קיימים לא מעט מקרים של עובדים "היושבים" על מאגרי מידע של חברה שבה הם מועסקים ומנסים לעשות שימוש בניגוד לחוק במידע שאליו נחשפו, לטובתם האישית או לטובת צד אחר. התנהלות כזו חושפת משפטית לא רק אותם אלא גם את מעסיקם. מה מותר לספר ומתי מדובר בעבירה פלילית? לפניכם מדריך בנושא באמצעות עו"ד תמר גולן, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד עו"ד פירון, ועו"ד אור לוי — שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד עו"ד פירון.
נתחיל מהבסיס: הזכות לפרטיות הינה זכות יסוד המופיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וההגנה עליה משתנה והופכת מאתגרת בעולם המידע הטכנולוגי. כיום, מידע אישי ופרטי, אשר נחשב למידע מוגן מכוח חוק היסוד, ושפרסומו מחייב הסכמה, מופיע בשלל מאגרי מידע, לרבות מאגרי מידע השייכים למעסיק במקום העבודה. חוק הגנת הפרטיות מסדיר את ההגנה על הפרטיות של כל אדם. במסגרת זו הוא קובע את החובות החלות על בעליו של מאגר מידע לשמירה על הנתונים הכלולים במאגר והמתייחסים למידע אישי ופרטי, של עובדים, לקוחות, ציבור מקבלי השירות, מטופלים, וכל אדם אחר לגביו נאסף מידע במאגר מידע.
על פי החוק, מאגר מידע הוא "אוסף נתוני מידע הניתנים לעיבוד ממוחשב", שאינו מיועד לשימוש אישי בלבד, וכולל פרטים שמעבר לשם, כתובת ודרכי התקשרות עם אדם. החוק כולל מספר חובות החלות על מעסיק כבעליו של מאגר מידע, כמו החובה להשתמש במידע רק למטרה לשמה הוא נמסר, חובת אבטחת מידע, שמירה על סודיות, ואי־חשיפת המידע לצדדים שלישיים. במסגרת זו, אצל כל מעסיק קיימים עובדים הנחשפים למידע פרטי מתוקף תפקידם אצל המעסיק.
"על עובדים אלה קיים איסור מוחלט לגלות את המידע או לעשות בו כל שימוש שאינו לצורך ביצוע עבודתם", מסבירה עו"ד תמר גולן, "כאשר הפרת הוראות החוק עשויה להגיע כדי עבירה פלילית או עוולה אזרחית".
עובד אשר עושה שימוש במידע השמור במאגרי המעסיק, יוצר חשיפה גם למעסיקו, שעליו האחריות לנקוט אמצעי זהירות סבירים למניעת הסיכון לדליפת מידע או שימוש לרעה במידע וכן ליצירת סביבת עבודה מבוקרת ומפוקחת, אשר מונעת שימוש אסור במידע. "ואולם", מסבירה עו"ד אור לוי, "למרות האיסור, לאחרונה נתקלנו בכמה מקרים במסגרתם עשו עובדים, בין היתר עובדים בכירים, שימוש במידע אליו נחשפו מתוקף תפקידם, לצרכים האישיים שלהם. כך למשל, נדון בביה"ד למשמעת של עובדי המדינה, עניינו של עובד בכיר במוסד לביטוח לאומי, אשר נכנס למאגר המידע של המוסד על מנת לשלוף ולעשות שימוש, במידע אישי לרבות נתוני שכר על אזרחים ובתי עסק, למטרותיו האישיות. אותו עובד הורשע בהתאם להודאתו. במקרה אחר, נדון בביה"ד למשמעת של עובדי המדינה עניינו של עובד ברשות המסים אשר השתמש בהרשאות הכניסה למאגרי המידע הממוחשבים שניתנו לו במסגרת תפקידו, וביצע בסך הכל 233 שאילתות, שלא כדין ושלא לצורכי עבודתו. השאילתות בוצעו ביחס לקרובי משפחתו של העובד, ביחס לעסקים השייכים לקרובי משפחתו וביחס לו עצמו. העובד הורשע בהתאם להודאתו", מציינת עו"ד לוי.
