אנחנו מרגישים את זה היטב בכיס ונתוני ה־OECD שפורסמו בימים אלו, ולפיהם בשנת 2022 ישראל הייתה המדינה הכי יקרה בארגון, ועקפה אפילו את שוויץ, מוכיחים זאת היטב. יוקר המחיה בישראל מרקיע שחקים ועל פי הנתונים, ישראל יקרה ב־38% מממוצע המדינות בארגון. אמנם מאז ירדנו "רק" למקום הרביעי ביוקר המחיה אבל זה לא מנחם אף אחד.
בזמן שיוקר המחיה, רק מחמיר ולא מסתמן שום פתרון באופק, הרי שיש כבר לא מעט ישראלים שהחליטו לחפש, לפחות זמנית, מדינות שבהן זול יותר לחיות. המהפכה המשפטית רק מוסיפה למצב הקשה ממילא וקבוצות הפייסבוק שעוסקות ברילוקיישן מלאות במתעניינים.
סקר חדש שיזמה חברת דייוידשילד, חברת ביטוחי הבריאות לרילוקיישן בקבוצת פספורטכארד, מעלה כי אחד מכל שישה ישראלים שקל בחצי השנה האחרונה לעשות רילוקיישן. "מדובר בעלייה של מאות אחוזים לעומת שנים קודמות", מציין רן מזרחי, מנכ"ל החברה המבטחת עשרות אלפי ישראלים בעולם. לדבריו, היעד המועדף על רוב המשיבים הוא צפון אמריקה.
הסיבה המרכזית היא כמובן יוקר המחיה בישראל - 78% מתוך המשתתפים ענו תשובה זו. הקבוצה הגדולה ביותר בקרב מי ששוקלים לעשות רילוקשיין, היא בעיקר בגילים 34-25 (36%), ואחריה בגילי 44-35 (29%).
אחד היעדים החמים הוא פורטוגל ועל פי הערכות מתגוררים בה כבר למעלה מ־15 אלף ישראלים, מחציתם בעיר פורטו.
עו"ד יוסי יצחק, מייסד ומנכ"ל קבוצת יורופה, אמר ל"ממון": "אנו חווים באחרונה ביקושים גואים מצד ישראלים להשקעות נדל"ן בפורטוגל בעיקר בגלל המצב הכלכלי ויוקר המחיה בארץ. על פי הנתונים, הרי שהמזון בישראל יקר ב־70% לעומת פורטוגל, כולל במסעדות. התחבורה הציבורית בישראל יקרה ב־65%, ובשכר ממוצע של 1,500 יורו לחודש, אפשר גם לגמור את החודש עם הראש מעל המים. מה גם, שהממשלה כאן עשתה צעד נוסף מרשים להורדה נוספת ביוקר המחיה כשהחליטה לפטור ממע"מ מספר מוצרי יסוד כמו לחם, חלב, ביצים וגבינות".
ניקי ושקד כרמל עברו לנאשוויל, ארה"ב
מי אנחנו: בני 30, מגדלים את צ'יקה הכלבה. תחילה עברנו לדנוור, אחר כך ליוסטון עד שהתבייתנו על נאשוויל, בירת מדינת טנסי.
"אני אמריקאית ושקד ישראלי, נשואים חמש שנים. כשרצינו לקנות בית בישראל, הבנו את גודל הקטסטרופה של מחירי הדירות לצד המשכנתה והריבית. במקביל הגיעה גם הקורונה. החלטנו לחפש מציאות טובה יותר עבורנו ולבנות עתיד נוח.
"בהשוואה למה שהיה לנו בישראל כאן בנאשוויל אנחנו חיים בשפע, הכל כולל הכל. עברנו כמה רילוקיישנים עד שמצאנו את מה שמתאים לנו, כי לא רצינו להתפשר על כלום. שקד מועסק במקום עבודה מצוין בשכר גבוה. אנחנו שוכרים בית עם שלושה חדרי שינה וגינה גדולה, משלמים חשבונות ונשאר לנו סכום יפה בצד לחיסכון.
