1. כשאתה נשוי 300 שנה, יש ויכוחים שאפילו בזמן אמת אתה לא מבין על מה הם בעצם. בשבוע שעבר אפרת ואני היינו בכנרת. המים היו נעימים, היה בלתי אפשרי לצאת מהם. בשלב מסוים, עבר לידינו מישהו עם סאפ. אפרת סימנה לי להסתכל עליו. לא הבנתי למה. היא עשתה תנועות ידיים מוזרות. גם אותן לא הצלחתי לפרש. בסוף היא לחשה בצעקות: הוא עומד הפוך עם הסאפ. היינו קצת רחוקים, אז לא ממש הבנתי מה היא אומרת. "תראה את החבלים האלה, שנועדו להחזיק שתייה", היא הסבירה בלחישות הצעקניות שלה, "הם אמורים להיות מאחוריו. הוא עומד הפוך".
2. "גבר", צעקתי לאיש על הסאפ.
"שתוק! מה אתה עושה", אפרת לוחשת לי.
"מה הבעיה, אני מתקן אותו".
"לא! שלא תעז!"
גם אם שקלתי לחדול מלהעז, היה מאוחר מדי. הגבר על הסאפ כבר הסתובב.
"מה קורה?" הוא שאל.
"אתה עומד הפוך".
"הפוך?"
"כן, אתה צריך להסתובב עם הפנים לצד השני".
"לא, לא", הוא השיב לי, והראה לי שבעצם הוא עומד נכון, והשפיץ או סנפיר או וואטאבר שקוראים לזה, למטה, נמצא מאחוריו, ורק החבלים אצלו נמצאים מקדימה. הבחור המשיך לחתור אל האופק, ואז פרץ הוויכוח הלא־עד־הסוף־ברור ביני לבין אפרת. היא טענה שאני דפוק שהערתי לו. אני טענתי שאם כך, היא דפוקה שהיא אמרה לי שהוא עומד הפוך. "אבל מה אתה אומר לו? זה לא עניינך". "אם זה לא ענייני, למה את אומרת לי?" "כי אתה בעלי", אפרת ענתה.
"אבל האיש על הסאפ לא".
"לכן לא אמרתי לו".
"אבל התעסקת באיך הוא חותר. הרי תביני", המשכתי, "מה אכפת לי אם הוא הפוך? זו אינפורמציה חסרת חשיבות, אלא אם כן אני משתמש בה. את השתמשת בה בכך שאמרת לי, ואני השתמשתי בה בכך שאמרתי לו".
הוויכוח לא התקדם, אבל הבחור בסאפ כן. הוא הגיע אלינו שוב. "מה קורה, אחי?" שאלתי. "רציתי רק שתדע שאשתי היא זו שחשבה שאתה הפוך, אני רק אמרתי לך".
"אתה לא חנוך דאום?" הבחור שאל. "מצחיק", אמרתי לו. "דומה, אבל לא. כולם חושבים". בשלב זה צללתי אל הקרקעית.
3. בשבוע שעבר כתבתי סטטוס שמגנה אלימות, אבל מסביר בפירוט למה יוזמת ההידברות של מפלגתו של סמוטריץ', שקרא בעבר פחות או יותר לגרש את ניר אורבך מבית הכנסת, מעידה על חוסר מודעות מטורלל. אי־אפשר לתקוף במושב הקיץ את כל הערכים שחשובים לציבור הליברלי, כולל את היכולת להתגונן בבג"ץ, ואז לבוא בפגרה לתל־אביב ולהכריז "אנשים אחים אנחנו". זו פשוט לא הדרך. כשעה לאחר מכן, בתגובות לסטטוס העליתי גם סרטון שבו ראו אלימות נגד אחת הפעילות, והדגשתי שוב ובנפרד שבלי קשר לדברים שכתבתי, האלימות הזו כלפיה דוחה ומקוממת. זה לא הפריע לכמה מהפעילים הבולטים של תומכי הרפורמה להעלות סטטוסים שאומרים שאני תומך באלימות. באופן אישי, ההשמצות לא ממש הזיזו לי, אבל כן ציערו אותי מאוד ברמה הלאומית, כי זה חידד לי את ההבנה שזו האווירה. שזו הרמה. וזה חידד לי עוד נקודה שלדעתי אנשי הקואליציה לא מבינים: באקלים הנוכחי גם דברים שבעבר היו עוברים איכשהו, לא מתקבלים בשקט.
4. קחו לדוגמה את ההצעה של סילמן לרחצה נפרדת לפי שעות במעיינות. אני לא עד הסוף מכיר את פרטיה ובאופן עקרוני לא מתלהב ממנה, אבל אני מגיע ממשפחה שהקפידה על רחצה נפרדת, ולכל הפחות יכול להבין את הרצון להתייחס לנושא, ונדמה לי שבעולם סבלני שאין בו חשש חילוני אותנטי ממדינת הלכה, יכול להיות שאפשר היה, מתוך רצון טוב של הצדדים, לייצר פתרון מוגבל לאנשים דתיים - ובעיקר לנשים דתיות - נניח, לתקופת בין הזמנים ובשעות מסוימות, כך שתהיה להן אופציה ליהנות ולהתרחץ בנפרד. במקביל, אפשר היה, נניח, להסכים על הוספת תחבורה ציבורית בשבת באזורים חילוניים. כלומר, לצאת מהעימות הבלתי פוסק ולקיים איזו פתיחה עדינה של הסטטוס קוו, בהבנות ובאמפתיה הדדיים וביצירת אמון. כל זה יכול לקרות בעולם נורמלי. אבל אנחנו לא חיים בעולם כזה. אנחנו חיים בעולם שבו שר המשפטים, שבוע לאחר הבחירות, מצהיר שינסה לחוקק הכל ובאופן חד־צדדי, כולל לנסות לשנות את השיטה כך שבג"ץ לא יוכל לפסול את השינויים שיחולל. ובעולם כזה אף אחד לא רוצה לשמוע אפילו על הרעיונות האלה של סילמן, שנראים מיד חלק ממזימה כפייתית גדולה.
5. אז הממשלה חותרת על הסאפ, לטעמי בכיוון ההפוך, ואנחנו מתווכחים ברקע בוויכוח חסר תקנה. אבל כדי לסיים בטוב, הנה הודעה שקיבלתי בווטסאפ בשבוע שעבר, לאחר שהפניתי טור לאחינו החרדים: "היי חנוך. קוראים לי (השם שמור במערכת) ואני בחור חרדי בן 23 שמשרת בשירות לאומי ביחידת הסייבר של משטרת ישראל, דרך ארגון 'חברים' בתוכנית 'מעלות'. קראתי את הטור שלך, ורציתי לומר לך שאני מבין אותך ואת התסכול. אני גם חושב שהפוליטיקאים החרדים לא מייצגים את הדור החרדי הצעיר. לדוגמה, בקבוצה שלי יש 25 חבר'ה חרדים מהמיינסטרים החרדי, מהישיבות הכי טובות ומכל החסידויות, שמשרתים בשירות לאומי בתוכנית 'מעלות'. לכן אני חושב שמין הראוי שתדגיש את הדברים ותכתוב גם על הצד הזה, כדי שעוד ועוד צעירים חרדים ייחשפו לזה ויבואו גם".
שבת שלום.
