כשיוקר המחיה מאמיר וכל בילוי עם הילדים בחופשת הקיץ מצריך הוצאה של מאות שקלים, הקולנוע הפך לבילוי מועדף. אבל מי שחשב שמחירי הכרטיסים הזולים ביחס לאטרקציות האחרות יסדרו לו בילוי זול עם הילדים לא לקח בחשבון את המזנון. שם, בחסות העובדה שאין לכם הרבה ברירות, גובות החברות מחירים שיקרים בעשרות אחוזים מהמחירים המקובלים. 14 שקלים לחטיף שוקולד, 20 שקל ויותר לשתייה ו־30 שקל לפופקורן. אם לא תביאו אוכל מהבית – תיאלצו להיפרד מהרבה מאוד כסף.
14 שקל לחטיף שוקולד קליק במשקל 65 גרם – זה מה שביקשו במזנון מובילנד בנתניה מלקוח שהגיע לצפות בסרט. לשם השוואה, ברשת רמי לוי חטיף קליק נמכר ב־4.90 שקלים, וברשתות יקרות יותר הוא נמכר ב־6.90 שקלים - פערים של יותר מ־100%.
גם ברב חן ובסינמה סיטי מחיר החטיף לא נמוך בהרבה - 12 שקל, או 2 ב־15 שקל. כלומר תוכלו לקנות שלושה חטיפים ברמי לוי ושניים בסינמה סיטי במחיר גבוה בכשקל ממחירו של חטיף אחד במובילנד. אלה פערי מחיר של 16% עד 186%.
ללקוח ציפתה הפתעה גדולה יותר כששלח מבט למדף החטיפים המלוחים. הוא שיפשף את עיניו ולא האמין כשהבחין בחטיף צ'יפס ketlle שנמכר שם ב־35 שקל. עבור שקית קטנה של צ'יפס. אומנם מדובר במוצר יבוא, אבל בסבן אילבן מחוץ לקולנוע הוא נמכר למשל ב־22.90 שקל. פער של כ־53%. בעקבות פניית ממון מסרו ברשת מובילנד שיורידו את המחירים תוך שלושה ימים ל־13 שקל לקליק ו־30 שקל לחטיף צ'יפס.
גם מחירי הפופקורן אסטרונומיים. מנה גדולה נמכרת ב־32 שקל בקולנוע לב, 31 שקל בפלאנט ו־29 שקל בסינמה סיטי. פופקורן בגודל קטן נמכר ב־21 שקל בלב, 24 שקל בפלאנט ו־23 שקל בסינמה סיטי. אם אתם רוצים לחסוך עשרות שקלים, פשוט הביאו פופקורן מהבית. לקולנוע מותר להביא כל מה שמוכרים במזנון. ייתכן שלרובנו אין סבלנות להכין פופקורן לפני היציאה לקולנוע, אבל למה לשלם 10-8 שקלים על בקבוק מים קטן אם בקלות אפשר לבוא עם בקבוק מהבית?
רוב הרשתות מציעות חבילות או קומבינציות שמוזילות את העלות בכ־5 שקלים. הזמנת "תפריט" או "חבילה" של ארוחה זוגית או קבוצתית, יכולה להוריד את העלות ב־10 שקלים, אבל אתם בכל זאת תשלמו עשרות רבות של שקלים. למשל ברב חן תשלמו על 2 נאצ'וס ושתייה אחת: 66 שקל. ללא רוטב. והנה עוד אבסורד במזנון: למרות שגובים מחיר גבוה על נאצ'וס, לרוב 32 שקל, גובים תוספת מחיר על רוטב סלסה של בין 2 ל־3 שקלים. למה לגבות כסף על מטבל? כי אפשר. על כף ממרח אבוקדו לטבילה תשלמו תוספת של 5 שקלים.
יש גם מבצעים
יש לכאורה דרכים פתלתלות לחסוך כסף, אך הן סוג של חיזיון שווא. בפלאנט יש כרטיסי גירוד שחוסכים כסף בארוחות לכאורה. הם מחולקים ברשת פלאנט רב חן אחרי קנייה במזנון ואחרי הכניסה למתחם האולמות. לכן הם מאפשרים הנחה רק לפעם הבאה שתבקרו בקולנוע. לרוב הם רק מאפשרים הגדלת מנה – כלומר אין פה חיסכון כספי אמיתי למי שמסתפק במנה צנועה.
במובילנד יש מבצע: קונים פופקורן גדול ושתי כוסות שתייה ומקבלים שני חטיפי שוקולד במתנה. אכן הורדת מחיר, אבל בכל זאת מדובר בהוצאה של 75 שקל. והאם אנחנו באמת זקוקים לשני חטיפי השוקולד אחרי פופקורן גדול ושתייה?
ברשת לב הגדילו לעשות, ולא טורחים להציג את מחירי החטיפים והממתקים שנמכרים שם. הוויטרינה מלאה בכל הטוב שיש למלח ולסוכר להציע, אבל מחירים אין. כשניסינו לברר נמצא שהקופאית לא ששה לענות על שאלות כמו "כמה זה עולה?" לפי המועצה לצרכנות זה לא חוקי: סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן מחייב עסקים להציג את המחיר הכולל של כל מוצר מדף. כלומר, יש כאן הפרה של החוק.
מחירי הכרטיסים
מה לגבי מחירי הכרטיסים? המחירים ברשתות נעים בין 42.5 שקל ל־66 שקל בקופה ל־70.5-47 שקל אונליין (עם עמלת קנייה של 4.5 שקלים). בכל חברות האשראי יש מבצעי 1+1 (הכמויות לעיתים אוזלות מהר). בנוסף יש הטבות לפי אוכלוסיות: אם מדובר בסרט ילדים – בקשו עבורכם כרטיס הורה בהנחה של 10-5 שקלים. בימי שלישי יש הטבות לאזרחים ותיקים: כרטיס קולנוע ב־10 שקלים בלבד. חלק מהעיריות מציעות בחופש הגדול כרטיסים בהוזלה משמעתית באחד מימי השבוע. למשל באשדוד יש מבצע של הוט סינמה לכרטיס ב־20 שקל מבצעים דומיםיש במודיעין, אשקלון גבעתיים ועוד.
מרשת פלאנט נמסר: "המחירים עודכנו לפני שנה. מהלך זה נעשה לאור עליות המחירים במשק והתייקרות בעלויות התפעול בעשרות אחוזים". ממובילנד נמסר: "אנו מודים עלההשוואה ונדאג לשנות את המחיר בהקדם וזאת לאחר ברור מול עלויות הספק שלנו". מרשת הוט סינמה נמסר כי הם "דואגים לייצר שיתופי פעולה בשיתוף מועדוני צרכנות, מרכזיים מסחריים ורשתות קמעונאות במטרה לאפשר ללקוחות חבילת ערך לבילוי קולנוע במחירים מוזלים".
מה אומר החוק?
לפי חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 45), עוסק אינו רשאי למנוע מצרכן להביא איתו למקום העסק מזון או שתייה מאותו סוג שהעוסק מוכר במקום העסק. כוונת החוק היא לאפשר לצרכן, בכל מקום בו נמכר מוצר מזון או שתייה ע"י עוסק כלשהו, להביא את אותו סוג מזון או שתייה מביתו. החוק תוקן, כך שעסקים לא יוכלו למנוע מהצרכנים להכניס מזון או משקה לתחומם בטענה כי "לא הם מוכרים מזון או שתייה באותו המתחם, אלא עוסק אחר".
