הפרעות קשב וריכוז

ילד שסובל מ־ADHD ואינו מטופל, נמצא בסיכון גבוה להידרדרות נפשית, נסיגה חברתית, פגיעה בהישגים הלימודיים ועוד. התרופות ל־ADHD אינן ניתנות בקלות, אלא לאחר אבחון מורכב ורב־שלבי. אם אתם חושדים שהילד סובל מהפרעות קשב וריכוז או מהיפראקטיביות, התייעצו עם רופא ילדים.

1 צפייה בגלריה
''
'
(')

בדיקת ראייה

ילדים לא תמיד יודעים יודעים לדווח שהם לוקים בבעיית ראייה, ובכך נגררים פגיעה חברתית, קשיי ריכוז, קושי לראות מה כתוב על הלוח ועוד. איך נזהה קשיי ראייה? כיווץ של עין אחת או שתיהן, שינויים התנהגותיים חריגים, תלונות על כאבי ראש, קושי להבחין בעצמים, קריאה מקרוב מאוד לעיניים, עייפות ושפשוף העיניים בתדירות גבוהה. ההמלצה היא לקחת את הילד לבדיקת ראייה לפני תחילת כיתה א', גם אם הוא אינו מתלונן וגם אם אינכם סבורים שקיימת בעיה כלשהי. מומלץ לחזור על הבדיקה אחת לשנה.

שעות השינה

אחד הקשיים המרכזיים במעבר מהחופש לשנת הלימודים הוא החזרת השעון הביולוגי ללו"ז השינה התקין. לשם כך כדאי להימנע מחשיפה למסכים לפחות שעה לפני השינה ולעבור לפעילות שקטה. כדאי להפחית מאכלים ומשקאות ממריצים כשעתיים לפני השינה, בעיקר כאלה הכוללים קפאין או הרבה סוכר. מספר שעות השינה המומלץ לילדים הוא 9 עד 11 שעות ביממה, ולבני נוער 8 עד 10 שעות ביממה.

התאמת ילקוט

בוחרים ילקוט? חוץ מהמיתוג חשוב לוודא שהילקוט מגיע עם רצועות כתף רחבות, מרופדות וניתנות לשינוי אורך ושיש ריפוד באזור הגב למניעת עייפות ונזקים מצטברים. עיקר משקל הילקוט צריך להימצא מול מרכז הגב, ולא נמוך יותר (למשל מול האגן). ולסיום, חשוב לוודא שמשקל הילקוט לא יעלה על 15 אחוז ממשקל גופו של הילד.

ישיבה נכונה מול מחשב

ישיבה לא נכונה מול המחשב עלולה לגרום לכאבים ולבעיות אורתופדיות רבות. הקפידו שהגבול העליון של מסך המחשב יהיה בגובה העיניים, ובמרחק 75-55 ס"מ מהפנים. גובה המקלדת צריך להיות בגובה המרפקים, בעוד הזרועות נמצאות בצידי הגוף והאמות מונחות על השולחן או על משענות הידיים.

טיפול מונע לאסתמה

בתחילת הלימודים ישנה עלייה תלולה בתחלואה נשימתית ושיעור גבוה מאוד של התקפי אסתמה. זאת משום שהילדים נחשפים לסביבה חדשה שכוללת וירוסים ואלרגנים וסובלים פעמים רבות מלחץ נפשי. על פי ההנחיות, ילדים חולי אסתמה צריכים לחזור וליטול את הטיפול המונע במשאפים המכילים קורטיקוסטרואידים עוד לפני תחילת הלימודים. זאת בשונה מהטיפול במשאפי ונטולין (מרחיבי סימפונות), שבהם משתמשים רק בזמן התקף.


הכותב הוא מומחה לרפואת ילדים, רופא ספורט ותעופה והכתב הרפואי של ynet