החופש הגדול עומד להסתיים, אבל ההוצאות הרבות למימון הבילויים והחופשות עם הילדים נשארות איתנו. מתברר שלא מעט הורים מתקשים לממן מההכנסה השוטפת את ההוצאות הגדולות בקיץ ומבקשים הלוואה מהמעסיקים.
בחודש יולי האחרון נרשם שיא של חמש שנים בגובה ההלוואה שנטלו העובדים במשק ממעסיקיהם. ההלוואה עומדת על סכום ממוצע של 9,850 שקלים. זה נתון שמשקף עלייה בשיעור של 9% לעומת מה שהיה בשנה שעברה.
בנוסף, מתברר נתון לא מעודד במיוחד. 30% מנוטלי ההלוואה השנה טרם סיימו לפרוע את ההלוואה הקודמת שנטלו מהמעסיק. מדובר בעלייה של 6% לעומת אשתקד.
אצל משתכרי שכר מינימום הבעיה מחריפה ומדובר בכ־38% שעדיין לא החזירו את ההלוואה הקודמת.
את הנתונים מספקת חברת עוקץ מערכות, העוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם.
הנתונים מתבססים על ניתוח השוואתי של 6,205 תלושי שכר שהופקו לעובדים בגין עבודה בחודש יולי, המועסקים ב־192 חברות במגזר הפרטי.
חלופה לבנקים
חיים מולכו, מנכ"ל עוקץ מערכות, מציין כי "לאור הזינוק בשיעור הריבית, הפכו המעסיקים לחלופה עדיפה לנטילת הלוואה על פני הבנקים ושאר הגורמים המממנים, אולם מדובר על בור שיש לו תחתית ואנו קרובים להגיע אליו, הן מבחינת המעסיקים והן מבחינת העובדים שקורסים תחת נטל ההלוואות".
על פי הסקר במהלך חמש השנים האחרונות, חלה עלייה רציפה בגובה ההלוואה שנטלו כלל העובדים, בכל מדרגי השכר לצורך מימון הוצאות החופש הגדול. כך למשל, בקרב משתכרי שכר מינימום, גובה ההלוואה מהמעסיק עמד ביולי 2018 על 3,450 שקל. ביולי 2022 גובה ההלוואה עמד על 3,700 שקל, ואילו השנה סכומה זינק ל־3,850 שקל. מדובר בעלייה של 7% בתוך שנה.
עלייה בשיעור של 12% בגובה ההלוואה נרשמה גם בקרב מקבלי שכר שמגיע עד ל־7,000 שקל. הם נטלו הלוואה ממוצעת בסך 4,650 שקל. עלייה דומה נרשמה גם בקרב מקבלי השכר של עד 10,000 שקל ברוטו, שנטלו הלוואה ממוצעת של 8,400 שקל. עובדים שמשתכרים עד 15,000 שקל נטלו הלוואה בגובה 10,950 שקל, עלייה של 8%. עובדים שמשתכרים עד 17,500 שקל נטלו בקיץ הלוואה ממוצעת של 13,000 שקל, עלייה של 7% לעומת אשתקד.
עוד עולה מן הסקר, כי גובה ההלוואה שנטלו השנה עובדים שמרוויחים שכר גבוה של מעל 30 אלף שקל, עומד על 16,400 שקל - עלייה בשיעור של 5% מהנעשה בשנה שעברה.
מולכו מסביר את התופעה ההולכת ומתרחבת של הלוואה מהבוס: "לרוב, הריבית שגובים המעסיקים מהעובדים בגין הלוואה, נמוכה יותר מזו שמוצעת להם מהבנק או מגורם מממן אחר, לעיתים בפער משמעותי שמגיע לעשרות אחוזים. גל עליות הריבית בשנה האחרונה, הפך חלופה זו לאטרקטיבית. במקביל, ישנם לא מעט מקרים שבהם הדלת לקבלת הלוואה מגורם בנקאי או מוסדי נטרקה לעובד והמעסיק מהווה עבורו לא פחות מגלגל הצלה פיננסי. לצד זאת, גם המעסיק מפיק מכך תועלת שכן מתן ההלוואה מגדיל את הלויאליות של העובד לארגון".
לדברי מולכו, "המציאות מלמדת כי הביקוש להלוואות מהמעסיק חוצה ענפים, החל מתעשייה לסוגיה, המשך במסחר ושירות, וכלה גם בעובדי הייטק שנקלעו למצוקה תזרימית".
עו"ד הילה אהרוני המתמחה בדיני עבודה מסבירה כי "הכוונות של המעסיקים טובות, אולם עליהם להגן גם על עצמם. עליהם לדעת, בין היתר, כי חוב של עובד למעסיק מותר לניכוי מהשכר רק אם קיים אישור בכתב ולכן בכל הלוואה יש לערוך הסכם בכתב עם פרטי ההלוואה, וכן לציין שניתן לנכותה מהשכר לפי חוק הגנת השכר".
