נוכח החרדה והזעם סביב התעללות בפעוטות בגנים נגרפות אל המעגל הנורא גם סייעות וגננות מסורות, שעובדות בתחום רק כיוון שהן חוטאות באהבת־יתר לילדים ולפעוטות. מה לעשות, לפנינו סיפור אופטימי. הילדים קולטים מיד את החום ואת ההקדשה והוריהם מעריכים זאת לעומק. במקרים רבים נוצרת קרבה עם המשפחות שנמשכת עד שהפעוט בעצמו כבר מתמחה בכירורגיית שניצלים.
כזו היא גם חברתנו ציפי קרצ'מר.
את ציפי הכרנו כשבעלינו נפגשו בעבודה בצרפת ושהינו אצלם למזלנו שעות רבות.
בתוך יומיים התגבשה בנו תפילה ממעמקים: אנא, הקב"ה, הנח לנו לחזור בגלגול הבא כבנותיהם של מייק וציפי. יפת תואר, מצניעת לכת, נבוכה ממחמאות, אבל נועדה בכל מאודה לגדל ילדים. תחילה את יעל ואביטל שלה, ואז את ילדיהן ואז את ילדי השכונה שלהם העניקה גן עדן.
למשל, גן העדן של השניצלים.
בכל יום, שבת וחג וחול, עמדה ציפי וטיגנה לבנותיה שניצלים מרהיבים. לקראת צהריים, שבעה ימים בשבוע, שאבה אותה יד נעלמה אל המטבח, לשקוד על שניצלים ולהגיש אותם ישר מן המרחשת, פציחים ונמסים בפה.
המחבת הייתה ישנה ומברזל, השמן - של תירס, המלאכה - כירורגית עד טרלול. בהתקרב ארוחת הצהריים עזבה ציפי בחיפזון, כמו סינדרלה, כל אירוע שהוזמנה אליו. כשקוקיית הזהב הכריזה שבאה העת לשמש בקודש, חגרה ציפי סינר, פרסה את כל החומרים על משטח מבהיק והחלה לפרוס נתחים דקיקים באזמל מיוחד.
ניסינו ללמוד, ציפי נידבה הסברים ברצון, אבל, ליידיז אנד ג'נטלמן, מלאכתנו לא צלחה. או בצרפתית צחה: הכל התחרבש לנו.
כשהשניצלים רחשו נפנתה ציפי לערוך שולחן נסיכותי נוצץ עם מפת בד מעומלנת. את כל אלה עיטרו תועפות זמן ואהבה וסבלנות. הטלפון מת, רעשי רקע הושתקו. בנותינו זוכרות שסעדו שם ומיד הופיעה מולן קערת פטל טרי עם קרם פרש. ציפי ריגלה מראש מה ישמח את הישראליות. פלא שביקשנו אזרחות אצלם בבית?
כשגדלו בנותיה, פתחה ציפי פעוטון קטן ומובחר בביתה שבעיר ליון. הזדמן לנו לראות, פעורות פה, איך נצמדו אליה הקטנים בסוף היום והתנכרו להוריהם. השכונה כולה העריצה את מפעלה, מה גם שהורי הילדים זכו לטעימה אף הם. פול בוקיז? ז'ואל רובישון? הצרפתים המפונקים מבירת הגסטרונומיה ליון לא התפנו להשוואות.
ציפי ומייק שבו לנתניה, ופנו לגדל דור של נכדים. לפני שנה הוזמנה ציפי למשרה מלאה בגן שיזף לילדי טרום־חובה.
נו טוב, עוד סייעת שהחלה לעבוד בגן. סקופ עיתונאי אין כאן. אבל מי שמכיר את הסייעת המיוחדת הזאת, יודע שהידיעה היא עוצמתית. יודע גם שהכוכבים הסתדרו במסילותיהם להשפיע אור וחום על קבוצות קטנטנים בני מזל, הורים וגננות בני מזל גם הם. צריך לקרוא את הברכות ומסרי האהבה שמורעפים עליה מסביב.
