובת הפריפריה. "איך מצפים מילד שגר במצפה רמון להגיע בשמונה בבוקר לגיבוש שייטת בעתלית?", אומר אל"מ מצליח, "המלש"ב יגיע עייף או שיצטרך למצוא מקום לינה במרכז. ההנחיה היא שהגיבושים מתחילים בשעה אחת־עשרה".
אגב, כל מי שהתגייס זוכר מישהו מהמחזור שלו שסירב להתפנות, כלומר לצאת מהבקו"ם לטירונות ביחידה שאליה נשלח. פעם סירוב להתפנות פירושו מעצר וגם כליאה. אל"מ מצליח מספר שמספרם עמד בעבר על 300 בשנה. "היום זה כמעט אפס", הוא אומר, "אם מלש"ב אומר לי 'אם לא מג"ב אני הולך לכלא', אני אומר: 'אין יותר כלא. בוא נמצא פתרון ביחד'. מגלים גמישות ופותרים את המשבר".
