נִפְרָשׂ מֵעָלַי כְּמוֹ טוֹנוֹת שֶׁל מַיִם מֵעַל הַלִּוְיָתָן
הַשּׁוֹכֵב בָּעֳמָקִים וּמַקְשִׁיב לַקּוֹלוֹת מִין הַבֶּטֶן:
כָּל הַבְּשׂוֹרוֹת הָרָעוֹת הוֹפְכוֹת לִנְבוּאוֹת־שֶׁקֶר
פִּיו הַפָּתוּחַ לִרְוָחָה
מְאַפְשֵׁר לְמִלִּים - דָּגִים קְטַנִּים
לְהִכָּנֵס וְלָצֵאת מִתּוֹכוֹ
מִבְּלִי לְהִתָּפֵס.
הו, מה זה הצליל
ו. ה. אודן | מאנגלית: אברהם עוז
הוֹ מַה זֶּה הַצְלִיל הַמַּרְעִיד אֶת הָאֹזֶן,
רַעַם תֹּף עַל הָעֵמֶק הוֹלֵם, הוֹלֵם?
חַיָּלִים, יַקִּירָה, מַדֵּיהֶם צֶבַע אֹדֶם
זֶה רַק גְּדוּד חַיָּלִים מִתְקַדֵּם.
הוֹ מַה זֶּה הָאוֹר הַבּוֹהֵק אֵלַי שָׁם
נִשָּׂא מִמֶּרְחָק וּבוֹעֵר, בּוֹעֵר?
שֶׁמֶשׁ אוֹר, יַקִּירָה, מְאִירָה מִצְעָדָם
עַל נִשְׁקָם בְּרַק אוֹרָה מִשְׁתַּבֵּר.
הוֹ מַה יַעֲשׂוּ עִם נִשְׁקָם הַמַּבְהִיל
עִם בֹּקֶר חוֹפְזִים מַחֲנוֹת מַחֲנוֹת?
רַק תָּמְרוֹן, יַקִּירָה, אִמּוּנִים כַּרָגִיל
אוֹ יַתְרִיעּו עַל סַכָּנות.
הוֹ לָמָּה פִּתְאֹם הֵם יָרְדוּ מִן הַדֶּרֶךְ
וְאֵלֵינוּ קְרֵבִים הֵם בְּשַׁעַט, בְּשַׁעַט,
יַקִּירָה, אוּלַי בָּאָה פְּקֻדָּה אַחֶרֶת.
עַל מָה עַל בִּרְכֵּךְ אַתְּ כּוֹרַעַת?
הוֹ, וְלָמָּה עָצְרוּ בְּלִשְׁכַּת הָרוֹפֵא?
סוּסֵיהֶם הֵם אוֹסְרִים לַגָּדֵר, לַגָּדֵר?
אֵין פְּצוּעִים, יַקִּירָה, מִצְעָדָם יָפֶה,
עוֹד רֶגַע הַכָּל יִסְתַּדֵּר.
הוֹ הַאִם הֵם רוֹצִים אֶת הַכֹּמֶר הַשָּׂב,
מָה, אוֹתוֹ הֵם תּוֹפְסִים, תּוֹפְסִים?
הֵם חָלְפוּ, יַקִּירָה, אֶת הַשַּׁעַר עַכְשָׁו,
וְלַבַּיִת אֵינָם נִכְנָסִים.
הוֹ אוּלַי הָאִכָּר אֲשֶׁר גָּר פֹּה מִמּוּל
הוּא הָאִישׁ שֶׁאוֹתוֹ הֵם רוֹצִים, רוֹצִים?
יַקִּירָה, הֵם חָלְפוּ שָׁם בְּצַעַד בָּהוּל
עַכְשָׁו הֵם קָדִימָה פּוֹרְצִים.
הוֹ לְאָן זֶה תֵּלֵךְ, הִשָּׁאֵר, אַל תִּבְרַח!
מַה זֶּה, כָּל נְדָרֶיךָ כּוֹזְבִים, כּוֹזְבִים?
נִשְׁבַּעְתִּי לִהְיוֹת לָךְ אוֹהֵב, יַקִּירָה,
אֲבָל אִם מְסֻכָּן אָז עוֹזְבִים.
הוֹ הַשַּׁעַר נִפְרַץ, הַמַּנְעוּל מִתְנַפֵּץ,
שַׁאֲגַת קֵץ חוֹזֶרֶת, חוֹזֶרֶת
נַעֲלַיִּם רוֹקְעוֹת עַל רִצְפַּת הָעֵץ
בָּעֵינַיִּם אֵשׁ בּוֹעֶרֶת!
חלון, אחרי שנים
רפי וייכרט
בַּחַלּוֹן הַזֶּה, לִפְנֵי יוֹבֵל שָׁנִים, נִגְלָה לִי הָעוֹלָם.
קָרוֹב, עֵירֹם, נוֹצֵץ טִפּוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם שֶׁנִּתְלוּ מִן הֶעָלִים.
אֲנִי זוֹכֵר אוֹתוֹ רָחוּץ עַד תֹּם מֵחֹם שֶׁל קַיִץ וְאָבָק,
עוֹמֵד כְּמוֹ הַצָּעָה שֶׁעַל מִצְחָהּ הַכְּתֹבֶת "רַק הַיּוֹם".
מֵאָז עָבְרוּ אֵינְסְפוֹר עוֹנוֹת. עֵצִים כֻּסּוּ בָּעֲרָפֶל
וַאֲחֵרִים נִגְלוּ שְׁלֵמִים בָּאוֹר שֶׁמְּחַתֵּל אֶת הַיְּקוּם.
לַחַלּוֹן נוֹסָף תְּרִיס חַשְׁמַלִּי שֶׁכְּבָר אֵינִי טוֹרֵחַ לְהָרִים,
בְּעוֹד שְׂרֵפוֹת מִשְׁתּוֹלְלוֹת בַּחוּץ וְהָעוֹלָם עוֹלֶה בַּלֶּהָבוֹת.
עִם זֹאת, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ בְּדִיּוּק כְּמוֹ אָז, וְעוֹד אוֹהֵב לָקוּם.