וציפי? מעידה שכל צוות הגן הוא כזה. מאושרת כמו בנשף. בכל בוקר מתקשטת כאילו הוזמנה לארמון בקינגהאם. אנו בטוחות שהילדים מבחינים ביום יום חג הזה. העיסוקים רגילים, אבל הכל מחייך.
כששואלים אותה מהן השיטות המיוחדות שלה, היא עונה במילה אחת. אהבה.
והשניצלים? לצערנו אין מתכון, כי ציפי הבינה מזמן ש"את הכירורגיה היומית הזאת אף אחד לא יסכים לבצע". אנחנו מתחננות ללמוד ולו רק את הכירורגיה. אם היא תיעתר, נודיע לא רק לכם אלא גם בארמון בקינגהאם.
בינתיים, אין לה מנוחה. המקרר שלה גדוש שניצלים טריים לכל מי שבא ותובע מעשר. היא עדיין בקשר עם "ילדיה" הצרפתים. כפי ששמרנו אנו עם מורים ומורות אוהבים ויחידי סגולה שזכינו להם.
היום נסתפק בקציצות אישיות של סבתות, לשנת הלימודים המתקרבת אלינו, לכריכים ולארוחות ולזלילה פושעת ישר מן המקרר. ותסלחו לנו, אבל שעת הצהריים מתקרבת ושתינו מוכות רעב קשה מכתיבה ומציפייה אולי תיכנס הביתה ציפי כזאת.
קציצות פרימיום של משפחת קרצ'מר
חומרים:
1/2 ק"ג בשר הודו לבן
1/2 ק"ג בשר הודו אדום
1 בצל גדול, קצוץ דק
2 שיני שום קצוצות
2 פרוסות חלה שרויות במים פושרים, ואז סחוטות היטב
2 ביצים
1 כפית מלח
1 כף רוטב סויה או יותר
פלפל שחור לפי הטעם
2 כפות מים
הרבה פירורי לחם או גריסיני
שמן תירס או חמניות לטיגון
הכנה:
1. קוצצים את הבצל והשום במעבד מזון.
2. מערבבים את שני הבשרים בקערה גדולה ויוצקים עליהם את הבצל. מפוררים פנימה את החלה הסחוטה ומוסיפים את הביצים.
3. מערבבים הכל ומניחים לעיסה לנוח במקרר לפחות 1/2 שעה, שייספגו הטעמים, ושהעיסה תתגבש מעט.
4. יוצרים קציצות לא עבות מדי.
5. מחממים שמן לטיגון בגובה של סנטימטר אחד או יותר.
6. טובלים בפירורי לחם משני הצדדים, מסדרים במגש. ומטגנים משני הצדדים. מלווים בכל מה שהמשפחה או בני הזוג אוהבים.
קציצות עדשים ובצל
הצמחוניות האלה נותנות פייט רציני לכל גרסה בשרית.
חשוב: להעמיד במקרר ללילה את העיסה!!!
חומרים:
1 שקית עדשי “טעם הטבע” מסוננות מהנוזלים. כדאי לשמור את נוזלי הרוטב לכל מרק או תבשיל.
3 ביצים
1/2 כוס אינסטנט קוואקר
2 בצלים מקורמלים במעט מייפל או סילאן
2 ו־1/2 כפות רוטב סויה
2 כפות עלי סלרי טריים, קצוצים דק. אופציה. אפשר להשמיט או להמיר בכל עשב תיבול קצוץ דק. עלים בלבד
מלח ופלפל לטעם
2 כפות מלאות קורנפלור
שמן תירס (מניחים לפחות לשעה במקרר) או אחר, לטיגון
אפשר: כשהקציצות אצלכם בצלחת, לזלוף עליהן מעט מיץ לימון טרי
אם תבדקו במסגרת, תיווכחו שיש שם השתפכות קורעת לב על קטניות משומרות בוואקום. להכנת הקציצות האלה נשתמש בעדשים ירוקות בוואקום כאלה בדיוק.
הכנה:
1. מועכים מעט במזלג את העדשים ומערבבים בכף עם כל החומרים.
2. יוצרים כדורים בידיים בקוטר 2 ס”מ.
3. משטחים אותם מעט.