גם נושא אחריות המעסיק להפרת החוק להגנת הפרטיות על ידי עובדיו נדון בפסיקת בתי המשפט. כך, למשל, עובדת בחברת תקשורת חשפה מידע על אודות שיחות טלפון שקיים לקוח של החברה. המידע נמסר לאשתו של אותו לקוח ללא אישורו, כאשר נטען כי מסירת המידע הובילה לגירושי בני הזוג. התביעה הוגשה על ידי הלקוח כנגד חברת התקשורת וכנגד העובדת. בית המשפט קבע כי לחברת התקשורת אחריות ישירה במקרה זה, שכן החברה חבה חובת זהירות כלפי לקוחותיה בנקיטת האמצעים הדרושים על מנת להבטיח את סודיות המידע הנאגר במאגריה, על מנת שלא יועבר לאחרים ללא אישור.
מה חשוב שהמעסיק יידע על מנת להימנע מחשיפה משפטית?
על המעסיק לבצע בחינה שוטפת של המידע הנאסף והיקפו ובדיקה כי האיסוף והשמירה אינם מעבר לנדרש. כמו כן יש לקיים הוראות ואמצעים טכנולוגיים בתחום אבטחת המידע על מנת למנוע דליפה או שימוש לרעה במידע על ידי מורשי הגישה וכן לקיים הדרכה שוטפת לבעלי הגישה למידע אישי, לגבי חובותיהם לפי החוק כדי למנוע שימוש לרעה.
אני עובדת בחברה גדולה ואני רוצה להוכיח שעובד מקביל לי שמבצע אותה עבודה בדיוק מרוויח יותר ממני רק מאחר והוא גבר. כיצד עליי — באופן חוקי — לברר כמה הוא מרוויח? האם אני אסבך חברה שלי שעובדת בכוח אדם אם אבקש ממנה לומר לי מה משכורתו?
אם חברתך תשתף איתך את המידע – חשיפת המידע על ידה עשויה להוות עבירה על חוק הגנת הפרטיות וכן עילה להליכים משמעתיים כנגדה. עו"ד גולן מסבירה כי "באופן חוקי – עלייך להגיש בקשה למשאבי אנוש, לבדוק האם שכרך שווה לשכר אותו עובד המקביל לך בתפקידו, מכוח חוק שכר שווה. בנוסף, סעיף 7 לחוק שכר שווה לעובד ולעובדת, מחייב מעסיק למסור לעובדו, לפי דרישת העובד: 'מידע לעניין חוק זה בדבר רמות שכר של עובדים המועסקים אצלו, לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, ובלבד שהמעסיק אינו חייב למסור מידע אלא במידה הדרושה לפי העניין, שיימנע מגילוי פרטים מזהים של עובדים, ושאין במסירת המידע הפרה של כל דין אחר'. נוסף על כך, בהתאם לחוק שכר שווה, ככל שמדובר בארגון המונה מעל 518 עובדים (או אשר נמנה על רשימה סגורה של ארגונים ציבוריים המחויבים במסירת המידע), הרי שחלה על המעסיק החובה לערוך ולפרסם דוחות שנתיים המתייחסים לפערי שכר בין קבוצות עובדים שונות".
אני עובדת בבית חולים ויש לנו גישה לנתונים רפואיים על אודות מי שמגיע לבית חולים. חברה ביקשה ממני לבדוק האם עובד שלה שהה במיון, כפי שטען, ובשל כך לא הגיע לעבודה. האם זה עלול לסבך אותי?
במקרה של פרסום מידע רפואי אליו נחשפת כעובדת מוסד רפואי את חשופה הן להליכים משמעתיים כנגדך על ידי המעסיק (עד לסיום העסקה) וכן את עשויה להיות חשופה להליכים פליליים כנגדך. בנוסף, את תהיי חשופה גם להליכים אזרחיים כנגדך, על ידי מי שנפגע מחשיפת המידע.
אני מעסיק ונודע לי כי אחד מעובדיי הדליף מידע על לקוח שלנו. האם נדרש ממני לפטר את אותו עובד?
עו"ד לוי מסבירה כי אין חובה לפטר עובד אשר הדליף מידע, אך אי־טיפול בהדלפת המידע באופן גורף – שיחת אזהרה, שימוע, וכדומה, סביר שלא ימלא את חובת המעסיק על פי חוק במקרה זה.
פוטרתי מחברה ואני תובע אותה על פיצויים ועושה שימוש במידע שראיתי במהלך עבודתי. מותר לי?
לא ניתן למנוע מעובד, שימוש במידע הנמצא בידיעתו לצורך גיבוש תביעה, ככל שהעובד חושד שזכויותיו קופחו. עם זאת, צירוף מסמכים של צדדי ג' לתביעה או חשיפת נתונים פרטניים, ללא אישור מוקדם של בית המשפט, הינו אסור ועלול גם לפגוע בהליך עצמו.
