כצפוי, חברת דירוג האשראי פיץ' לא הורידה את דירוג האשראי של ישראל, אולם היא מציינת בדוח שפירסמה אתמול אזהרה מאי־היציבות הפוליטית ואי־היציבות הביטחונית בישראל בעת הזאת, וכן מהגידול בגירעון. אין בדוח, בשלב הזה, הודעה שדירוג האשראי של ישראל צפוי לרדת בקרוב. לפי הודעת החברה, הדירוג ימשיך לעמוד ברמה של +A והתחזית על "יציבה".
על פי החברה, הורדת דירוג עלולה להתרחש אם ייפגע "החוסן המוסדי" כתוצאה מ"רפורמה אשר תחליש את פיקוח המערכת המשפטית ותביא להשפעה שלילית על המדדים הכלכליים והפיסקליים", כך לדברי כותבי הדוח.
עוד ציינו בדוח כי הורדת דירוג עשויה להתקיים גם בעקבות עלייה ביחס החוב הממשלתי לתוצר, הנגרם מהגדלה מתמשכת של הגירעון או צמיחה כלכלית נמוכה מהצפוי. כמו כן, התממשות סיכונים אשר יגרמו להשפעה מתמשכת ורצינית על הכלכלה והמסגרת הפיסקלית עלולים גם כן להביא להורדת דירוג.
מצד שני, החברה מציינת כי העלאת דירוג עשויה להתרחש במידה שתירשם הפחתה ביחס החוב הממשלתי לתוצר, לרמה הקרובה לזו של מדינות המדורגות AA, לדוגמה על ידי צמצום מתמשך של הגירעון, מה שלא קורה לפי שעה - אלא להפך; או במצב שבו יפחתו משמעותית הסיכונים הפוליטיים והביטחוניים.
עוד ציינו כותבי הדוח כי על אף שהתוכנית המקורית לשינויים במערכת המשפטית רוככה, היא עדיין נותרה שנויה במחלוקת במידה רבה וההתנגדות האזרחית והפוליטית נגדה עדיין גדולה. בין השאר ציינו שהכנסת כבר העבירה חקיקה שמונעת מבית המשפט העליון לבטל חקיקה על בסיס עילת ה"סבירות", וכעת הממשלה רוצה גם לשנות את תהליך המינויים של הוועדה לבחירת שופטים.
סוכנות הדירוג ציינה כי היא מאמינה שלשינויים במערכת המשפטית עשויה להיות השפעה שלילית על דירוג האשראי של ישראל, במידה שהיחלשות האיזונים והבלמים של המוסדות תוביל לתוצאות מדיניות גרועות יותר או לסנטימנט שלילי מתמשך של משקיעים.
עוד מציינת סוכנות הדירוג כי מדינות שהעבירו צעדים דומים לצמצום האיזונים והבלמים של המוסדות, ספגו היחלשות משמעותית ב"מדדי הממשל של הבנק העולמי", שמהווים למעשה משתנה בעל המשקל הגבוה ביותר בהחלטה על דירוג האשראי של המדינה. כעת, ציינו בסוכנות הדירוג, ההשלכות על מדדי הממשל של ישראל אינן ברורות, אך לא סביר שהצעדים הנוכחיים יובילו ליציאה מהותית של כישרונות והון ממגזר ההייטק.
אזהרת גירעון
החברה מציינת כי התקציב של ישראל מכוון לגירעון ממשלתי של כ־1% מהתמ"ג ב־2023. עם זאת, מגמת הירידה בהכנסות המדינה (ירידה שנתית של 4.5% לחודשים ינואר-יוני 2023) מצביעה על רמת גירעון הקרובה יותר ל־1.6% ב־2023 ול־2.8% ב־2024. ירידה בתקבולי המס משקפת חזרה למגמות ארוכות טווח לאחר שנה יוצאת דופן ב־2022, שנתמכה על ידי תשואות בשוק ההון ושוק נדל"ן משגשג. תקציב 2023 כולל תוספות שכר במגזר הציבורי שיתפרסו על פני 6 שנים, עם עלייה מתונה של 1.9% בשנת 2023, ומספר ויתורים לשותפים הקואליציוניים של הליכוד, עם גידול בהוצאות לטובת קבוצות בעלות שיעורי תעסוקה נמוכים.
מעבר לתקציבים הנוכחיים, החברה צופה התרחבות נוספת של הגירעון התקציבי לאור לחצים להגדלת ההוצאות והימנעות מהעלאת מסים של הקואליציה. החברה צופה שהגירעון הממשלתי הרחב (לפי הגדרת בנק ישראל) יגדל ל־4% מהתמ"ג ב־2025. כמו כן, יחס החוב הממשלתי לתוצר יתייצב סביב 59% מסוף 2023 לאור התרחבות הגירעון, לאחר ירידה מ־60.7% בסוף 2022. החברה מזהירה כי הרחבה מבנית של הגירעון התקציבי מעבר ל־2024 עלולה לגרום למגמת עלייה בחוב.
תחזית הצמיחה
סוכנות הדירוג צופה שהצמיחה בישראל תסתכם ב־3.1% ב־2023 וב־3% בלבד ב־2024. תחזית הצמיחה מתבססת על הנחה שההשפעה מהשינויים במערכת המשפט תהיה מוגבלת בלבד, אם כי מציינים בסוכנות כי תיתכן גם השפעה משמעותית יותר. הצמיחה מתבססת, לפי החברה, על המשך היצוא מההייטק הישראלי ומהתעשיות הביטחוניות, וכן מהגידול באוכלוסייה. עוד ציינו כי שוק העבודה בישראל עדיין חזק, עם מחסור בעובדים בכל הסקטורים, למרות ירידה משמעותית במספר המשרות הפנויות בהייטק.
עוד מציינת החברה כי היקף הגיוסים להייטק ירד השנה, גם בעקבות אי־הוודאות שנוצרה בעקבות השינויים במערכת המשפט, אבל בעיקר בגלל מגמות גלובליות, שכן גם במדינות אחרות ההשקעה ירדה.
הדולר עולה
מיד לאחר פרסום השער היציג של הדולר אתמול אחה"צ, 3.7240, החל השער לעלות בשיעור חד וחצה את השער של 3.75 שקל והשתווה לשיאו לפני כארבע שנים וחצי. גורמים שונים טענו אתמול כי ספקולנטים מנצלים את אי הוודאות וחוסר היציבות הפוליטית ודווקא לאחר פרסום דו"ח חברת פיץ' שלא הורידה את דירוג האשראי של ישראל משום מה הדולר עלה בשיעור משמעותי במסחר הרציף.
יוסי פרנק, מנכ"ל ובעלים של אנרג'י פייננס לניהול סיכונים פיננסיים: "אני פשוט בהלם איך בנק ישראל לא מתערב ומאפשר לספקולנטים פה לעשות ככל העולה על רוחם. כאשר הבורסה בארה"ב עולה - לא קורה כלום. כאשר היא יורדת - השקל נחלש. כאשר הדולר נחלש בעולם - פה לא קורה כלום. כאשר כמו עכשיו הדולר בעולם מתחזק קצת - פה הדולר מזנק. הגענו כבר ל־3.75 שקל נטו לדולר בעיקר כתוצאה מפעילות של ספקולנטים, שמנצלים גם את השקט בחודשי הקיץ".
