בהופעות של להקת אלג'יר היו הרבה רגעים מטלטלים, מעיפים ומצמררים, אבל רק אחד היה כל הרגעים האלה יחד: כשגבריאל בלחסן ז"ל עלה לשיר את 'בתוך הצינורות', השיר שהוא הרבה יותר משיר כי בכל ביצוע אפשר היה לשמוע ולראות איך גבריאל עוצם עיניים וחוזר לשם, למחלקה הסגורה, כל כך רחוק מהבמה ומהמבטים המהופנטים וממחיאות הכפיים. עד סולו הגיטרה כל האולם כבר היה שלולית.
אבל היה גם גבריאל בתוך צינור אחר לגמרי, של מים חיים ושמחה, כמו בתמונה הנהדרת שצילם אחיו עמנואל, שבה פוגשים אדם שחייך, צחק ואהב. בשיר הנפלא 'תפילת צעד 11', הוא כתב שורה שכולה טוב לב אופייני: "עשה שלא אתאווה / להיות מנוחם / אלא מנחם". כשגבריאל מת, לפני עשור, הוא לא היה שם לנחם את המשפחה, את החברים, ואת כל מי שראה בו משפחה גם בלי להכיר אותו. וכמה היינו צריכים את זה.
בהיעדרו הפיזי של גבריאל, אין אלא לתת למורשת שלו לעשות את העבודה: ב־12 בספטמבר תתקיים בהאנגר 11 בתל־אביב הופעה לזכרו. זאת הפקה גדולה ומרשימה בהשתתפות אמנים ואמניות כמו ברי סחרוף, אסף אמדורסקי, רונה קינן, רועי חסן, שולי רנד, הילה רוח, ליאור אשכנזי, מיכה שטרית וגם החברים מאלג'יר, בראשות הסולן אביב גדג'. להיות שם זה לא רק להוקיר אמן ענק באמת שהותיר חלל עמוק: זה לפגוש חבר שלא עוזב אותך למרות שהוא כבר עשר שנים לא פה.
