בריאל מדריד, ליברפול ובאיירן מינכן, בכל קבוצה שבה שיחק צ'אבי אלונסו הוא תמיד היה הווסת, דוושת הגז והבלם. מסירות קצרות כדי לבנות מהלך, מסירה ארוכה אלכסונית כדי להאיץ את הקצב. תמיד ליד הכדור. כעת, בשנה השנייה שלו כמאמן לברקוזן, לא רק שאלונסו הצליח להפוך אותה לאחת הקבוצות המרתקות, היפות לעין והמתמודדות על הבכורה מול באיירן מינכן, היא נראית באופן פלאי כמו שהוא היה כשחקן.
בעונה שעברה הוא הוליך את לברקוזן למקום השישי ולחצי גמר הליגה האירופית, הישגים שהעניקו לו הארכת חוזה עד 2026. השנה, אחרי שני משחקים, כולל ניצחון 0:3 קליל על מנשנגלדבאך, לברקוזן מדורגת שנייה עם שישה שערי זכות ושש נקודות מלאות. זו כבר לא נחשבת הפתעה: רוב כלי התקשורת הגרמניים הצביעו על הקבוצה כמי שתהיה הפתעת העונה, וחלקם חזו כי תסיים במקום השני, אבל אף אחד לא צפה את השירה בתנועה במשחקים שלה. החזקת הכדור שלה ייאשה את מנשנגלדבאך בשבת: השחקנים של לברקוזן נגעו בכדור 26 פעמים ברציפות לפני השער הראשון.
הזרוע המבצעת במגרש
אלונסו אולי לא ידוע במלחמות הפסיכולוגיות שלו ובחפירות בהגנה, אבל המאמן שהשפיע הכי הרבה על הקריירה שלו היה ז'וזה מוריניו שאימן אותו בריאל מדריד. בעוד שכוכבים ספרדים אחרים, כמו איקר קסיאס וסרחיו ראמוס, תפסו מרחק ממוריניו, אלונסו היה שומר הראש שלו, האיש שהוציא לפועל את האסטרטגיה והטקטיקה של המאמן שלו מלוח השרטוט לכר הדשא. "צ'אבי הוא חבר שלי", אמר מוריניו לפני שהדיח עם רומא את לברקוזן בחצי הגמר של הליגה האירופית, "וזה דבר מאוד מיוחד. אין הרבה שחקנים שאימנתי ונשארו חברים שלי".
עוד בימיו כשחקן היה ברור שאלונסו יהפוך יום אחד למאמן, רק שאף אחד לא ידע כמה טוב הוא יהיה. הוא היה חלק מדור הזהב הספרדי וזכה בכל תואר אפשרי במסגרת קבוצתית ובנבחרת. אחרי שפרש, אלונסו חיכה בסבלנות להזדמנות הנכונה. כמו התקפה שהוא אחראי לפיתוח שלה. כעת כבר ברור שלברקוזן היא רק תחנת ביניים עבורו.
מי שרצה ללמוד על כוונותיו של אלונסו לגבי קריירת האימון שלו, היה יכול לאבחן זאת ב־2014: קרלו אנצ'לוטי וההנהלה התחננו שאלונסו יישאר הגנרל של מרכז השדה של ריאל מדריד, אבל אלונסו סירב וחתם, בהפתעה גמורה, בבאיירן מינכן. אלונסו רצה להתאמן אצל פפ גווארדיולה, וכך יצא ששיחק תחת שניים משלושת המאמנים הגדולים של העשור ההוא – שני מאמנים עם אישיות שונה לחלוטין ושיטות משחק קוטביות – והצטיין תחת שניהם כשהוא משמש כזרוע המבצעת שלהם על המגרש. אלונסו השחקן היה תערובת קוסמית של טכניקה ואלגנטיות לצד קשיחות פיזית. כמאמן לעתיד, הוא רצה לטעום משני העולמות.
ממי למדת הכי הרבה, נשאל אלונסו שהתאמן גם תחת אנצ'לוטי ורפא בניטס. "מכולם למדתי שהכי חשוב שהשחקנים יצעדו אחריהם בעיניים עצומות כמנהיגים", הוא ענה באלגנטיות. באותו ראיון לג'יימי קראגר, חברו לקבוצה לשעבר, אלונסו ניסח באלגנטיות את ההבדלים המקצועיים בין שני המאמנים, אבל גם סיפר איך הצליח למצוא את הדמיון הרב ביניהם: האמביציה, הכריזמה, העבודה הקשה והירידה לפרטים הכי קטנים.
מנערה למבוגרת אחראית
אלונסו קיבל בעונה שעברה קבוצה שהייתה במקום ה־17 בבונדסליגה. הסגל שלה כלל שחקנים סופר איכותיים אבל חסרי משמעת טקטית. הוא התרכז בחיזוק ההגנה ובהפיכת הקבוצה לקולקטיב, שכל מערך שלו תלוי במערכים האחרים. הוא מצא את נקודת האיזון המדויקת בין איכות לבין חוזק מנטלי.
"הדבר הכי מדהים לגבי צ'אבי אלונסו כמאמן", אומר העיתונאי שטפן קנאק, "זה שהוא לקח קבוצה עם קפריזות של נערה והפך אותה למבוגרת אחראית תוך חצי שנה. הוא טיפל בכל הבעיות הקטנות ואז המשיך הלאה למכלול. עוד דבר שהוא מאוד הצליח בו היה להוריד את התלות המוחלטת בפלוריאן וירץ. הוא עשה את זה בהדרגה בעונה שעברה, חילק יותר אחריות לשאר שחקני הסגל, והקיץ הביא את גרניט ג'אקה מארסנל, שזה בעצם צעד משלים למהלך הזה. זה יהפוך את וירץ לשחקן הרבה יותר טוב, כי זה מוריד ממנו את הלחץ ואת האחריות המוחלטת לאיך שלברקוזן תיראה ואלו תוצאות תשיג".
בטקטיקה ובסגנון המשחק של לברקוזן, אפשר לראות על אלונסו את ההשפעות של גווארדיולה. באגרסיביות ובאינטנסיביות על הקווים והתרגום שלהן לכרטיסים צהובים, אפשר לראות את ההשפעה הברורה של מוריניו. לברקוזן סירבה לראות רק את הסיכונים בהחתמתו, בעיקר העובדה שהיה חסר ניסיון, והעדיפה להסתכל על האיכויות שלו כמנהיג וכמאמן. במילים אחרות: כשכולם זעקו על הסיכונים שבהחתמת מאמן טירון, ראשי לברקוזן הסתכלו על הקוטב השני, האפשרויות.
אחרי שייצב את ההגנה, אלונסו התחיל לשחק לפי החזון ההתקפי המצופה ממנו מימיו כשחקן. אם העונה שעברה הייתה מאופיינת בחוסר יציבות של ניצחונות גדולים ותבוסות מביכות, השנה לברקוזן ואלונסו מצפים להרבה יותר יציבות. ואם זה יקרה? ריאל מדריד וההתאחדות הספרדית יושבות עליו עם זכוכית מגדלת, וגם באיירן מינכן (שהניצחון של לברקוזן עליה בשנה שעברה דחף להדחתו של יוליאן נגלסמן) כבר מזמן סימנה אותו, כפי שהתבטא בעבר קרל היינץ רומניגה. צ'אבי אלונסו יכול לשבור את השיאים של המאמנים שהיו המורים שלו.
