אנציקלופדיה בריטניקה החדשה לילדים // עורך: כריסטופר לויד } מאנגלית: עטרה מוסקוביץ' } ידיעות ספרים } 312 עמ'
שנת 2005 ערך מגזין Nature ניסוי מעניין: המערכת שלחה לקבוצת מומחים במגוון תחומים טקסטים של ערכים מאנציקלופדיה בריטניקה ושל ערכים מויקיפדיה, בלי לציין היכן מופיע כל אחד מהם, וביקשה את חוות דעתם. התוצאות היו מפתיעות: המומחים מצאו הפרש קטן למדי של 2.92 טעויות בממוצע בערכי בריטניקה לעומת 3.86 בערכי ויקיפדיה. אפשר כמובן להתווכח עם הניסוי, אבל אי־אפשר להתכחש לשאלות שהוא מעלה באשר לערכו ולחשיבותו של המוסד "אנציקלופדיה", ולתהות מה מקומו בעידן המידע החופשי והחינמי.
אנציקלופדיה בריטניקה ראתה אור לראשונה בסקוטלנד ב־1768 כתגובה שמרנית ל־Encyclopédie של דידרו, שנדפסה בצרפת בשנים 1751־1772. האנציקלופדיה הצרפתית, שבכתיבתה השתתפו אנשי רוח מרכזיים בתנועת הנאורות כמו וולטר ורוסו, שימשה לא רק מדיום לארגון ולהפצת מידע, אלא קודם כל כלי פוליטי לשינוי המציאות. בניגוד למחבריהן של אנציקלופדיות מוקדמות יותר, רבים מכותביה נמנו עם המעמד הבינוני והציעו השקפת עולם מהפכנית וחתרנית: בערך "אצולה" נכתב כי "לדמוקרטיות אין צורך במשפחות אצולה, והן שלוות יותר בלעדיהן", וכי "לידה למעמד האצולה חונקת לרוב יצרנות ויצירתיות, כיוון שלאצילים אין צורך להתאמץ כמו אחרים על מנת להגיע רחוק". באיורים הנלווים לטקסטים מתוארים האצילים בדרך כלל כגנדרנים ועצלנים. לעומת זאת, האדם העובד הועלה על נס, ערכים רבים עסקו בבעלי מלאכה שונים והללו תוארו ואוירו כחרוצים ונאצלים. קשה להפריז בהשפעתם של דברים אלה לאור העובדה שנדפסו כשלושה עשורים לפני המהפכה הצרפתית.
על אף היותה שמרנית יותר מבחינה מעמדית ודתית, גם בריטניקה הייתה פורצת דרך בראשיתה ועסקה בנושאים נפיצים לתקופתה; כמו הזהות הלאומית הסקוטית ודילמות ברפואה מודרנית. בנוסף, לחלק מהערכים נכתבו מספר גרסאות על ידי מומחים שונים מאותו תחום, שיצרו דיונים בתוך הכרכים עצמם ואיפשרו לקורא לקבל כמה נקודות מבט. כל אלה יכלו לשמש סמן דרך לבריטניקה של העידן הנוכחי, לכוון אותה כשהיא מנווטת בעולם של מידע אינסופי ולעודד התמקדות בחשיבה רחבה וחדשנית ובקידום הסקרנות וחוש הביקורת של קוראיה.
למרבה הצער, קריאה ב'אנציקלופדיה בריטניקה החדשה לילדים' מגלה שמבין מאפייניה של בריטניקה הראשונה נותרה בעיקר השמרנות. תמונת העולם שעולה מהאנציקלופדיה היא לבנה וקפיטליסטית בעיקרה: בפרק שעוסק בעת העתיקה, מתוארת התפתחותן של שלל תרבויות ודתות באזורי אפריקה, המזרח הרחוק והמזרח התיכון, אך עליית היהדות והנצרות לא מוזכרת כלל, מה שמסמן את הקבוצות (הלבנות) הללו כקטגוריה שקופה ומובנת מאליה, שחוקרת בסקרנות את האחר האקזוטי. בכפולה העוסקת ב"מגה־עשירים" (אצולת ימינו?) מצוין אמנם כי "40% מההון בעולם הוא בבעלות אחוז אחד מתושבי כוכב הלכת שלנו", אך הדברים מרוככים מיד על ידי ההצהרה ש"יש עשירים שמשתמשים בכספם כדי לעזור לאחרים. זה נקרא פילנתרופיה". שאר הכפולה מוקדשת להעלאה על נס של דמויות כמו ג'ף בזוס ומארק צוקרברג, ולעיסוק בדברים הראוותניים ביותר שכסף יכול לקנות.
הקפיטליזם נוכח מאוד גם בדרך הכמעט־סטרילית שבה מתוארות מלחמות (ובעובדה שלא נראית בכפולות אלו טיפת דם אחת, לא כל שכן אדם מת), ובערפול השורה על הטקסטים שעוסקים במשבר הסביבה והאקלים בכל הקשור לזהות האחראים העיקריים לזיהום. העובדה שערכים בתחומי הספרות, המוזיקה, האמנות והפילוסופיה מעטים ודלים מאוד לעומת העיסוק הנרחב בתחומי המדעים המדויקים, כלכלה והיסטוריה כללית, משלימה את התמונה העגומה.
כל אלו אינם מעוררים פליאה כשמתבוננים במומחים שכתבו את האנציקלופדיה ושתמונותיהם מתנוססות על דפיה, ומגלים שרובם משתייכים לקבוצות הנהנות מהסדר החברתי הקיים: 31 הם גברים ורק 15 הן נשים. 34 מהם לבנים ורק 12 אינם לבנים, מתוכם רק שלושה כתבו ערכים העוסקים בכלל האנושות ולא רק בקבוצה האתנית שאליה הם משתייכים. כשמדובר בחיבור המתיימר להציג תמונה שלמה של המציאות והעולם ולסמן "מיהו מדען", זהו הרכב בעייתי בלשון המעטה. בנוסף, הצגת תיאוריות מדעיות נעשית באנציקלופדיה דרך פריזמה בודדת, ואין זכר לריבוי התיאוריות והדעות שאפיין את בריטניקה המקורית, ושיכול היה לתת ערך רב לילדי המאה ה־21. ילדינו המוצפים במידע לא צריכים עוד מקור נתונים שיתיישן בתוך שנים ספורות, אלא זקוקים נואשות לכלים שילמדו אותם לבקר את המידע שהם צורכים, להטיל ספק, לחשוב עצמאית ולשאול שאלות על נסיבות חייהם והעולם המקיף אותם. אנציקלופדיה שתצליח לתת להם זאת היא היחידה שראויה לדפוס בימינו. •
