מדד המחירים לצרכן, שכולל גם את מדד מחירי השכירות, צפוי להתפרסם מחר – על פי הנתונים האחרונים שכר הדירה ממשיך לטפס – והצפי הוא שמגמה זו תימשך. על רקע הנתונים העגומים, בדיקה שערכה עבור "ממון" חברת דיפרנט, המבטחת את שכר הדירה עבור בעלי נכסים המשכירים דירות, מגלה כי בחודשיים האחרונים יותר משכירים פנו לבתי המשפט כדי לפנות שוכרים מהנכסים. בדיפרנט מציינים כי אחת הסיבות לכך היא העובדה שאותם שוכרים מתקשים לשלם את שכר הדירה החודשי, על רקע העלאות הריבית שהובילו להתייקרות המשכנתאות – מה שגרם לבעלי הדירות לגלגל את ההתייקרות לשוכרים.
מהנתונים עולה כי בחודש יוני השנה חלה עלייה בתביעות לפינוי מושכר בשיעור של 38% לעומת יוני אשתקד, ובחודש יולי נרשמה עלייה של 11% לעומת אשתקד. לדברי מנכ"ל דיפרנט אלעד שריקי, מדובר במגמה שהחלה בשנת 2022, שנמשכת ביתר שאת גם השנה. הבדיקה התבססה על נתוני מערכת "נט המשפט", השייכת לבתי המשפט בישראל, לגבי תביעות שהוגשו על ידי בעלי דירות נגד שוכרים בבקשה לפינוי נכס מושכר לאחר שאלו הפרו את תנאי חוזה ההשכרה ולא עמדו בתשלומים.
הנתונים מצביעים על כך שבשנת 2022 לבדה הוגשו 3,272 תביעות לפינוי מושכר, המהוות עלייה של 27% לעומת שנת 2021. בינואר 2023 התביעות לפינוי מושכר עלו ב־14% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מ־276 תביעות ל־320 תביעות. בפברואר השנה חלה עלייה של 25% לעומת 2022, מ־194 ל־260 תביעות. במארס 2023 כמות התביעות נשארה כמו במארס אשתקד (266), ובאפריל 2023, עקב החגים, כמות התביעות ירדה ב־53% ל־151 תביעות.
עלייה רצופה
בחודשים האחרונים חלה עלייה מתמדת: במאי עלו התביעות לפינוי מושכר ב־4%, מ־268 ל־279 תביעות; ביוני, כאמור, חלה עלייה של 38%, מ־247 ל־340 תביעות לפינוי מושכר; וביולי נרשמה עלייה של 11%, מ־236 ל־263 תביעות. "אנחנו בהחלט מרגישים השנה את מגמת העלייה בפניות של בעלי דירות לבית המשפט לצורך פינוי מושכר, וזה נובע ממספר סיבות", מסביר שריקי.
לדבריו, בין היתר מדובר באי־תשלום שכר הדירה, הפרות של הסכמי שכירות, אי־פינוי במועד והפרעות לשכנים. "נראה כי קיימת עלייה מתמדת בכמות התלונות שאנו נאלצים להתחיל בגינן טיפול משפטי", הוא מוסיף. "מדובר בבעלי דירות שמעולם לא נתקלו בבעיות עם דיירים, ופתאום עכשיו החלו להתעורר בעיות. אנחנו רואים זאת בעיקר בקרב משפחות שמתפרקות ויחידים ששוכרים דירות גדולות מעבר ליכולת שלהם".
על פי נתוני דיפרנט, 1 מתוך 10 בעלי דירות חווה אובדן הכנסה בגלל שוכר שלא שילם שכר דירה או סירב להתפנות. בעקבות כך הנזק המצטבר לבעל הנכס יכול להגיע למעל 50 אלף שקל. סיבות נוספות שהסבו נזק כלכלי לבעל נכס הן עזיבה באמצע חוזה, מחלוקת בין השוכר למשכיר (סכסוכים, חשבונות, תיקונים בדירה ועוד) וסרבנות (הדייר נשאר בדירה ומסרב לצאת ממנה אף שאינו משלם).
אין שקט
שריקי מוסיף כי "בשנה האחרונה התחלנו להיתקל לראשונה במקרים שבהם בעלי הדירות מעוניינים למכור את דירותיהם עקב הקושי שלהם להתמודד עם הגורם האנושי - השוכרים. הקושי הזה נובע בעיקר מהפער בתפיסה שלפיה השקעה בדירה היא השקעה פסיבית, אבל אז מגיעות הבעיות עם השוכרים וההשקעה הפסיבית הופכת לאקטיבית. בעיה עם השוכרים עלולה לגרום, מעבר לפגיעה בכיס, גם לפגיעה בשגרת חייו של בעל הדירה ובמצב רוחו".