אני עובדת כגננת, שזו עבודה בשביל הנשמה ועם שכר לא גבוה, אבל ההכנסה המשותפת מספיקה לנו בהחלט. זה מתבטא למשל בקניות בסופר. אנחנו לא חושבים פעמיים מה לשים בעגלה. בישראל זה היה אחרת ונאלצנו לא אחת לוותר על מוצרים בגלל המחירים היקרים. צריך גם לדייק ולומר שבכל הקשור בהוצאות על בריאות וביטוח - בארה"ב זה על הפנים, אפילו נורא ואיום".
שורה תחתונה: "סל קניות חודשי בסופר, הוצאות על רכב ואחזקת הבית ובילויים הם רבע עד שליש מההוצאה בישראל, כאשר משכורת בסיסית כאן כפולה מבארץ".
טום אבגי ויפעת אדוה כתריאל עברו למילאנו, איטליה
מי אנחנו: יפעת בת 36, בעלת בית תוכנה המתמחה בפיתוח אפליקציות בשילוב בינה מלאכותית. טום בן 29, עוסק בפיתוח עסקי וניהול פרויקטים בעולם ההייטק.
"עברנו כבר שלושה לוקיישנים באירופה מאז חודש יוני האחרון. התחלנו בפורטוגל אחרי שקיבלנו המלצות מחברים, אבל ביקשנו לנסות גם בגרמניה, ולבסוף החלטנו לעבור לאיטליה. זה יעד שפוי בהיבט הכלכלי לאור הטבות סוציאליות, תחבורה זולה מאוד ומסובסדת וסל קניות זול משמעותית בהשוואה לישראל.
"החלטנו על מעבר לחו"ל בגלל יוקר המחיה. בארץ כל כך יקר. עם כל ההוצאות על המעברים שהיו לנו עד כה עדיין ההוצאות שלנו כאן לא מגיעות לעלות החודשית שהייתה לנו בארץ, שכללה הוצאה כבדה בעיקר של הדירה השכורה לטווח ארוך, שהשכירות בה רק עלתה בשנה האחרונה בלי שום פרופורציה. וזה בלי לדבר על ארנונה, חשמל והוצאות בסופר.
"ישראל היא כיום לא מקום כל כך אטרקטיבי לזוגות צעירים בתחילת דרכם. הרי לחשוב בארץ על רכישת דירה, זה אומר לקחת משכנתה כשהריבית השתגעה לגמרי. לא פלא שמסביבנו לא מעט צעירים מתכוונים לעשות רילוקיישן. אנחנו פשוט ארזנו מזוודות ועזבנו. אם לא יהיו שינויים משמעותיים ביוקר המחיה בישראל, להערכתנו זה רק עניין של זמן עד שיותר ויותר אנשים יעשו את הצעד שאנחנו בחרנו לעשות".
שורה תחתונה: "עם כל ההוצאות על המעברים עד כה, זה עדיין לא מתקרב לעלות החודשית שהייתה לנו בארץ, בעיקר שכר הדירה שרק עלה ועלה בשנה האחרונה בלי שום פרופורציה".
אדית מרקוביץ עברה לאתונה, יוון
מי אני: אדית בת 57 מהרצליה, אדריכלית ומלווה ישראלים לרכישת נדל"ן ביוון.
"שלושת הילדים שלי כבר גדולים. הבן הצעיר תומר החליט לאחרונה להצטרף אליי. ההחלטה שלי לעבור להתגורר כאן הייתה לפני שלוש שנים והתבססה על יוקר המחיה בארץ. הבנתי שבמדינה אחרת אפשר לחיות באיכות חיים טובה יותר, לעבוד פחות שעות ולהיות ברווחה כלכלית.
"המהלך של לקחת את עצמך ככה באמצע החיים ולעבור להתגורר במדינה חדשה, דורש זמן התאקלמות, כי צריך לזכור שבאתונה אנחנו בכל זאת זרים, אך כל אחד מוצא בסופו של דבר את הדברים שהוא אוהב לעשות ואת האנשים שרוצה להתחבר אליהם. זה אפשרי ומניב פרי בכל יום חדש. אני שמחה על ההחלטה האמיצה שקיבלתי.
