נואה ליילס האמריקאי הפך לאתלט הראשון מאז יוסיין בולט שזוכה בזהב בשלושת הספרינטים (100 מ', 200 מ' ו־100X4) באליפות העולם. ליילס הוא בדרך כלל אתלט שמח, עם בגדים אקסטרווגנטיים ולק מעוצב על האצבעות, שזכור כמי שפעם אמר כי "אין מעשה הונאה יותר גדול ממה שעשיתי. גרמתי לספונסר שלי לשלם לי סכום של שש ספרות על הקפה של חצי מהמסלול. אפילו לא מסלול שלם".
אבל ליילס גם זכור כמי שבאוגוסט 2020, במהלך הקורונה, הודה שלקה בדיכאון ושהוא לוקח כדורים ועובר טיפול פסיכיאטרי. "הטיפול בכדורים היה כמו פקק שנחלץ מבקבוק, כל האמוציות שלי יכלו לצוף שוב", הוא אמר אחרי הטיפול. ליילס והקאמבק של סימון ביילס הם חדשות נהדרות. לא רק שספורטאי־על מודים שהם לא אנשי־על וגם הם לוקים בדיכאונות וחרדות ונמצאים תחת הלחץ שנקרא "חיים", אלא שהם גם ההוכחה שאפשר לעשות קאמבק מהדיפרסיה.
המצב הפוליטי הדי מזעזע בצרפת ובגרמניה מהדהד גם בעולם הספורט. גרמניה כבר לא זוכרת מתי עלתה בפעם האחרונה משלב הבתים במונדיאל, הצרפתים התעופפו מאליפות העולם בכדורסל כבר אחרי שני משחקים. ואם זה לא מספיק, באליפות העולם באתלטיקה בבודפשט, שתי המדינות הללו, מעצמות פוליטיות, גיאוגרפיות וכלכליות, הן זכו ביחד בכמות המדליות של ישראל. אחת בלבד. כסף לרצות הצרפתיות ב־400x4, וגם זה בתחרות האחרונה של האליפות.
אימפריות נופלות לאט. מדליה אחת לצרפת, אפס מדליות לגרמנים.