כך לדוגמה, מתאר שריקי: "יש לנו בעל דירה שקיבל מספר תלונות מהשכנים על כך שהשוכרים מרעישים ומלכלכים את הבניין. לאחר שהוא העיר על כך לשוכרים, הוא מצא עצמו מותקף ומאוים על ידם, והם אף החלו להרוס את הדירה. דוגמה נוספת היא של אישה שירשה שתי דירות, ובשלב מסוים החלו להיווצר מחלוקות בינה לבין השוכרים באחת הדירות, והיחסים עימם הידרדרו עד כדי הטרדות, איומים ואי־תשלום דמי השכירות. האירוע השפיע עליה כל כך, עד שלבסוף היא החליטה למכור את שתי הדירות ולהשקיע את כספה באפיק אחר".
בעייתיים סדרתיים
עו"ד יהלי בר־גיל, מומחה לענייני ליטיגציה אזרחית ואכיפת חיובים והיועץ המשפטי של דיפרנט, מוסיף כי "הקושי הגדול ביותר הוא ההתמודדות עם שוכרים המוגדרים בעייתיים באופן סדרתי, שלא משלמים שכר דירה בנכס אחד ואז עוברים לנכס שני וגם שם לא משלמים. מדובר בשוכרים מנוסים, שיודעים כמה זמן אפשר לא לשלם עד שהמשכיר יפנה להליך פינוי ותוך כמה זמן ניתן לפנות אותם. ברוב המקרים הם לא יענו לטלפון וימתינו לפסק הדין. כשאני פונה אליהם הם אומרים לי במפורש: 'אתה לא תפנה אותי מהנכס, יש לי עוד שלושה חודשים'".
לדבריו, "כאשר בעל נכס מחליט לפנות להליך פינוי השוכרים, עליו לבצע הליך משפטי שלוקח בין 60 ל־90 יום. גם אם הדיון המשפטי מסתיים בפסק דין של פינוי, הדייר יכול להחליט שהוא לא מתפנה, ואז צריך לפנות להוצאה לפועל, הליך שיכול לקחת עוד כ־45 יום בממוצע, ואפילו עוד כ־3.5 חודשים אם השוכרים יסרבו לשתף פעולה".
"השאירו חובות"
דוגמה לכך מספק חיים, תושב אשדוד ומשקיע נדל"ן, בעל דירה בדימונה ושתי דירות נוספות באופקים. "בדירה בדימונה היו לי בעיות ממש קשות עם הדייר", הוא מספר. "הוא נהג לשלם באמצעות העברה בנקאית ולכן לא היו צ'קים, ובשלב מסוים הוא לא שילם שכירות במשך חצי שנה, סירב לפנות את הנכס, לא יצר קשר ולא ענה לי אחרי שחסם אותי בווטסאפ. כאשר הוגשה תביעה לפינוי ונפתח תיק בהוצאה לפועל, הוא לא הגיע לדיון. בסופו של דבר, לאחר שהפינוי צלח, הוא השאיר חובות ארנונה וחשמל ואת הדירה במצב מזעזע".
"החלטתי למכור את הדירה בדימונה ולהשאיר את הדירות באופקים", ממשיך חיים. "מדובר בדירות קטנות, אז התחלופה יחסית גבוהה, הצעירים ששוכרים ממצים את המגורים בנכס די מהר בגלל הגודל. שכר הדירה באזור עמד לפני שנה על כ־1,800 שקל וכיום טיפס ל־2,000 שקל בחודש. ניסיתי להעלות את שכר הדירה ב־400 שקל", הוא מודה, "אבל אף אחד לא התקשר. כשהחזרתי את הסכום ל־2,000 שקל בחודש התחיל זרם טלפונים ותוך יומיים סגרתי עסקה".
מ', בעלת דירה ברעננה שהושכרה תמורת כ־5,400 שקל בחודש, מספרת כי דיירים שהשכירה להם את הנכס הפרו את תנאי החוזה בכך שהכניסו לדירה שני כלבים, הסתכסכו עם השכנים ופתחו עסק בחניית הבניין למיון דואר. "לא רצינו לחדש להם את החוזה לאחר שהוא הסתיים, אולם הם לא רצו להתפנות", היא אומרת. "למרות שעורך הדין שלנו שוחח איתם, תגובתם הייתה – 'תתבעו'. בעזרת דיפרנט הגשנו תביעת פינוי, והם בתגובה היו צריכים להגיש כתב הגנה, אך לא עשו זאת. השופט פסק לטובתנו, והשוכרים היו צריכים לשלם על נזקים בדירה, כגון שבירת דלת, וכן היו צריכים להוכיח כי שילמו את תשלומי החובה כי התברר שלא שילמו ארנונה. בעקבות המקרה, החלטנו בשלב זה לא להשכיר את הדירה".
