תג המחיר של הבירוקרטיה: עסק קטן ובינוני בישראל מוציא בכל חודש כ־3,700 שקל בהתמודדות עם הרגולציה והדיווחים לרשויות השונות, כך עולה מסקר מיוחד שנערך עבור איגוד לשכות המסחר וחשף לראשונה כמה עול הבירוקרטיה באמת עולה לעסקים.
להיות בעל עסק קטן בישראל מצריך לא מעט זמן ומשאבים ובעיקר התמודדות עם דוחות וטפסים על גבי טפסים. מדובר בדיווחים בתחום המס, יחסי עבודה ורגולציה שכל בעל עסק נדרש למלא. בסקר מיוחד שנערך על ידי חברת SQ בקרב 218 מנהלים של עסקים מתחומי המסחר, השירותים והתעשייה במדגם ארצי, התברר שהדרישות הבלתי נגמרות מסתכמות בלא מעט כסף. בין השאר מדובר בשילוב של הוצאות שכר לעובדים שאחראים על הדיווחים וכן ספקים חיצונים כגון: משרדי רואה חשבון, עורכי דין, סחר חוץ, ייבוא יצוא ועמלות שונות.
17 סוגי דוחות
הסקר מביא לדוגמה 17 סוגי דוחות שונים שלהם נדרשים עסקים לפי סוג פעילותם: 1. מע"מ מקוון; 2. שווי שימוש ברכב; 3. דיווח שימוש בדלק לצורך החזרי מס; 4. דיווחים שקשורים בשכר עובדים; 5. דוח מקדמות למס הכנסה וביטוח לאומי; 6. דוח פנסיות למערכת סליקה פנסיונית; 7. דיווח בנושא שכר שווה לעובדת ולעובד; 8. דוח לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה; 9. דיווח מקוון על הפקדות לגמל; 10. דיווח מכוח חוק האריזות; 11. דיווח מכוח החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות; 12. דיווח מכוח החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות; 13. דיווח מכוח חוק הפיקדון על מכלי משקה; 14. דיווח מכוח חוק קידום התחרות בענף המזון; 15. דיווח לרשות התחרות בתחום המזון; 16. הגשת תצהיר יבואן למכס פעם בשנה; 17. דוחות למכס ועוד.
כמה זמן זה דורש מבעל העסק? חובת הדיווחים דורשת ממנהלים בעסקים קטנים כ־3.8 שעות חודשיות בממוצע של התעסקות ישירה שלהם בנושא. לפי הסקר, ב־58% מהעסקים הקטנים המנהלים נדרשים להשקיע עד שלוש שעות בחודש בדיווחים, ב־29% מהעסקים משקיעים המנהלים שלוש עד שש שעות, ב־9% מהעסקים משקיעים המנהלים שבע עד עשר שעות, וב־3% מהעסקים משקיעים המנהלים מעל עשר שעות.
בניתוח השעות שמושקעות על ידי מנהלים לפי סוג העסק עולה כי בעסקים מתחום המסחר והתעשייה משקיעים יותר שעות באופן יחסי לעסקי השירותים. בעסקים מתחום המסחר הזמן שנדרש ממנהלים להשקיע בדיווחים עומד על 2.4 שעות בממוצע בחודש, ובעסקים מתחום התעשייה משקיעים המנהלים כמעט 5 שעות בחודש. זאת לעומת 4.3 שעות בעסקים מתחום השירותים. שי חיון, מנכ"ל SQ, עורך הסקר, מוסיף כי "עסקים קטנים בישראל משקיעים כ־3,700 שקל בחודש בממוצע רק כדי להתמודד עם עול הדיווחים שמושת עליהם. בחישוב שנתי מדובר בכ־44 אלף שקל".
הפסד של 58 מיליארד שקל למשק
אף על פי שמבקר המדינה התייחס לנטל הבירוקרטי העצום המוטל על העסקים הקטנים בישראל בדוח שחיבר במארס 2020, אין עדיין הרבה שיפור. המבקר קבע אז כי הנטל הרגולטורי והבירוקרטי העודף בישראל מכביד על תכנון והקמה של פעילות עסקית, הרחבת פעילות עסקית קיימת ובחלק מהמקרים גורם לסגירתם של עסקים, בעיקר קטנים ובינוניים.
במשרד המבקר העריכו כי הפחתת הנטל הרגולטורי והבירוקרטי ב־30% תוסיף 58 מיליארד שקל לפעילות במשק. באופן טבעי מחיר הבירוקרטיה מתגלגל אל הצרכנים וגורם בין היתר לעלייה ביוקר המחיה.
בין השאר מצא המבקר כי • משרדי הממשלה טרם בחנו או יישמו את השימוש במרכזי שירות משותפים בתחומים רבים, לדוגמה בהקצאת קרקע לתעשייה או בהוצאת היתר בנייה. • משרדי ממשלה רבים טרם סיימו לגבש תוכניות להפחתת הרגולציה כפי שנדרש בתוכנית החומש לשנים 2019-2015. מבין כ־370 תוכניות האמורות להתגבש עד תום מועד תוכנית החומש, גובשו רק כ־160 תוכניות, וכמה מהן מבוצעות רק באופן חלקי.
• הוראות המס בישראל מורכבות. ההנחיות מפוזרות בין פקודת מס הכנסה, צווים מכוח הפקודה ותקנות והוראות מינהליות של מנהל רשות המסים. עסק נדרש לדווח לרשות המסים כמה דיווחים שונים על פי מבחנים שונים, במועדים שונים ובממשקים שונים. • לא ניתן להקים תאגיד אצל רשם התאגידים, רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי בעת ובעונה אחת באמצעות טופס מקוון משותף. • תהליך הקצאת קרקע לעסק תעשייתי אורך חודשים ארוכים.
לפי שיטת המדידה של הבנק העולמי, ישראל מדורגת נמוך מבחינת משך הזמן הנדרש לקבלת היתר (מקום 29 מבין 38 מדינות ה־OECD) - כ־200 ימים, ומבחינת העלות הכספית של הוצאת האישור (מקום 23 מבין 38 מדינות ה־OECD) - כ־1.7% מעלות הבנייה.
להקטין את העומס
בסוף הדוח קובע המבקר כי על כל השירות הציבורי, בהובלת משרד ראש הממשלה, להירתם למשימת הקטנת העומס הרגולטורי על עסקים באמצעות שיפורים טכנולוגיים, תיאום בין רגולטורים ופעילות משותפת ביניהם וקביעת יעדים לצמצום דרישות לא נחוצות.
