הרף הפסיכולוגי של שער 3.80 שקל לדולר נחצה אתמול במהלך המסחר במט"ח, כאשר השער היציג עלה ונקבע על 3.7940 שקל.
להמשך היחלשות השקל בשיעורים ניכרים לאחרונה, ובעיקר בחודש אוגוסט, יש כבר השלכות על תחומים רבים במשק. משקי הבית כבר ספגו הפסדים ניכרים ולמעט היצואנים, למעשה כל המשק יוצא נפסד מהעלייה הניכרת בשערי המטבעות הזרים, בעוד השקל הפך לאחד המטבעות החלשים בעולם בעת האחרונה ולמעשה פוחת בשיעורים משמעותיים לעומת כל המטבעות כמעט.
השפעה גדולה
רק בשבוע האחרון נחלש השקל מול הדולר כמעט ב־3% ומאז ראשית החודש שווי הדולר עלה מול השקל ב־5% והיורו תוסף מול המטבע הישראלי בכ־3%.
מאז הקיץ שעבר מדובר בפיחות משמעותי במיוחד: שער הדולר באמצע אוגוסט 2022 היה 3.24 שקל, דהיינו הוא רשם עלייה 56 אגורות לעומת אתמול, כאשר המשמעות היא עלייה של כ־17%.
להיחלשות השקל יש משמעויות רבות.
התייקרויות: אחת התוצאות הבולטות מעליית שערי המטבעות הזרים היא החשש מעלייה מחודשת באינפלציה, שכן רוב חומרי הגלם והמוצרים הנמכרים בארץ מיובאים. הסוחרים לא יכולים עוד לספוג את עליית שערי הדולר והיורו והם צפויים להעלות את מחירי המוצרים המיובאים לפחות ב־10%-5%. ההתייקרויות הבולטות המיידיות צפויות במחירי מכוניות, מוצרי חשמל, מזון, היגיינה, כל המוצרים המוזמנים מחברות זרות באמצעות אתרי האינטרנט והמחויבים במטבע זר ועוד.
הריבית: הולכות וגוברות ההערכות שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל תיאלץ, בגין עליית שערי המטבעות הזרים והשפעתה על התגברות האינפלציה, לחדש את העלאת הריבית, לאחר הפוגה אחת בהחלטה הקודמת, לאחר עשר העלאות רצופות.
החלטת הריבית הבאה תהיה ב־4 בספטמבר, בעוד פחות משבועיים, ולמרות הירידה הזמנית המסוימת באינפלציה לאחרונה, האנליסטים חוזים שבנק ישראל יעלה את הריבית ברבע אחוז נוסף לשיעור של 5.0%, לעומת רק 0.1% באפריל 2022.
מדובר בעלייה של פי 50 בריבית הבסיסית ובעלייה של יותר מפי 4 בריבית הפריים, שתזנק - אם הריבית תועלה שוב בספטמבר - תוך שנה וחמישה חודשים בלבד משיעור של 1.6%, שהיה שיעור השפל אי פעם, לשיעור של 6.5%.
המשכנתאות: כתוצאה מעליית הריבית יעלו גם ההחזרים על המשכנתה הממוצעת של משק בית. בתשלומי המשכנתה התוספת תוך 17 חודשים תהיה של יותר מאלף שקל בחודש, שהם 12,000 שקל בשנה. כל הלוואה תתייקר בעשרות אלפי שקלים ובהלוואות גדולות לטווח ארוך מדובר אף בתוספת עלות של 200-100 אלף שקל לאורך תקופת ההלוואה.
הנכסים וההלוואות: מי שיש להם נכסים דולריים, למשל פיקדון דולרי בבנק, הרוויחו בחודשים האחרונים הרבה כסף, שלא היה צפוי. ההשקעה הייתה טובה בהרבה מאשר בשוק המניות ובוודאי מפיקדון שקלי.
מי שמחזיק שקלים רבים – כספו איבד מערכו יותר מ־15% בתוך שנה בלבד. בעלי דירות שמשכירים בחו"ל וממירים את שכר הדירה שהם מקבלים לשקלים – הרוויחו כמובן.
הנופשים בחו"ל: משפחה בת 5 נפשות שיצאה לאירופה או לארה"ב ל־10-7 ימים, הוציאה קרוב לוודאי על כרטיסי הטיסה, שכירת רכב, בתי מלון, קניות, מסעדות, טיולים וביקור באתרים בעת השהייה בחו"ל וכדומה כ־35-25 אלף שקל.
אם נעשה את החישוב לפי הוצאה של 30 אלף שקל, לעומת הקיץ של שנת 2022 עלתה החופשה הזאת השנה לפחות בעוד 4,500 שקל.
התעשיינים והיצואנים: הם המרוויחים הגדולים מהזינוק בשערי הדולר, היורו, הלירה שטרלינג, הפרנק השווייצרי והמטבעות האחרים. עלייה של 15% בהכנסות וברווחים, בעת המרת המטבעות הזרים לשקלים, פירושם רווח נוסף של מאות אלפי שקלים וגם מיליוני שקלים, תלוי בהיקף עסקת היצוא.
מה הלאה?
רבים שואלים אותנו בימים האחרונים לגבי עצות בדבר רכישת מטבעות זרים מראש לקראת טיולי תקופת חגי תשרי.
אין כאן כמובן עצה ברורה. מי שיקנה כעת את הדולרים או היורו עשוי להרוויח אך גם עלול להפסיד, תלוי מה יקרה בהמשך לשערי המטבעות הללו לאור ההתפתחויות בישראל.
בכל מקרה, המומחים אומרים כי העלייה המשמעותית בתקופה האחרונה בשערי המטבעות הזרים מול השקל הנחלש היא תוצאה של אי־הוודאות הפוליטית בישראל על רקע החקיקה המשפטית, חשש מירידה בדירוג האשראי, ההרעה בתחום הביטחוני, תוך ריבוי הפיגועים ביו"ש ובתחומי הקו הירוק, המשך המחאה ברחובות, תוך סירוב חיילי מילואים להמשיך בהתנדבותם בצה"ל, ומצב מדיני מידרדר מול מספר מדינות בעת האחרונה ובראשם ארה"ב.
רגיעה בתחומים הללו תרגיע במהרה גם את שוק המט"ח הסוער.
