לא קלה הייתה הדרך עד לראיון של אילה חסון עם שר החינוך, ב"שבע" של "כאן". כדי להגיע לשם היה צריך, כמדי יום, לשרוד את כל הסוגים והמינים של גידופי הפרקליטות, בין אם בטענות שמחזיקות מים כלפי ארגון בעייתי מאוד או בהתנפלות חסרת אבחנה וסטייל המנוגדים לחלוטין לעקרונות השידור הציבורי. הסנאטור הרומאי קאטו היה נוהג לסיים כל נאום בדרישה להשמיד את קרתגו, אבל יחסית לחסון וחייליה במלחמת הקודש מדובר באישיות מתונה ועניינית.

1 צפייה בגלריה
חופשה באולפן. "שבע"
חופשה באולפן. "שבע"
(חופשה באולפן. "שבע")

אם זה לא מספיק, לשיחה עם השר יואב קיש קדם "דיון" בציוץ גזעני ודוחה של אבינועם ברוג. ובמילה "דיון" הכוונה היא ליום עיון שלם, שבו כולם מגנים, סולדים, מזדעזעים ומשתוממים מאמירה נבזית של אדם חסר כל חשיבות ציבורית. סליחה: בכל זאת מדובר באחיו של אהוד ברק, הסדין האדום של תומכי השלטון והאשם בכל צרותיו. מן הסתם גם אחיו מסייע בידו להגשים את חזון אנשי הלטאות היבשות, או איך שלא קוראים למיזם שבאמצעותו ברק שולט בגלקסיה לשיטת הנרקומנים של הקונספירציות.
כמובן שדמות כמו עו"ד כנרת בראשי לא הייתה זקוקה ליותר מזה: בהינתן האות היא טענה בתוקף שגם ברק גזען, והאקדח המעשן כמו האיש של מרלבורו הוא ההתנצלות שלו בפני עדות המזרח בשם תנועת העבודה. לאחר הלוגיקה המאלפת הזו, ובעוד המגישה מנסה למזער נזקים בלא הצלחה, בראשי התעקשה לקבוע שהאחים ברוג/ברק ינקו גזענות מהבית. מאסתר וישראל מנדל ברוג ז"ל לא נמסרה תגובה.
ואז, בתום 30 שנות אייטם שראוי לחצי דקה גג וגם זה כי אוגוסט, יצאה הבשורה מהאולפן: השר קיש סיים את חופשתו באיים המלדיביים. אומנם נותרו שמונה ימים לפתיחת שנת הלימודים ועדיין קיים חשש כבד לשביתה בבתי הספר העל־יסודיים, ואין במשרד מנכ"ל קבוע אחרי שהטייס שהיה שם הפעיל את כיסא המפלט, אבל למה שזה יפריע לשר להתרשם מקרוב מהחופים המרהיבים. אז תהיה שביתה בתיכונים: זה לא מפריע למשק וגם ככה לא נשאר הרבה מהדור שישב כל כך הרבה זמן בבית בעידן הסגרים.
אלא שקיש ידע היכן יוכל לנחות ברכות: חסון הייתה שוות נפש לביקורת והסבירה שאפילו עיתונאים מוצאים זמן למנוחה מדי פעם, כאילו שזאת השוואה רלוונטית. מצד שני, אמת דיברה: לפי איך שהריאיון אמש התנהל, והפער הבלתי נסבל בין הטון האדיש מול קיש לעומת חמת הזעם בשאר חלקי התוכנית, נראה שחסון אכן יצאה לנופש. אומנם הלוקיישן לא יפה כמו המלדיביים, אבל לפחות לא היא זאת שמשלמת.



שלשום שודרה במהדורה של "קשת" כתבה שבה אלמז מנגיסטו ערכה "עימות" עם ד"ר היידי פרסלר, והטיחה בה שהיא זאת שדרסה והפקירה למוות את רפאל אדנה ז"ל. אלא שכבר בכתבה צוין שהתיק נגדה נסגר כיוון שאמא של פרסלר נהגה ברכב והיא החשודה במעשה הנורא, כלומר לטענות הקשות של מנגיסטו לא היו שום תימוכין. אם נותר איזשהו ספק בא אמש אייטם של גיא פלג, באותה מהדורה, שהבהיר: התיק נגד פרסלר נסגר מחוסר אשמה בזכות ראיות מוצקות. הכתבה של פלג התמקדה בהשחתת המרפאה של פרסלר ובאיומים המחליאים שהיא סופגת. זה לא קשור לכתבה של מנגיסטו, אבל תהא זאת תזכורת עצמית לחדשות ערוץ 12: פופוליזם הוא לא רק סכנה פוליטית.