"המספרים מזעזעים", אומרת חן קובריץ כהן ממטה המאבק למען הילדים. "830 קטנטנים רכים שזקוקים לחום ולאהבה, יגדלו תוך כדי התמודדות עם הטראומה לאורך כל חייהם. אנחנו מדברים רק על אלו שלגביהם אפשר להוכיח את המעשים של הצוות מאחר שיש שם מצלמות, אך ברור שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה".
זו מכת מדינה של ממש: בלוד, באשדוד, באילת או בחיפה, חדשות לבקרים נחשפת פרשה חדשה – גן, מעון או משפחתון שהילדים הרכים בו זוכים ליחס אלים ומתעלל מהצוות שאמור לדאוג ולטפל בהם.
מטה המאבק למען הילדים מלווה הורים שילדיהם נפגעו, החל מרגע החשד, בזמן ההליך המשפטי ובשיקום הילדים. על פי נתוני המטה, בשנת הלימודים האחרונה נפגעו 830
תינוקות, פעוטות וילדים ב־38 גנים, משפחתונים ומעונות ברחבי הארץ.
"מדינת ישראל הזניחה במשך שנים את הגיל הרך, והתשתיות שנבנו למעונות היום לא מותאמות", מסבירה פרופ' תרצה יואלס מהמרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה. "תמיד מדברים על אלימות, אבל אני רוצה לדבר על מה שקודם לה – למשל גודל בלתי אפשרי של קבוצות. כשיש שלוש–ארבע מטפלות על 22 פעוטות בקבוצה, הרבה דברים גרועים קורים. אני לא מצדיקה את זה, אבל זה המצב. הדבר השני הוא שאין הכשרה ואין תגמול, השחיקה מאוד גדולה ואנשים בורחים מהמקצוע הזה. התמונה עגומה ובהתאם האלימות הולכת וגדלה. הגיל הרך הוא פני החברה בעתיד. ילדים שעוברים התעללות או הזנחה הם ילדים שסובלים מטראומה, שגם אם רק מדובר בחשיפה לאירוע, פוגעת בנפש בצורה קשה. היא נרשמת בגוף, ואם לא מטפלים בה יכולות להיות לה השלכות עתידיות".
לפי דוח של "בידיים טובות - המטה להשקעה בגיל הרך" – שותפות של יותר מ־50 ארגונים חברתיים־חינוכיים, ארגוני הורים, מומחי אקדמיה ומפעילי מסגרות לפעוטות – בתקציב המדינה לשנת 2022 הוקצה סכום של כ־1.7 מיליארד שקלים עבור חינוך לגילי לידה עד שלוש, כ־3,000 שקלים לילד לשנה. לטענת כותבי הדוח, להוצאה הציבורית הנמוכה בישראל אין אח ורע: המדינה הקרובה ביותר אלינו היא בריטניה, ואפילו שם הממשלה מקצה פי ארבעה מהתקציב בישראל.
הנתונים אכן קשים: על פי מטה המאבק למען הילדים, בשנה שבין מארס 2022 למארס 2023 התקבלו לא פחות מ־1,023 תלונות על אלימות וטיפול לא ראוי במעונות היום. ב־2,000 מהמעונות נפתחו מצלמות בעקבות תלונה או בעקבות חשש של הפיקוח שדרש בדיקה.
על פי נתוני המשטרה, שמשווים בין 2022 ל־2023, התופעה השנה החמירה משמעותית: בשנת 2022 כולה נפתחו 217 תיקים בגין התעללות או תקיפת קטין עד גיל שש בגני ילדים ומעונות. לעומת זאת, עד לתאריך 30 ביוני 2023 – בחצי שנה בלבד – נפתחו כבר 150 תיקים.
לפני כשנה – במטרה להבטיח רצף חינוכי ופדגוגי בגיל הרך כמו גם פיקוח, הדרכה והכשרה של מטפלות, בטיחות ורישוי – הועברו המסגרות לגיל הרך ממשרד הכלכלה לאחריות משרד החינוך.
"ישנו חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות היום, אולם לצערנו במתכונתו הנוכחית הוא רק כלי ראייתי ולא מניעתי", אמרה אתמול קובריץ כהן. "הוא כמובן הוביל לעלייה בהגשת כתבי אישום ולהוכחת מעשיהן של נשות הצוות כלפי הילדים, אך לא למניעה. חשוב להזכיר שמשפחתונים של שישה ילדים ומטה לא מחויבים בתקנות הפיקוח או התקנת מצלמות. וגם בגני העירייה אין חובת התקנת מצלמות".
אז מה צריך לעשות כדי למנוע ולצמצם את כמות מקרי האלימות?
"לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, העובדה שיש עלייה בכתבי האישום שהוגשו מאז שנכנס חוק המצלמות, מראה את האפקטיביות של המצלמות", הוסיפה קובריץ כהן, "אולם, המטרה היא לא רק לפעול להגשת כתבי אישום אלא להוריד את האלימות וההתעללות במסגרות אלו באחוזים ניכרים. לכן בראש ובראשונה יש לדאוג לכוח אדם איכותי. להזרים תקציבים למערכת החינוך ובכך לאפשר לסנן את כוח האדם שנכנס למערכת, אלו שמטפלים בילדים שלנו.
"בנוסף יש להגדיל את מערך הפיקוח מ־43 מפקחות בלבד למינימום 500. גם היום המשרד לא יודע כמה מעונות קיימים ואם מיפה את כולם. ישנם 4,500 מעונות שהמשרד יודע עליהם, אבל ככל הנראה יש עוד אלפי מעונות שלא ידועים ואנחנו במטה המאבק מוצאים מאות מעונות שעובדים ללא רישיון, וכיוצא מכך - ללא פיקוח. החוק גם אומר שהצוותים חייבים כולם להיות עם הכשרה עד 2024. האם תוך שלושה חודשים כל הצוותים במעונות יהיו עם הכשרות? ברור שלא".
לדברי אלונה דניאל ממטה המאבק למען הילדים, השינוי חייב להיעשות גם בגני עירייה. "כדי להתחיל להבריא את המערכת הזו צריך לפעול להפחתת כמות הילדים בכל קבוצת גיל לפחות בעשרה. לא ייתכן מצב של גן עם 30 ילדים ויותר, ועם שתי נשות צוות. המדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולמצוא את התקציבים. במקביל, מאחר שאין מספיק סייעות במערכת, אנחנו מציעים גם לקדם שנת שירות או עבודה מועדפת. המדינה תכשיר במשך כמה חודשים את אותן צעירות ושאר התקופה תיחשב לשנת שירות. מדובר ב־30 אלף בנות שיוכשרו וימלאו את המחסור האדיר שקיים כיום".
לטענת דניאל, גם את חוק המצלמות יש ליישם בגני עירייה שמיועדים לגילי שלוש עד שש: "לא ייתכן שקרוב ל־80 אחוז מהתיקים בגני עירייה נסגרים מחוסר ראיות. הסיבה לכך היא שעדות של ילד לא מספיקה ואין דרך להוכיח את תלונות ההורים. חוק המצלמות הוכיח שבמעונות זה מוביל להוכחות ולכתבי אישום, ויעילות החוק תוכח לאחר תקופה גם בגני עירייה".
