צעירים בני 29-18 ובעיקר צעירים ערבים נפגעו יותר בתחום התעסוקה בעת משבר הקורונה, והפגיעה בהם הייתה חדה וממושכת יותר מאצל המבוגרים. כך עולה ממחקר חדש שנערך ב"פורום ארלוזורוב".
המחקר מבהיר כי מצבם של הצעירים ושל העובדים הערבים בשוק העבודה בישראל היה הרע ביותר בתקופת משבר הקורונה הקשה. בין השאר הדבר נבע מכך שמנגנון החל"ת סיפק בפועל הגנה ממשית רק לעובדים המבוגרים, ואילו העובדים הצעירים נפלטו משוק העבודה. אצל הערבים היה גורם מרכזי של אפליה.
בתקופת הקורונה כ־40% מבני 24-18 וכ־51% מבני 29-25, שלא עבדו בעקבות המשבר, היו בחל"ת, וזאת לעומת כ־71% מהמבוגרים שהיו בחל"ת.
המחקר, שאותו ערך עידן לן במסגרת "פורום ארלוזורוב", מכון המחקר לעיצוב מדיניות מבית ההסתדרות, מעלה כי תקופת אבטלה פוגעת בעובד לא רק בזמן האבטלה, אלא מהווה "אפקט מצלק" עם השלכות תעסוקתיות ארוכות טווח. לתקופות של אבטלה בגילים הצעירים יש השפעה ארוכת טווח ומשמעותית על התוצאות של אותם צעירים בשוק העבודה – בשיעורי תעסוקה נמוכים יותר, שיעורי אבטלה גבוהים יותר ושכר נמוך יותר.
האפקט המצלק של אבטלה נמצא חמור במיוחד בגילי 25-17, והוא קשור גם לבריאות ירודה יותר ולרמות נמוכות יותר של אושר ושביעות רצון מהחיים ומהעבודה.
עוד מגלה המחקר כי צעירים ערבים נפגעו בתעסוקה יותר בעת משבר הקורונה. שיעורי חוסר המעש הגבוהים בקרב הצעירים הערבים ערב משבר הקורונה גדלו משמעותית אחריו – מכ־19% בשנים 2018-2014 לכ־26% בשנת 2019 ועד לכ־34% לאחר הקורונה. שיעורי חוסר המעש בקרב צעירים ערבים גבוהים מאוד גם בהשוואה בינלאומית.
המחקר מציין כי הפגיעה הקשה יותר בצעירים הערבים מיוחסת בחלקה לאפליה בתנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה. צעירים מתחת לגיל 20 אינם זכאים לדמי אבטלה אלא אם קיבלו פטור משירות צבאי. מכיוון שערבים אינם מגויסים לצבא, הם גם לא מקבלים פטור, ולכן לא היו זכאים לדמי אבטלה.