4. כדאי לתת גם להם לנוח לחצי שעה במקרר.
5. במחבת כבדה מחממים שמן בגובה 2 ס”מ. כשהוא חם מאוד מטגנים שתי קציצות בלבד במרכז המחבת משני הצדדים. אם הבלילה עדיין נוזלית ומתפזרת, מוסיפים לבלילה הנותרת כף גדושה או 2 של קמח רגיל. בוחשים שוב.
אנא שמרו את העדשים!
בין המוצרים הרבים והראויים של חברת שטראוס מסתתרים שלושה יהלומים נפלאים בסדרת "טעם הטבע". חומוס, עדשים ושעועית אדומה, כולם משומרים בוואקום. לשלושתם טעם מפתה, טבעי, ללא חומרי תיבול ושימור, למעט מלח וציר טבעי שנוצר במהלך הבישול (בדיוק קוראת שלחה לנו שאלה מה לעשות עם מי הבישול הסמיכים והעשירים של הקטניות). המנות הן נדיבות והופכות כל מזון לארוחה מזינה בערבוב ובחימום. סלטים, תבשילים, קדירות, מרקים ואף קציצות וטורטיות הופכים למעדנים בעלי גוף. עד הפתיחה הם מסתפקים באחסון על המדף, ובחימום קצר. אנו ממליצות שלא לקבור את הטעם האדמתי הנפלא תחת הר של כמון, חריף והמון עשבים, ולנצל את ההקלה העצומה והחיסכון בזמן ובאנרגיית בישול שהקטניות הרכות מאפשרות. זכרו שהשעועית אינה מתאימה לבישול ארוך. נו, אז מה.
מחיר לשקית של 475 גרם: 11.90־13.90 שקלים
על חמלה וחלומות
“גרגירי חול”, סרט ישראלי חדש, קטן וחמוד, עם לא מעט בעיות בעלילה, שלמרות האווירה הנוגה והאפרפרה שבו ואוסף הדמויות שאף אחת מהן אינה גדולה מהחיים, כולן מטופלות בחמלה וזוכות במהלך הסרט להזדמנות שנייה או לפחות להתחלה חדשה: הזדמנות שנייה להרגיש תשוקה ונאהבת, הזדמנות שנייה לחיות את החיים שעליהם חלמת, הזדמנות שנייה עם אהבת חייך והזדמנות שנייה לייצר מעגל חברים חדש ומסקרן. לא נסגיר מי מהדמויות עוברת מה, כי יש גבול לספוילרים, אבל רק נגיד ששני כהן נהדרת ויוסי מרשק מעולה באופן הבלתי מתאמץ שלו, ושניהם גורמים לכך שהסרט (שוב, לא ענק) מצדיק את 90 הדקות שתיתנו לו.
תהפוכות החיים
“המורה”, ספרו השלישי של הסופר המופלא הזה יצא די מזמן, אבל זו הזדמנות (שנייה) נהדרת להמליץ עליו. מק'קורט הוא דוגמה מפעימה להפכפכות החיים ולהזדמנויות שניות. הוא נולד בברוקלין ועבר עם המשפחה לאירלנד בתקופת השפל הגדול, שם חיו בעוני מחפיר. כשגדל חזר לניו־יורק ושימש כמורה לאנגלית במערכת החינוך הציבורית. בואו נודה, מק'קורט לא חי חיים ענקיים עד גיל 66, וסביר להניח שלא שיער שדווקא אז הכל יתהפך. מגיל מסוים רובנו מאמינים שזה מה שיש לעולם להציע לנו, ולנו לו. אבל אז הוא התיישב לכתוב את קורות חייו, וב־1996 פירסם את ספרו הראשון "האפר של אנג'לה". וזהו. הספר זיכה אותו בפוליצר, תורגם לעשרות שפות, מכר מיליוני עותקים ברחבי העולם והפך לסרט הוליוודי. איש לא ראה את זה בא. סיפורים כאלה מרחיבים לנו את הלב, וצריך קצת מאלה. קריאה מעולה, מהירה, קולחת, מצחיקה ועצובה, לזמן שנשאר מהקיץ.