"איכות החיים שלנו כאן עלתה כי החיים ביוון זולים כמעט בחצי מהחיים בישראל, בוודאי בכל הנוגע לסופרמרקט, מגורים והוצאות כלליות. לגבי ביטוחים הרי שכאן אין קופת חולים ונדרשים ביטוחים פרטיים, אך בהתייחס לעובדה שהם מזכים בטיפול VIP אצל רופאים ובבתי חולים נהדרים, בפועל זה עדיף בהרבה ביחס למערכת הבריאות הציבורית אצלנו שגם סובלת מחוסר בתקציבים ובתורים שאין להם סוף".
שורה תחתונה: "הרבה יותר טוב כאן מבחינה כלכלית, איכות החיים עלתה באופן משמעותי. החיים ביוון זולים בממוצע בכ־30 עד 50 אחוז מישראל"
דמיטרי מרקו ואנסטסיה קולסניקוב עברו לקוסמוי, תאילנד
מי אנחנו: דמיטרי ואנסטסיה מחדרה, בני 34, הורים לתאומים בני 3.5, עוסקים בשיווק אונליין.
"ההחלטה לעזוב את הארץ לטובת חיים טובים יותר מבחינה כלכלית נרקמה אצלנו לפני שנה. ההחלטה הייתה על רקע הסטרס הבלתי פוסק איך נגמור את החודש, איך נעמוד בכל ההוצאות שרק הולכות ומתייקרות. גם הפקקים האינסופיים למשרד והאנשים שכבר לא נעימים כמו פעם, עשו את שלהם. גם בפן הפוליטי הבנו שהמצב רק הולך ומידרדר כשעיקר כספי המסים שלנו נותבו למקומות שאין לנו שום אינטרס שם.
"אנחנו רק בשלבים התחלתיים של ההתאקלמות בתאילנד, אז מוקדם עדין להסיק מסקנות גורפות. אבל אין ספק שהמצב המתסכל והכאוס שיש בישראל נפסק ברגע שנחתנו ביעד החדש. כבר אין את הלחץ הבלתי פוסק שחייבים להספיק לעשות ולהרוויח מספיק. פה יש יותר זמן פה לחיות בשביל עצמנו".
"רמת החיים שלנו עלתה פי שלושה מאז שעברנו לכאן. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו פה הרבה יותר דברים, הילדים מקבלים חינוך פרטי, שבארץ לא היינו יכולים להרשות לעצמנו כלכלית. ימים יגידו אבל אנחנו כעת מאושרים ורגועים יותר כלכלית ועם הרבה יותר זמן איכות עם הילדודס".
שורה תחתונה: "רמת החיים שלנו עלתה. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו פה הרבה יותר דברים, הילדים מקבלים חינוך פרטי, ואנחנו מאושרים ורגועים יותר כלכלית".
לורנה ורועי גדסי עברו לפורטו, פורטוגל
מי אנחנו: לורנה, מורה בת 38 שיצאה לחל"ת. רועי, בן 40, הנדסאי בתחום החשמל. הורים לשלושה ילדים.
"הגענו מחריש לפורטו. הייתה לנו דירה עם משכנתה צמודה היטב למדד ולריבית שלא מפסיקה לעלות. חיפשנו פתרון. עם הון עצמי לא גדול וליווי פיננסי של בנק בפורטוגל השקענו בדירה קטנה בפורטו ב־700 אלף שקל. בחריש עולה דירה מיליון וחצי שקל.
"אנחנו משפחה דתית, יוצאי בני עקיבא, הגענו לכאן לפני 3 חודשים. אני דוברת את השפה המקומי ולרועי יש אזרחות פורטוגלית. כרגע גרים זמנית בשכירות בפורטו, ליד בית הכנסת, כאשר אנחנו בתקופה של ניסוי לראות איך אנחנו יכולים לחיות כאן ולגדל ילדים. אנחנו רוצים לחזק את הקשר עם הקהילה היהודית. אני פוגשת כאן כל יום ישראלים שהגיעו עם הילדים ומשלבים אותם במסגרות החינוך. סל הקניות שלי בסופר בהשוואה לישראל הרבה יותר זול. דגים, פירות וירקות בשפע ובמחיר סביר מאוד ביחס למחירים בארץ".
שורה תחתונה: אנחנו בתקופת ניסוי, לראות אם אפשר לגדל כאן ילדים. סל הקניות בפורטו הוא הרבה יותר זול ביחס לארץ".
